מונה / קו – נקודה: בקפה נובלה, הרצליה

סיפור חייה של מונה, שיכול בקלות להכיל ספר עב כרס, הופך אותה לדמות בהחלט לא קונבנציונלית - במלוא מובן המילה. מונה, שראתה כבר הכול ומכירה את כולם, אוהבת את החיים, למרות לא מעט שנים קשות שעברו עליה. היא מאמינה גדולה בדרכי האל ובדרכה, כאשר בעיניה, לכל דבר בחייה הפרטיים עמוסי האירועים ישנה משמעות מיוחדת, והכול הלכה למעשה נכתב מלמעלה ומסתדר כפי שרוצה הגורל, דוגמת התאריך העברי בפתיחת תערוכתה: א' ראש חודש אדר (משנכנס אדר מרבים בשמחה).

כנכדתם של ראשוני המתיישבים בהרצליה, המעורבת בכל רמ"ח איבריה בהוויתה של העיר ובעצמה סוג של מוסד מזה שני עשורים, אין הרצלייני שלא נתקל בה במהלך חייו.

מונה היא בעלת הפיצוציה "ברגע האחרון" המשמשת מקום מפגש חברתי לכל תושבי הסביבה, דבר ההופך אותה לדמות ססגונית ומוכרת לותיקים וצעירים כאחד. מטבע הדברים, מונה ו"אנשים" הן שתי מילים נרדפות, החיבור שלה לבני אדם הוא מיידי והיא סוג של כוהנת מקומית הנותנת עצות אל תוך הלילה, כש"לגעת בפשטות" היא השקפת עולמה וצחוקה המתגלגל מדביק את כל הנוכחים בקרבתה.

אמנות ומונה הלכו תמיד יד ביד, עוד משנות ה 70 כשהייתה מהראשונות לקעקע את גופה התמיר או כמעצבת בגדים בקעקועים רקומים. זה לא מכבר גילתה מונה את משיכתה העזה לציורים בסגנון ה"קוויזם" (ציור בקווים) וכך, בשעות עבודתה הרבות בפיצוציה, אט אט תפח הקלסר הכתום בו אספה את יצירותיה הצבעוניות, עד שגמלה החלטה בליבה לתת דרור ליצירה ולהוציא אל החוץ את האמנות שבתוכה. כך, בין לקוח אחד למשנהו, על דפי נייר לבנים או אריזת פאקט של "מרלבורו", ישבה מונה לילות ארוכים וציירה במשך שעות, משרבטת מתוך דמיונה קווים צבעוניים ושלל נקודות במרחב, רעיונות פילוסופיים רבי משמעות או אנקדוטות מצויירות, פרחים וצורות.

ממש כמו "ברגע האחרון" המואר באור יקרות ובשלל פלורסנטים מהבהבים, כך גם ציוריה עמוסי הצבעים של מונה מציגים עולם של שפע מבעד עיניה הגדולות, ציורים קטנים ומלאי משמעות של עולם יפה, ירוק ונעים למראה, עולם נקי ורגוע פרי דמיונה.

"קו – נקודה." היא תערוכת ציור אישית בחלל התצוגה הקטן, האינטימי והמחבק של "קפה נובלה" המארח את תערוכת ביכוריה של מונה