מחבר: יוסי עוז
תאריך: 27/04/08 17:02
אברהם נתון היה המורה לציור בבית הספר כצנלסון בגבעתיים בו למדתי וסיימתי בשנת 58. אני זוכר
אותו כדמות שמנמנה ,קרחת והמון אהבה ומזג טוב.כיאה לאמן, היתה הופעתו בוהמית משהו(בנוסח אותם
ימים)עם קסקט תואם וחולצת טריקו בפסי רוחב עבים של שחור לבן.אהבתו הגדולה היתה לצאת לצייר
מחוץ לכתה ומאחר ובית הספר היה (והינו)ממוקם למרגלות הגבעה ,שלא היתה מיושבת ,היה לוקח אותנו
לטבע .לא בטוח שעסקנו בציור מונחה אבל נתון חשף אותנו לטבע ,לנוף ולצבעים של הארץ .
פן נוסף באישיותו שזכור לי היטב היתה יכולתו לספר ספורים.בימי סגריר, כשלא ניתן היה לצאת
החוצה לצייר ונמאס סתם לקשקש ,היה מתרווח בכסא ומפליג בספורים שרתקו אותנו הילדים והותירו
אותנו פעורי פה והעיקר ,שקטים.נושא מרכזי בספוריו היתה פריז ,רק עכשיו הבנתי שהיה שם בסך הכל
שלושה חודשים.
|
|
