|
דוד שפרבר
דוד שפרבר הוא חוקר תולדות האמנות
ואוצר בגלריה ע"ש ליבר באוניברסיטת בר-אילן.
מאמרים אחרונים באתר אמנות טקסטורה
|
שומרי החומות" – האמנות, הרבנים והמגמות בחינוך הדתי
פורסם בתאריך -2008-03-10
נראה כי תהליך ההתמודדות עם המתח שבין
הוויה דתית לבין האמנות מצוי עדיין
בראשיתו. דומה כי המחסום אשר מונע הכשרת
אמנים פורצי דרך שם נובע מתפיסה
שמרנית, ומחוסר הערכה למדיום האמנות.
|
|
מקרא בגובה העיניים
פורסם בתאריך -2007-10-13
בתקופה האחרונה מייצרת האמנות הישראלית
איקונוגרפיה חדשה לתמות תנ"כיות, תוך
ניסיון לקשור בין עבר מיתי ובין הווה
קשה ובעייתי. בעוד שבעבר דמויות התנ"ך
נתפסו כמיתיים – וכעין הילה של רוממות
אפפה אותם, ביצירות החדשות נבחנות
הדמויות "בגובה העיניים".
|
|
"כיצד מרקדין לפני הכלה" - האמנות כטקסט וכמקור לחקר הפולקלור והמנהג היהודי
פורסם בתאריך -2007-09-04
התיאורים הריאליסטיים באמנות מראים בדרך
כלל את טקס החתונה כפי שנעשה בציבור
וכפי שידוע ומוכר גם כיום. יחד עם זאת
כפי שנראה להלן תיאורי האמנות השונים
מתאימים לשיטות ההלכתיות והמנהגים
השונים ביחס למהותה של החופה והתנהלות
טקס הנישואין. תאורים אלו הם מסמך המתאר
בצורה ויזואלית מנהגים שלפעמים הם
מוכרים לנו אך ורק מתוך המקורות
הכתובים. במאמר זה מבקש אני להדגים את
חשיבותו של חקר האמנות כמדע עזר
בדיסיפלינות הסטוריות, פולקלוריסטיות
ובחקר המנהג.
|
|
הגלריה כבית מדרש
פורסם בתאריך -2007-07-22
עולם לימוד התורה המסורתי מתאפיין בין
היתר בשיח פלורליסטי שמהותו סיעור מוחות
תדיר. הלימוד מתקיים ב"חברותות" בקולי
קולות. הבסיס לדיון הישיבתי הוא טקסט
קנוני הנתון לביקורת, לדיון ולשיח
פרשני. לעומת זאת שיח האמנות המרכזי,
כונן את עצמו על בסיס ´הקוביה הלבנה´.
המוזיאון עוצב ונתפס כמקדש חילוני
היררכי, הנשען על אוטוריטות סמכותיות.
|
|
פורסם בתאריך -2007-07-21
ההלכה היהודית עיצבה את הזמן כקטיגוריה
של זהות. אחד הביטויים המשמעותיים ביותר
לאבחנה זו הוא ניתוקו של הזמן מתופעות
הטבע האובייקטיביות (שכאילו יוצרות
אותו) ונתינת מקום לאדם לעצב אותו בדרכו
שלו. במאמר אציג את הקשר שבין יצירות
עכשוויות לאמנות יהודית מן העבר שעסקה
בתימת הזמן.
|
|
שבירת ההיררכיה והמיתוס הפטריארכלי ביצירתו של עדי נס
פורסם בתאריך -2007-07-02
במאמר זה אני מבקש לבחון את דרכו
המיוחדת של נס בייצוג שבירת המיתוסים
שעליהם הושתתה החברה הישראלית - נרטיבים
כגון עקידת יצחק ויציאת מצרים, שהפכו
למיתוסים מכוננים בתרבות הישראלית,
מטופלים בעבודותיו. אייחד מקום מרכזי
לעיסוקו של האמן בקעקוע האתוס של
הגבריות הישראלית, כלומר "הצבר"
ו"היהודי החדש" שנוצרו בארץ, ובמיוחד
דמותם של החייל והצבא בישראל.
|
|
"ובכי האם יחי לעולמים": הופעתה של שרה בסצינת העקידה באמנות הישראלית
פורסם בתאריך -2007-07-01
בתיאורי העקידה עצמה נפקד מקומה של שרה
למן העת העתיקה, וזאת בראש ובראשונה
משום שהיא נעדרת מפסוקי המקרא המספרים
על הפרשה. אמנם המדרש מתייחס אליה בהקשר
זה, אך אין לכך השלכות על התיאור
הוויזואלי של העקידה באמנות הקדומה.
