אבנר בר חמא - "המספד בירושלים - תורה - עם וארץ" מיצב בבית האמנים בתל אביב

בכ"ח באייר תרס"ד (1904) עלה הראי"ה קוק לא"י כרבה של העיר יפו והמושבות.

חדשיים מאוחר יותר בכ' בתמוז, נפטר חוזה המדינה ד"ר בנימין זאב הרצל. ביום השבעה, פנו נציגי הקהילה אל הרב קוק שהיה ידוע במתינותו וביקשוהו להשתתף בעצרת לזכרו ולהספידו.

למרות שידע שבהיענותו לבקשה, הוא מכניס עצמו לסערה ציבורית שתעורר כנגדו מתנגדים רבים, החליט הרב להיענות להזמנה להספיד את ד"ר הרצל.

הסערה שפרצה בקרב הקהילה החרדית ביפו ובעיקר בירושלים, הביאה את הרב קוק להסביר את צעדו במאמר תחת הכותרת "המספד בירושלים" (מאמרי הראי"ה, עמ' 94).

במאמר, מכתיר הרב את חוזה המדינה בתואר משיח בן יוסף שמתפקידו במקורות להכין את התשתיות לבוא משיח בן דוד. במסמך זה, כמו באחרים נחשפת במלוא הדרה אישיותו המגשרת של הרב קוק.

מכתב זה המסמל לדברי האמן את דרכה הפתוחה והמגשרת של הציונות הדתית אליה הוא משתייך, הוא הבסיס למיצב החדש "המספד בירושלים - תורה, עם וארץ", לרגל אירועי שנת השישים למדינת ישראל.

חזון מול מציאות

בביתן סגור בצורת חדר משולש בגובה שני מטרים מאפשר האמן לצופה להציץ לתוך המיצב.

הריצפה מכוסה בין היתר בכותרות עתון "הארץ" מהחדשים האחרונים (ביטוי אותנטי למציאות הישראלית העכורה אותה הוא מבקר).

במקביל הוא משתמש במים נקיים(תורה) המוצבים על מים עכורים בתוך גיגית מחלידה וכן באדמה המקיפה אפר ואש ומעליהם מזבח מודרני הכולל את הכרובים שעיצב מנירוסטה ונחושת.

(המיצב הוצב לראשונה במכללה האקדמית בגבעת ושינגטון במסגרת כנס הציונות הדתית לחינוך חברה וכלכלה בחודש יוני).

פתיחה : מוצ"ש, ב' תמוז (5.7.08) בשעה: 21:00 בבית האמנים בתל אביב