|
|
||
|
עירומות
אוצרת: קציעה עלון
האמנים המשתתפים: סשה אוקון, מאיר אפלפלד, דרור כרטא, יצחק ליבנה, אריק מירנדה, יגאל עוזרי, יאן ראוכוונגר, לאו ריי
ה"עירום הנשי" הוא ז'אנר המעוגן היטב במסורת תולדות האמנות המערבית. ה-
Nude
, שהוא מעשה של ייצוג אמנותי, לעומת ה-
Naked
הבשרי והחשוף, הפך בה לדיכוטומיה שגורה. מאידך, המהפכה הפמיניסטית ערערה על עצם הבחנה זו, קראה תיגר על הלגיטימיות האתית של הז'אנר והציבה את התשוקה הגברית הארוטית, לראיית הגוף הנשי בעירומו ולצריכתו, כמניע פטריארכאלי סמוי.
אמנות ישראלית בעשור הראשון של שנות האלפיים מגלה את העירום כז'אנר דומיננטי. התערוכה מבקשת להנכיח אך מעט מגאות זו של ייצוגי-עירום נשי, תוך התמקדות באלו שיצרו גברים - אתר המייצג באופן מובהק את הבעייתיות האתית הטמונה בו.
מה הם זרמי העומק אשר מחוללים גל זה, ומה הם התנאים המאפשרים לו נְראוּת? כיצד עלינו לקרוא צביר אקלקטי זה של ייצוגים? האם היצירות משעתקות ומשכפלות ייצוגים פטריארכאליים משפילים, או שמא הן מצליחות לכפות אופן אחר של התבוננות? מה בינן לבין "פורנוגרפיה"? ומה מעמדן בחברה אשר צורכת דרך קבע דימויי נשים עירומות? האם קיימת "קריאה פמיניסטית" ליצירות הללו?
יותר מאשר מציעה התערוכה רפרטואר סכמאטי ומובנה של תשובות, תפריט מוכן של טענות וטענות שכנגד, היא מציעה קווי מחשבה לדיון אפשרי, ומזמינה את הצופות והצופים ליטול בו חלק ולגבש להם אופני התבוננות ודעה עצמאיים, בשדה מרתק ונתון במחלוקת זה.
התערוכה מלווה בקטלוג.
שיח גלריה עם האוצרת יתקיים בשבת, 16.5.09 בשעה 12:00.
תערוכה מס' 5
בסדרת נדבך 15 –
תמיר צדוק// גיאוגרפיית הלאום -
The National Geographic
אוצרת: ענת בצר
תמיר צדוק מציג עבודות הלקוחות ממספר סדרות, ביניהן
wonder Jew
ומאורעות אב תרצ"ח. לצד עיסוקו במושגי גבריות, מזרחיות, משפחה וצבא, מציע צדוק התבוננות מורכבת ומעניינת במושאיו. מרבית הצילומים מבוימים בקפידה ומדמים סיטואציות מוכרות - כמסע בחירות, צילומי משפחה ועוד, בהן הוא שותל את דמותו שלו ומצטלם כאחד ה"שחקנים".
בעבודות שונות המרכיבות את אותה סדרה ניתן לראות מניפת תפקידים מגוונת של המצלמה, הנעה בין מה שנדמה כצילום חובבים, צילום עיתונאי, יחצני, פפראצי או כצילום סטודיו "תיקני". השימוש בוריאציות אלו מהווה עקרון מפעיל בפירוק מושג ה"זהות" כמודל אחדותי של האני, ולמעשה מייצר דיבור פוליטי על הפרסונה החלולה ועל האני כמופע.
תפקידי המצלם- מצולם מופקעים מיחסי הכוח השגורים שלהם. הניצבים המופיעים בצילום מתגלים למעשה כסוכנים כפולים: המפעיל-מופעל, הנראה-רואה והאובייקט-סובייקט מופיעים בו בזמן, כל אלו הם אמצעים אותם מפעיל צדוק באירוניה דקה, לא על מנת לדבר על זהות ספציפית, אלא דווקא כקיבוע הפיקטיביות של אותן זהויות.
ליאורה חשין//
Befriend Your Demon
- אמנות הרחוב של תל אביב
אוצרת: לואיס סטבסקי
קירות סדוקים ומטים לנפול, דלתות שבָּלוּ מפגעי מזג האוויר וסמטאות סחופות-רוח בשכונות השונות של תל אביב הם בדי הציור של חבורת אמנים, רובם עולים חדשים, שנקבצו באקראי וחברו זה אל זה. הם עובדים לבד ובקבוצות, ובעזרת סטנסילים, תרסיסי צבע, טושים והֶדבקים – משַנים את נופה של העיר
שאימצו.
ב
-
"
Befriend Your Demon
" לוכדת ליאורה חשין את התמונות הללו, ויוצרת אווירה שמשדרת תחושה של אסון ממשמש ובא כשבמעמקים
רוחשים מוות, תלישוּת ובליה. מפלצות אורבות ודמויות מעוותות מנבאות עתיד מפחיד ולא בטוח. לחרדה יש נוכחות מתמדת, החזקים עטים על החלשים. הגבולות בין אדם לחיה מיטשטשים והולכים. עוולות ומתחים (פנימיים וחיצוניים) גואים, והפחד ממלחמה מסתמנת, מאלימות מאיימת ומכפייה דתית, מתעצם.
ואף על פי כן, למרות הייאוש, יש בעולם זה גם יופי, חיים ושנינות, המערבים תקווה בספק נוקב.
צילומיה הטורדים של חשין גואלים מראות בני חלוף מתהום הנשייה. במיומנות, באירוניה ובעין רגישה היא מיטיבה לתעד את הדֶיהָ הצורמים של האמנות, המצויה על קירותיה הקורסים של עיר.
התערוכה מלווה בקטלוג.
שיח גלריה עם האמנית, האוצרת ואמן הגרפיטי
AME72
יתקיים בשבת, 23.5.09 בשעה 12:00.
הכניסה חופשית - לפרטים נוספים:
www.art.org.il
|
||