|
|
||
|
בבית האמנים ע"ש יוסף זריצקי, רח' אלחריזי 9 ת"א יתקיימו התערוכות הבאות:
התערוכות מתקיימות בין התאריכים : 15.3-8.4.08
הפתיחה – 15.3.08
בשעה 20.00
גלריה גדולה
איתן שוקר
- משחק הפירמידה
גלריה סף
צילה פרידמן- כדורי תפילה
אוצרת: ד"ר קציעה עלון
גלריה קטנה
לאה טרן- קו שחור קו לבן- רישומים
גלריה במה
שירה סגול –
keep it cute
אוצרת: נעמי אביב
גלריה מרכזית
וקטנה
שלום לוי – דו שיח עם השחור
אוצרת אירית לוין
משרדיה
גודי אורסתיו
תחריטים
אוצר: אריק קילמניק
על חזית בית האמנים במסגרת פרויקט "הגלריה יצאה לרחוב" , קרטוגרפיה ; קנ"מ 6.2:1
[חמישה הדפסים תעשייתיים, וציור שמן על בד]
חגית שחל. אוצר, ניר הרמט
שירה סגול
Keep it cute
אוצרת
תערוכת יחיד ראשונה של שירה סגול בבית האמנים, תל אביב, נפתחת במוצ"ש 15.3.08 בשעה 20:00
Keep it cute!
הוא שמה של
תערוכת יחיד ראשונה של הציירת שירה סגול והיא מוצגת בבית האמנים, תל אביב, החל מה-15 במרץ.
בתערוכה מוצגת סדרת דיוקנאות עצמיים אירוניים בהם מופיעה הציירת כדוגמנית הפוסעת על מסלול תצוגה בליווי יצורי מחמד המתפקדים כאטריביוטים שלה.
בחמשת הדיוקנאות האחרונים שציירה הפעילה סגול פרקטיקה של ניכוס ובזזה אחדים מסמליהם המובהקים של אמני ניכוס מגאסטארים ואופנתיים. ברשימת השלל ניתן למצוא את הארנב של ג'ף קונס, הפרחים המחייכים של טקאשי מורקאמי, הנקודות הצבעוניות של דמיאן הרסט והנווד הבודד של יושימוטו נארה. את העידוד שאבה מהקלות הבלתי נסבלת שבה מתאחים תחומי האופנה והאמנות. ההכלאה המתוקשרת לעייפה בין שני התחומים מגרה אצלה יחס כפול של תשוקה ודחייה. מרותקת; מושפעת וסולדת, הציור שלה הלך והתנסח כציור החורג מציור אופנה ומתמקד ביחסים המזהירים בין עולם האופנה ובין האמנות הפופולרית, ובין שניהם לבין אסטרטגית פיתוי שהמציא הטבע, אסטרטגיה שמחקרים בתחום הביולוגיה שייכו אותה לכל מה שמופיע תחילה עם ראש גדול ועגלגל וגוף קטנטן ורך ומתוק וכל כך חסר אונים עד שכל הרואה אותו חש פרץ של רגשות חמדה וצורך עז לאמצו בחום. זה קשור למיכניזם תגובה הטבוע בנו מלידה והוא פועל כמו שעון כשרק מראים לנו מיני יונקים בגרסה ממוזערת. ההזדהות של שירה סגול עם כל מה שחמוּד מוצאת השראה וגם אירוניה באינפנטיליזציה היפנית הנקראת קאוואיי - תרבות שהיא אובססיה, או אובססיה שהיא תרבות.
חור
שחור קו לבן-רישומים-
לאה טרן.
ידידי הלבן היקר,
כאשר אני נולד אני שחור
כשאני גדל אני שחור
כשאני הולך בשמש אני שחור
כשאני פוחד אני שחור
כשקר לי אני שחור
כשאני חולה אני שחור
וכאשר אני מת אני עדיין שחור
אתה ידידי הלבן
כשאתה נולד אתה ורוד
כשאתה גדל אתה לבן
כשאתה הולך בשמש אתה אדום
כשקר לך אתה כחול
כשאתה פוחד אתה צהוב
כשאתה חולה אתה ירוק
וכשאתה מת אתה אפור
חור שחור מוגדר כגוף בעל כוח כבידה כה גדול, שמהות הבריחה ממנו עולה על מהירות האור.
