התערוכה של טדי קני היא הזדמנות עבורי לעסוק בציור, ציור שבא מהלב, ציור נטו, ציור שהוא תוצאה של תאווה וייצר. אמנות מטבעה היא פעולה יצרית. משהו שלא ניתן לשליטה. האמנות היא סוג של חומר המבעבע באמן ומוצא את דרכו אל הבד והנייר במקרה של ציור או לאבן ולחומר במקרה של פיסול כלבה המבעבעת בעומק האדמה. התפרצות לבה מלווה בחום ובהרס ואילו התפרצותה של האמנות מלווה כמעט תמיד בסוג של שלווה ורגיעה. והלב יוצא אל מה שעושה טדי קני.
טדי מצייר מגיל צעיר. מצייר כמו כולם בבית הספר ובחוגים, מצייר בשעות הפנאי, קורא על אמנות, רואה אמנות, נהנה מאמנות ומעריץ את הפעולה.
האמנות בשבילי היא מקום שבו חוקי העולם מפסיקים להתקיים. זה כמו ללכת באוויר עבורי. רק באמנות הרגש הופך להיות משהו שניתן לראותו ולא רק להרגישו, מספר לי טדי.
הכחול של טדי שולט בחלק גדול מהציורים. הכחול של המזרח התיכון והכחול של הים. הכחול שיכול להיות כהה ובהיר. הכחול של המים שנעלם כשהשמים מתקדרים כחול כסמן ומצב רוח. לראות את העבודות של טדי קני פותח פתח נוסף להסתכלות וקריאת אמנות. משהו שיש בו נאיביות וחזרה לתפקיד ההיסטורי של האמנות. משהו רומנטי, אולי אנטי אמנות שהופכת לאמנות נטו, ואולי החשוב מכל אמנות לשמה. ללא כל השמלות והצעיפים, ללא זיקוקי הדינור והפירוטכניקה, ללא כל המערפלים של מה שנקרא היום אמנות.
אוצר
: מאיר אהרונסון
פתיח
ה: יום חמישי, 20.12.07 בשעה 20:00.
המוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן
03-7521876-7