יערות: נגה אנגלר ואורית חופשי - תערוכה חדשה בבית טיכו, ירושלים. הפתיחה – יום ו', 8.12.06

מה יש בהם ביערות שמעורר בנו תחושת פליאה מעורבת במתח ובפחד? היער הוא מקום שמִטשטשים בו הגבולות בין מציאות לדמיון, בין היסטוריה לבין מיתולוגיה, ונוצרים בו מושגים וזיכרונות קולקטיוויים המובנים לכול. העבודות בתערוכה מאת נגה אנגלר ואורית חופשי חוקרות את התופעה מהיבטים שונים בהקשר של יערות צפון אירופה.

הן בספרות הן בהיסטוריה היער הוא מקום מבטחים. הוא מספק הגנה לדמויות מאגדות ילדים כגון "שלגייה" ולהבדיל, משמש מפלט של ממש בנסיבות קיצוניות, כמו למשל לפרטיזנים בימי מלחמת העולם השנייה. עם זה היער מגן לא רק על התמימים כי אם גם על הרשעים, על מכשפות רוחשות רע, על זאבים ועל שודדים. בסופו של דבר, זהו מקום מסוכן, שאפשר בנקל ליפול בו טרף בידי אדם או חיה.

היער בממדיו ההיסטוריים והמיתולוגיים עומד בלבן של היצירות המוצגות, ועם זה, כישות פיזית הוא נעלם מהן, מותיר רק עקבות, אווירה, תחושה מבשרת רע ומסתורין.

ציורי-השמן ורישומיה של נגה אנגלר יוצרים חזות של רוגע, שמתברר כמדומה כשמתחתיו מבצבצים עוצמה ואסון. רובו של הנוף מוסתר תחת מעטה עבה של ענן או ערפל, שקוטעים אותם גזע עץ, ענף או פיסת דשא. הנוף תחת הערפל הוא אולי גן עדן, ואולם זה גן עדן שחומק מהר מהישג ידנו, כמו נעלם במעמקי הזיכרון.