שיח גלריה gallery talk
שיח גלריה / gallery talk מועד: יום שישי, 29.1.2010 שעה : 11:00 בתערוכה: "יופי סמוי" עם האוצרת ענת טובוביץ בתערוכה: "עקבותיו של הרגע עם האמנית דפנה דור מוזיאון וילפריד ישראל לאמנות המזרח פותח בו זמנית שתי תערוכות מסין ומישראל שהדיו מחברת ביניהן אך מובילה אל עולמות שונים שמתגלים בשתיהן
פתיחה: 9.1.2010 נעילה- 10.4.2010
אוצרות- שיר מלר-ימגוצ'י וענת טורבוביץ יופי סמוי – ציורי דיו סיניים מהמאה ה-20 בתערוכה כשלושים עבודות של אמנים סינים מהמאה ה-20, מאוסף מחלקת התערוכות במשרד התרבות הסיני. חלק מהעבודות הן פרי מכחולם של אמנים מהשורה הראשונה כמו צ'י באי-שה בציור אופיני של חסילונים וסרטנים, לי קראן בציור של נהר באזור גווילין, לין פנגמיין בציור של דייג עם קורמורנים ואחרים. לצד ציורים בסגנון מסורתי, מוצגות בתערוכה עבודות שנעשו בהשפעת החשיפה לאמנות מערבית שהחלה בסוף המאה ה-19 והתחדשה עם פתיחתה של סין למערב בשנות השמונים של המאה הקודמת. המפגש בין מזרח למערב יצר חידושים מרתקים בתחום ציורי הדיו הבאים לידי ביטוי במיוחד בציורי הנוף שבתערוכה. ציורי נוף וקליגרפיה עומדים במרכז היצירה האמנותית בסין באלף השנים האחרונות.
במאות הראשונות לספירה היה הדיוקן הנושא המרכזי בציור הסיני ואילו הנוף שימש רק כרקע לדמויות. עם הזמן הפך הנוף לנושא בפני עצמו, וכיום הוא מזוהה, יותר מכול, עם הציור הסיני. החידושים המאפיינים את אמני הדיו של המאה ה-20 הם: אקספרסיביות, גוון בצבע הדיו, ערבוב הדיו השחורה עם צבעים, התיחסות למקור אור וגישה חופשית לקומפוזיציה של הציור. אולם, יחד עם החידוש וההתרעננות, מתיחסים האמנים שבתערוכה אל המסורת הסינית כאל כור מחצבתם וממנה הם שואבים את כוח היצירה. התערוכה הובאה לישראל באדיבות שגרירות סין. עקבותיו של הרגע- ציורי דיו של אמנים ישראלים בתערוכה זו המוצגת במוזיאון במקביל לתערוכת ציורי הדיו מסין מציגים חמשה אמנים ישראלים שהמחבר ביניהם הוא בחירתם בדיו. הציור בדיו מבטא את מצב התודעה של האמן ברגע הציור כפי שהוא. לא ניתן לשנות ,למחוק או להסתיר. זהו מדיום שדורש התכוונות פנימית ממושכת ואילו הציור עצמו מהיר ומדוייק. רות כהן מציגה עבודות קליגרפיות שנעשו בעת שהותה ביפן. התירגול הממושך הוביל ליצירת קוים המבטאים עוצמה ותנועה, איכויות המאפיינות את אמנות הדיו היפנית . קוים אלה הנראים לכאורה פשוטים, הם תוצר של ריכוז והתכוונות במשיכת מכחול אחת המאחדת בין תנועת הגוף והתודעה.
גם דן ריזינגר הושפע בעבודתו מציורי הדיו ממהמזרח. הוא החל להשתמש בדיו באופן אינטואיטיבי ובתערוכה הוא מציג סדרה של עבודות מופשטות בהן הופך הקו בהדרגה לדמות נשית. דני זק מצייר בדיו תחושות גופניות. הוא חוקר את עצמו מבפנים ומבחוץ בו זמנית. בציוריו, נוצרת תחושת התפשטות והתכווצות באמצעות עוצמותיו המשתנות בהדרגה של כתם הדיו. דורית רינגרט, מתייחסת לעבודתה בדיו כתהליך המשקף הלכי נפש משתנים. היא מאפשרת לכתמי הדיו להיספג בניר ומחכה לרגע הנכון לפעול ולהתערב שוב בציור ברגישות ובהקשבה. דפנה דור בוחנת בעבודתה את השפעת הגומלין שבין הנייר והדיו. הכרותה העמוקה עם המדיום מאפשרת לה לצפות מראש את האפקטים שיתקבלו והיא מרחיבה ובודקת את גבולותיהם. עבודותיה נעות בין הפשטה מוחלטת לבין דימויים של נוף מרוחק ומהורהר .
פרסום תגובה חדשה