על רקע דברים אלו בולטת דמותה של שרה
בתיאורי העקידה באמנות הישראלית. אמנות
זו, במודע ושלא במודע, החייתה את המדרש
הקדום שהכניס את שרה לסיפור המקראי.
|
|
הנשים המפללות לעצמן - תפילת נשים בראי האמנות היהודית
פורסם בתאריך -2007-06-18
לקראת אמצע המאה ה -19 בעולם של
אורבניזציה ותעשייתיות גוברת, הרבו
האמנים להתרכז ביצירותיהם בחיי היום-יום
הפשוטים ובחיי הדת שייצגה בעיניהם עולם
פשוט וטהור יותר. כיוון חדש זה באמנות
פתח אופקים חדשים לאמנים יהודים. אווירת
הנוסטלגיה האמנותית הביאה לפריחת אמנות
יהודית המציגה געגועים לעבר. |
|
"צלם בהיכל"- האמנות היהודית העכשווית
פורסם בתאריך -2007-06-18
העיסוק המקומי באמנות בהקשר יהודי הוא
עדיין תופעה מצומצמת יחסית. הדבר מלמד
כי החברה הישראלית טרם גיבשה לעצמה
תרבות יהודית עמוקה ובעלת הקשרים רחבים
יותר מן הפן הדתי, שהוא רק גִזרה אחת
בטריטוריה התרבותית הנכללת במושג
הרחב "יהדות". |
|
"עני ורוכב על חמור", דימויי המשיח באמנות המקומית
פורסם בתאריך -2007-06-04
השימוש במוטיב האיקונוגרפי היהודי של
המשיח הרוכב על החמור כביטוי למשיחיות
ולגאולה מופיע מעט יחסית אצל אמנים
ישראלים, בניגוד לדמות הצלוב הנוצרי,
הנוכחת רבות בשדה האמנות היהודית
והישראלית. מלבד הקשר הישיר של הצלוב
לתולדות האמנות המערבית, שנתפסה בדרך-
כלל כבסיסה ההכרחי של האמנות המקומית,
דומה שהשימוש במשיח הנוצרי בקרב אמנים
יהודים-ישראלים מביע גם אנטי-ממסדיות. |
|
כיצד הפך העיסוק בשואה לפרובוקטיבי?
פורסם בתאריך -2007-05-28
ברשימה זו אני מבקש לדון בקצרה בעיסוקם
הפרובוקטיבי של אמנים בשואה, תוך בחינת
השתלשלותן והתפתחותן של האמנות והתרבות
בתחום זה. הצגת הקשר בין עיסוק אמנותי
זה לבין הרעיונות האופייניים לעיסוק
העכשווי בשואה, בשדות קרובים ובמדיומים
אחרים, יכול לתת תשובה בדבר השינוי
המהיר כל כך של יחסה של החברה לתצוגות
מעין אלה.
|
|
´אוהל משלה´ אמנות פמיניסטית-יהודית בישראל
פורסם בתאריך -2007-05-15
אחת התופעות הבולטות במסגרת עיסוקה החדש
והמעמיק של האמנות המקומית ביהדות, היא
העיסוק של אמנים בפמיניזם וזאת מתוך
בחינת הקשרם היהודי. ברשימה זו אני
מבקש לסקור בקצרה תופעה זו, בניסיון
לבחון כיצד היא משתלבת בשיח האמנותי
הכללי הרווח כיום בחללי התצוגה, ואם יש
לה השפעה על השיח הפמיניסטי בחברה הדתית.
|
|
יידישקייט - שמן על בד
פורסם בתאריך -2007-04-30
"עוד תערוכה בגל תערוכות היהדות שפוקד
את חללי התצוגה", העירו מבקרי האמנות
ברשימותיהם, חדשות לבקרים. "הזהות
היהודית בסימן התאוששות לא מרוסנת".
העיסוק ביהדות היה קיים בקרב יוצרים
רבים בארץ עוד מתקופת "בצלאל". אלא
שאמנים אלה נדחקו באותה תקופה לשולי
עולם האמנות הישראלי. בשנים 2003-2004
דומה היה שרנסנס יהודי בפתח. |
|
"המבדיל בין קודש לחול", פרק ג´: בין ישראל לעמים
פורסם בתאריך -2007-04-23
מאמר זה מבקש להציג ענף של האמנות
הישראלית שבוחן מתוך אותו מבט הומני
ומעמיק את הקשרים בין היהדות לאסלאם
בכלל, ואת יחסי הדת והתרבות בין יהודים
לערבים במרחב המקומי בפרט. האמנים שנציג
כאן מישירים מבט אל המורכבות והמתחים,
ומתמודדים עימם לרוב בלי התנצחות.
|
|
"המבדיל בין קודש לחול": סדרת מאמרים - חלק א´ והקדמה
פורסם בתאריך -2007-04-17
מגמת הסדרה היא לנסות לאפיין ולהדגים
נושאים מרכזיים המעסיקים את האמנות
היהודית שנוצרת בארץ. בנוסף בקשנו כאן
להציע נקודת חיבור בין עולם היהדות
והאמנות היהודית שנוצרה בעבר לבין
האמנות העכשווית המתפתחת בארץ.
|
|