לכן למעשה שום דבר כולל אור לא יכול להימלט ממנו.חור שחור הוא גם מקור אנרגיה.
השחור והלבן הם מערך דיכוטומי של ני
יצירת אמנות בין השאר היא פועל יוצא של ני
הכבד נותן תוקף לקל, הדק והעבה ,החלול והמלא, השקוף והאטום, האור והחושך, היפה והמכוער.
היכולת של האדם מתבטאת בלחיות בני
חור שחור הוא מטאפורה לתיאור חווית הריקנות. הוא מצביע על מהותה של חוויה שואבת, לופתת ומאיימת. כשהצבע השחור מצביע על יסוד של חידלון ומוות. הבסיס להתפתחות חוויה זו מונח באינטראקציות חסך קיצוניות עם הדמויות המשמעותיות בשלבים מוקדמים של הילדות. התהליך ההתפתחותי נקטע ונוצר בו חלל, שהאנרגיות הנפשיות חשות לאחותו. המפגש עם תחושה זו מאיים על הקיום המוחשי, האדם, אשר ביסוד קיומו מונח החור השחור נותר רעב נפשית ובלתי מסופק. עסוק בניסיונות מתמידים למלאו. דרך ההתמודדות עם החור הקיומי משליכה על מעגלי החיים השונים: זהות, קשרים בינאישיים, מקצוע ואף הרצון לחיות. ההתמודדות עם החור הקיומי, כמו גם המודעות לעצמי ולעולם בכלל, מקהה את כוחה של הריקנות, ומאפשרת חירות, קיום אותנטי וקשרים משמעותיים.
משחק הפירמידה- תערוכה ופרויקט מאת איתן שוקר
על הפרויקט:
במוצ"ש, 15 במרץ
2008 בשעה 20:00 פותח האמן איתן שוקר תערוכת יחיד ופרויקט ייחודי בחלל העליון של בית האמנים בת"א. התערוכה, פרי מחקר ועבודה של 9 שנים, עוסקת בעולם האמנות הישראלי. התערוכה משקפת את יחסי הכוחות בין השחקנים בשדה האמנות ומאפשרת מבט ישיר על מצב האמנות, מצב השוק המסחרי, התמיכות, מיקומם ומצבם של הסטודנטים לאמנות, האמנים הממסדיים והלא ממסדיים, והמרצים לאמנות בתוך "עולם האמנות" הפלסטית בישראל.
במסגרת התערוכה שוקר יציג
נתונים, סטטיסטיקות ומידע לשימוש הצופים, יוצגו תצלומים, מיצב, ציור, חנות מותגים, פינת קריאה ומידע ומרכיבים נוספים. כמו כן יוצגו
כ- 15 ראיונות וידאו ששוקר ערך עם אנשי מפתח מעולם האמנות: אמנים "נחשבים", אמנים שלא צלחו, בוגרים טריים, אוצרים מוזיאליים, אוצרים עצמאיים, אספנים, מנהלים מהממסד האחראים על תקציבים ותמיכות, בעלי גלריות, תיאוריטיקנים ומבקרי אמנות. בין המרואיינים: עידית עמיחי- מנהלת היח' לאמנות פלסטית ומוזיאונים במנהל התרבות, אסתי דינור – מנהלת המועצה לתרבות במפעל הפיס, יונה פישר-אוצר, מיכל רובנר- אמנית, חיים דעואל לוסקי- אמן, אוצר ותיאוריטיקן, דורון רבינא- אמן ואוצר, אבי סבג – מנהל ביה"ס לאמנות מוסררה ועוד. שוקר מציג למרואיינים שאלות שלא תמיד ישמחו לשמוע.
