|
|
||
|
בתערוכה מוצגים מבטים שונים על תל אביב ויפו, בעיקר נופים אורבניים ומעט דיוקנאות, מוכרים ואנונימיים, כפי שתועדו בעשור האחרון בתצלומים ובעבודות וידאו של אמנים מהארץ ומחו"ל. ניכר שהבחירה לצלם את תל אביב ודמויות מתוכה אינה נובעת בהכרח מעיסוק בעיר כנושא,
אלא כמקור לדימויים מן המרחב הפרטי וכנוף למסעות אישיים. המפגש עם העיר מתואר לעיתים כחוויה אינטימית ואפילו כסביבה להתבוננות פנימית ולהתבדלות, ולעיתים כזירת מחקר על תופעות אנושיות ומבנים חברתיים המיוצגים בעיר.
נראה שהאמנים מפנים את מבטם מן העיר הסואנת ושוקקת חיים אל המחוזות השקטים ומבודדים מעט. בהפוגה קלה מן ה"עיר ללא הפסקה" ומהתרפקות מסוימת על זיכרון מצולם של העיר שצמחה מן החולות -
מתקבל דימוי ביניים, שקט אמנם אך לא דומם, מאוכלס בדמויות ספורות אך רווי בנוכחות אנושית/עקבות אנושיים. נראה כי המלנכוליה שאפיינה את מראות החצר האחורית מוצאת כעת נחמה בדימויים אלו ומעתיקה אותם אל החזית, לא עוד כקינה פואטית על עזובה אלא כהצהרה אמנותית אנטי היררכית המעמידה את האסתטיקה של השוליים ושל הבנאליה, כייצוגית. סמלים ונקודות ציון היסטוריים כמו נמל יפו, רדינג ומגדל שלום נוכחים בנוף המצולם לצד סימני היכר מאוחרים כמו מגדלי עזריאלי, מתחם הבורסה והקריה. אלו מצטברים לקו אופק מורכב ודינמי שצרובים בו חזונות והישגים, ולקו מתאר משורטט בתנועת מנופים, שנרשמת בו בשורה מונומטלית של קידמה.
בתערוכה מוצגים כ-200 תצלומים מאת 44 צלמים, רובם מקומיים ומקצתם אירופיים. השפעתם המשמעותית של צלמים אירופיים על הצילום העכשווי המקומי, מיוצגת בתערוכה בסדרת תצלומי תל אביב של ז'אן מארק בוסטמנט הצרפתי, ובמיצב צילומי של וולפגנג טילמנס הבריטי.
בין האמנים המציגים בתערוכה:
נילי גורן
בשיתוף חברת החשמל
אולם סם ואילה זקס
הפתיחה
יום חמישי, 5 בפברואר 2009
אוצרת
: נילי גורן
|
||