|
|
||
|
מרכז תרבות בבית אריאלה
בסימן 100 שנה לתל-אביב, העיר העברית הראשונה.
אוצרת התערוכה
: חוה ליבר
אוצרת התערוכה
: חוה ליבר
פתיחת התערוכה דיוקנאות: קלוז אפ תל-אביבי
שתתקיים ביום חמישי, 5.2.2009 בשעה 19:30, במרכז תרבות בבית אריאלה,
שד' שאול המלך 25, תל-אביב.
דיוקנאותיהם של סופרים ומשוררים המוצגים בתערוכה:
שמעון אדף, אהרון אלמוג, רות אלמוג, דודו בוסי, מאיה בז'רנו, אהוד בן-עזר, בני ברבש, ישראל בר-כוכב, אורי ברנשטיין, אבירמה גולן, שפרה הורן, מאיר ויזלטיר, רפי וייכרט, ישראל ויסלר (פוצ'ו), דורית זילברמן, נתן זך, אמנון ז'קונט, מירון ח. איזקסון, יונתן יבין, סביון ליברכט, אהרון מגד, אורה מורג, נאוה מקמל-עתיר, רוני סומק, עמוס עוז, אידה צורית, אורלי קסטל-בלום, יהודית קציר, דני קרמן, סמדר שיר, מנחם תלמי.
* התערוכה מוצגת באתר האינטרנט של מנהלת המאה:
www.tlv100.co.il
התערוכה מלווה ברשימה ביבליוגרפית
בתכנית:
סופרים ומשוררים קוראים מתוך יצירותיהם:
דודו בוסי, מאיה בז'רנו, ישראל בר-כוכב, אבירמה גולן, דורית זילברמן, אמנון ז'קונט, סביון ליברכט, נאוה מקמל-עתיר, רוני סומק, יהודית קציר, דני קרמן ועוד.
שלמה גרוניך יבצע את השיר "יש לי סימפטיה"
מילים: מאיר ויזלטיר, לחן: שלמה גרוניך
מנחה: יונתן יבין
התערוכה תוצג עד ה-31.3.2009.
![]()
התערוכה, פרי יוזמה משותפת של מרכז תרבות בבית אריאלה עם מנהלת המאה, כוללת 31 צלומי צבע בגודל 100/70 ס"מ, שצולמו בתאורה טבעית, ללא בימוי וללא איפור.
במהלך החודשים האחרונים נפגשה הצלמת אביבה אבן זהר עם היוצרים ושהתה במחיצתם כדי לקלוט את הפן האנושי הייחודי של כל אמן. את התובנה הפרסונלית הזאת ניסתה הצלמת
לבטא בייצוג חזותי אמנותי.
מאז ומעולם מתקיים הקשר הדרמטי בין היוצר למקום, הזיקה ההדדית ביניהם מהווה כר נרחב של ביטוי היחס בין הדמיון (החלום) לבין המציאות.
השאלה העולה היא באיזה אופן מעוגנת היצירה הספרותית בזמן ובמקום?
31 העבודות המוצגות בתערוכה הן רק חלק מפרויקט כולל, ששם לעצמו מטרה לתעד את הסופרים החיים שכתבו על תל-אביב, ובכך לתת מכלול חזותי ליוצרים בעיר.
התערוכה מציגה גלריה של סופרים ומשוררים שלכולם קשר הדוק לעיר תל-אביב. חלקם בחרו להצטלם בפינת עבודתם וחלקם במקומות שונים בתל-אביב, כשהדגש הושם על אתרים המופיעים ביצירתם והמזוהים עם העיר תל-אביב.
הצילום שייך לענף הצעיר ביותר של האמנויות. במשך שנים רבות נחשב לאמנות שעיקרה שעתוק המציאות. סקירה מדוקדקת של צלמים ושל תצלומים מתקופות שונות מעלה הבדלים
ברורים מאליהם בגישה לדמות, לאור ולצבע; ברי כי אמנים שונים ניחנים בראייה שונה, בתפישה חזותית שונה וכן בשאיפות שונות. בזה שובר צילום הדיוקנאות המודרניים את
הפורטרט הקלאסי שבו פני האדם הם נושא התמונה, המעבירים מצב רוח, או מלמדים על
עיסוקו וכדומה.
האמנות החזותית תופשת בימינו מקום מרכזי. בעולם כולו מניבים כלים טכניים חדשניים
ויכולות מתקדמות תצלומים יוצאי דופן. עבודות אלו חוקרות לעתים קרובות מופעים של רגש אנושי, כגון שמחה או עצבות, ובכך משמרת הן את המסורת והן את ערכי האמנות.
"אילו יכולתי לספר את הסיפור במלים לא הייתי צריך לסחוב עמי מצלמה"
לואיס האין
אביבה אבן זהר: צילומים
תערוכת יחיד
בית האומנים, תל אביב (2007); בית גבריאל, כנרת (2006); צוותא, תל-אביב (2006).
תערוכות קבוצתיות (שהוצגו לאחרונה)
בארץ
גן החיות התנכי, ירושלים (2008); משכן לתרבות ואמנות, חולון (2008); המכללה האקדמית, גליל מערבי (2008); בית האמנים, פתח תקוה (2008); ט.א.ל סטוביק, רמת גן (2008); גלריה זאב, הרצליה (2008); גלריה גן-שמואל (2008); מוזיאון חניתה (2008); מוזיאון יד ושם, ירושלים (2008); גלריה מכמנים, משגב (2008); מועצה אזורית גליל עליון (2008);
מוזיאון מונארט, אשדוד (2008).
בחו"ל
Galerie Wallywoods, Berlin
2008
2008
Tehran biennale, Istanbul
2006
Knob Hill Community Center CA, U.S.A
2006
Al-Thani Gallery, Doha, Qatar
2006
Vikas Marg Gallery, Delhi, India
2006
China
photography,
Biennale
|
||