התערוכה מהווה המשך להרצאתו במוזיאון תל אביב לאמנות מיום 15 ביולי בשנה שעברה שעוררה הדים רבים, ובעקבותיה כתבה נרחבת ב"גלריה- הארץ". כל אלה יוצרים סקרנות גדולה לגבי התערוכה בקרב קהל שוחרי האמנות בארץ.
בימים אלה עובד שוקר בשיתוף פעולה עם עורכת דין, רואה חשבון ומומחים נוספים לגיבוש חוזים והצעות חוק שישמרו על הזכויות הבסיסיות של האמנים מול המוזיאונים, הגלריות ורשויות המס. התערוכה מציגה תמונת מצב, אך גם קוראת לשילוב כוחות ועשייה אקטיבית של האמנים ושאר השחקנים בשדה ליצירת שדה רחב יותר, שיוכל להתפתח ע"י יצירת שינויים במישורים חקיקתיים, אתיים, וסוציולוגיים.
איתן שוקר הינו צלם, אמן ואקטיביסט, מרצה בבצלאל ומייסד (בשיתוף אלדד סידור) הקורס "אמנות ואקטיביזם".
שוקר הגה ב-2001 את הכנס "אמנות ועסקים", מרצה בנושא מעמד האמן ופעיל בנושא.
מבחר מעבודותיו והפרויקטים שיצר ניתן למצוא באתר:
www.studiosc.co.il
צילה פרידמן
כדורי תְפִילָה
בית האמנים, תל אביב, 2008
אוצרות וכתיבה: ד"ר קציעה עלון
בתערוכה "כדורי תפילה " בונה צילה פרידמן "סביבה". מיחבר קומפוזיציוני בו שורים זה לצד זה רישומים שבורי קו, חוטים המונחים על הרצפה, כדורי תפילה המהדהדים מחרוזת תפילה מוסלמית, מפת בני ברק מקווקות באינטנסיביות, דפים שקופים-כמעט, דקיקים עד פריכות, מסתלסלים, ועליהם ספק-חריתה ספק-רישום, פירות יבשים עטופים חוטי רקמה הנדמים כמוך לבן, דפים מושחרי גרפיט, שלושה ספרי אמן אפורים, צילום של הוריה המבוגרים. מוסיקה מסתלסלת בניגון בחלל האויר של הגלריה. פריטיו האונתולוגיים של היקום האסתטי הפרטי הזה,
הנדמים במבט ראשון כ"אקראיים" ו"לא קשורים", מתגלים כ"קופסה שחורה" פרטית וציבורית, המאגדת, תחת אופק אתי מאתגר, קוי יסוד אינטימיים
וכלליים בו זמנית.
תערוכתה של פרידמן מתמקמת במדויק בנקודה הפרדוקסלית הזו, בה ה"אחר" הופך ל"אני",
בתווך הטרנסדנטי הזה. התערוכה "כדורי תפילה" בונה יקום אסתטי פרטיקולרי שהוא אוניברסלי, יקום הפורש את האחדות הגלומה בשבריריות הגוף האנושי, בהיות כולנו בני אדם בשר ודם, עצמות ורוח, החיים תחת אותה שמש, נתונים תחת אותו משטר של כאב וסבל, בולעים אותן דמעות וצועקים לאלוהים ברגעי מצוקה בלתי נסבלת.
הוא אינו שומע.
שלום לוי - דו שיח עם השחור – בין הניגודים
שלום לוי הוא אמן אוטודידקט, שמאחוריו שנים רבות של יצירה. עבודתו מתמקדת בפענוח הצורה והצבע ובחקר גבולותיהם, הן ביצירתו הפלאסטית והן בעבודתו הרעיונית, שבה הוא מתעד את
המחשבות וההגיגים הנלווים לתהליך היצירה. בעבודותיו, הנעות בין פיגורציה להפשטה, מתרחש מפגש רגיש בין קו לכתם, בין אור לצל.
