מחבר: לביא
תאריך: 09/06/07 15:50
תקופתה הגדולה של האומנות הפלסטית הייתה בין השנים 1850 ל1950, בשנים אלו חלו באירופה שינוים
דרמטיים, מהפכה תעשייתית, המצאות גדולות כמו מנוע הקיטור, מנוע בעירה פנימית, תעופה, צילום,
חשמל, טלפוניה ותקשורת, תגליות מדעיות המשפיעות על חיינו עד עצם היום הזה ועוד ועוד.
על המצע הזה צמחה גם האומנות הפלסטית, עוקבת ומגיבה לתמורות החלות ופורצת לעצמה תגליות חדשות
ברוח התקופה. האימפרסיוניסטים, הפוסט אימפררסיוניסטים וכן הלאה. ואן גוך, סזאן, פיקסו וחבריהם
הם הממציאים האמנותיים של אותה תקופה הרואית. הציור אחרי ואסילי קנדינסקי כבר לא אותו דבר
כשהיה. בכול אותן מאה השנים (חלוקה גסה) נתגלו על גבי הגלובוס כל האזורים, הנהרות, והארצות
שעדיין לא נתגלו בשטח האומנות ובכלל. עובדה המעמידה את האומנות הפלסטית כבר יותר מחצי מאה
אובדת עצות מגמגמת ומדשדשת במקום, מנסה למצוא לעצמה עוד שטח שלא גילו, מנסה למצוא לעצמה אומנים
כוכבים חדשים. וצורות הבעה חדשות אך לשוא. אחרון האומנים החשובים והמשפיעים ג´קסון פולוק כבר
לא עימנו. בצר להם ממשיכים האומנים של ימינו לייצר פרובוקציות של השואה ואומנות רדודה ופטפטנית
תוצר של בתי הספר לאומנות בני זמננו. ולכן קהל נכבד אנו צריכים להכין את עצמנו לעוד
פרובוקציות ותעלולים ריקים של אומנים קטנים.
חיזקו ואימצו!
|
|