העבודות המוצגות בתערוכה, בשחור-לבן בטכניקה מעורבת על נייר, הן חלק מקורפוס עבודות גדול שנוצר במהלך שבעה עשורים. המפגש בין השחור ללבן – על כל הוואריאציות שביניהם – מתאפיין בעיבוד נזירי מעודן מחד, ובאקספרסיה של ניואנסים עשירים של הצבע מאידך; הפלטה המאופקת של גוֹני אפור ושחור, נחצית בקווי אור לבנים.
"אני חושב שהשחור הוא צבע עשיר ואקספרסיבי, בצד האפורים הנובעים ממנו והמנוגדים לו – הלבן, כלומר האור."
"השחור והלבן נוגעים בנו בצורה בלתי אמצעית ומעוררים בנו גם את הצד האמוציונלי וגם את הצד הרציונאלי שבנו. עבורי הם מהווים אמצעי לביטוי ישיר וכן."
הצמצום והתמצות שמניבים משיכות המכחול המהירות, הקווים הנחצים, המפגשים בין היש והאין – האור והצל – מעוררים תחושה של חופש התנועה באמצעות הקו. תנודות הנפש של התכנסות והפנמה מביאות לידי ביטוי,באורח פרדוקסאלי, יכולות של ויטאליות והחצנה.
לצד העבודות בשחור-לבן מוצגת קבוצת עבודות בטמפּרה ובשמן על בד ונייר. גם במקבץ עבודות זה
בולטת נטייתו של האמן לבחור בצבעוניות כהה, מונוכרומטית, ובעיבוד בשכבות רבות המייצרות ניואנסים של צבע עשיר. כאשר בעבודות הללו, על סף ההפשטה, מופיע לפתע דימוי של סורגים, הוא מעצים את נוכחותה של הדראמה הקיומית.
אירית לוין, אוצרת
התערוכה תלווה בקטלוג ובו מאמר של אליק מישורי.
שלום לוי נולד באיזמיר בשנת 1914.
תערוכות יחיד:
1948- תערוכה במסגרת הצבא בחסות הצייר א.אבני
1973- גלריה חדשה, תל אביב.
1979- מוזיאון הרצליה
תערוכות קבוצתיות:
1981- אמני הרצליה במוזיאון הרצליה
1982-זרמים באמנות, משכן לאמנות חולון
1982- מסגרת אישית, אגודת הציירים תל אביב.
1984
מוזיאון הרצליה
1987- מוזיאון הרצליה
1990- אמני הרצליה בעיר מרל בגרמניה.
ג'ודי אורסתיו
הסדרה "תחריטים" של ג'ודי אורסתיו מתעדת הענות מתמשכת לצורה שנחתכה מפלאטת נחושת ועליה תחריט ישן
.
הצורה מקרית, אבל אפשרה קריאה כפולה - כצורה גיאומטרי או כקימונו (בגד
(
והכתיבה את הבחירה בטכניקות ההדפס השונות, בין השאר, בטכניקת
chine collée
– שימוש בנייר סיני שמודפס יחד עם הפלאטה
.
"עפרון וחרט"
פרוייקט מיוחד
התערוכה "עפרון וחרט" תערך בבית האמנים בתל אביב למשך יום אחד.
כל העבודות נוצרו
בידיי ילדים בני 8-18 .
התבוננות בטבע דומם דיוקן עצמי ולאחר מכן רישום קלאסי בעיפרון, ולבסוף שימוש בחרט בטכניקה של תחריט יבש או חיתוך לינוליאום.
תהליך העבודה מיוחד במינו מכיוון שזו פעם ראשונה שילדים כה צעירים מתנסים בטכניקות הדפס אמנותי קלאסי.
ראוי לציין שמשנת 2002 קיבלו העבודות הערכה רבה בארץ ובחו"ל.
אוצרת
: טינה בוגדנובסקי
שעות פתיחה בבית האמנים:
ימים ב' - ה'
10:00 - 13:00
17.00-19.00
יום ו'
10:00 - 13:00
שבת
11.00- 14.00
לפרטים נוספים:
www.telavivcity.com/artisthouse
|
||