"אנסיג'אם" תערוכה בבית הגפן, המרכז היהודי ערבי בחיפה

תערוכה זו מתמקדת ביחס בין השפה כביטוי לתרבות ובין צורות מוחשיות אשר נושאת השפה, באמצעות אוסף יצירות אומנותיות קליגרפיות וטיפוגרפיות, ויצירות המשתמשות בכתב התמה הערבי, והשוואתן על בסיס הקשר בין העבר להווה, הישן והחדש, אותיות הכתובות בכתב יד ואלו המצוירות או מיוצרות באופן מכני.  מאז ומעולם שחקה הטיפוגרפיה תפקיד חשוב בהוצאה לאור ובהפצת הידע והחשיבה, היא נחשבה במהלך השנים כאומדן לרמת השגשוג הכלכלי והשלטון הפוליטי והתרבותי של המדינה. הטיפוגרפיה היא אלמנט בסיסי בחיים המודרניים, היא מקבעת את המגמות המודרניות, ומשתנה באופן דינמי עם השתכללות כלי וצרכי התקשורת. הצורך שלנו כיום אינו מסתכם ברצון להעתיק את האותיות בדיוקו של יוד ולשמר את כללי היופי, אלא אנו חשים צורך בלהחיות מחדש את ההתנסות היצירתית והצגת פתרונות עיצוב מעשיים.

הקליגרפיה הערבית היא אומנות ועיצוב הכתב, בשפות שונות המשתמשות באותיות הערביות. הכתיבה הערבית מתאפיינת בכתיב מחובר המאפשר לה לאמץ צורות גיאומטריות שונות באמצעות משיכות, חזרות, סלסולים, זוויות, חיבורים, מיזוג ומרכיבים.

האומנות הקליגרפית הערבית נמנית על העיטורים הערביים (ערבסק), והיא משמשת לרוב כעיטור למסגדים וארמונות, כמו כן לייפות רשומות וספרים ובמיוחד לשכתוב הקוראן הקדוש. תחום זה משך אליו אמנים מוסלמים רבים מכיוון שההלכה האסלאמית אסרה ציור אנשים וחיות ובמיוחד במקומות קדושים ובקוראן.

הקליגרפיה הערבית מתבססת מבחינת יופי על כללים מיוחדים הנובעים מההתאמה בין הכתב, הניקוד והמעגליות, ומשתמשת באותם כלים אומנותיים אשר נשענת עליהם אומנויות חזותיות אחרות, כמו הכתב והמסה, לא במובן של תנועה חומרית בלבד אלא גם במובן של יופי, היוצר תנועה עצמאית שגורמת לכתב להציג גם יופי ייחודי המבטא את תוכנו והמתחבר ליופיו בו זמנית.

הטיפוגרפיה היא סגנון לתיאור ועיצוב אותיות או צורות של אותיות בכתב או בדפוס, היא נחשבת כסוג הביטוי החזותי הטוב ביותר לשפה, היות והעיצוב הקליגרפי הוא אומנות שאינה נשענת אך ורק על יופיו של העיצוב והכתב בלבד, אלא גם על הדו שיח בינה לבין המרחב אשר היא נמצאת בו במסגרת מרחב העבודה האומנותית. לשם כך ניתן לשאוב ממנה את האלמנטים הייחודיים של התרבות, בנוסף היא מבטאת הסתכלות עכשווית לסגנונות ביטוי טיפוגרפיות ועיצובים מודרניים, כאשר כל פעילות יצירתית מתחילה בהגדרת מטרת העיצוב והקונטקסט שהיצירה אמורה להתבטא בו.

במשך ההיסטוריה, הקונספטים המודרניים יצרו אבחנה ברורה, בין העבר או הקלאסי. זה גרם לכתבדפוס הלטיני ( Latin Type ) בידול ברור מעברו הקליגרפי לטובת התפתחות הטיפוגרפיה כתחום נפרד מהאומנות היפה ובצדק. האותיות במידות אידיאליים, הצורות והסמלים האומנותיים נדרשו להתפתח באופן עצמאי והרמוני, על פי הכלים והצרכים התקשורתיים ששררו בכול תקופה.

עד כמה משפיעים עלינו העיצובים הקלוגרפיים והטיפוגרפיים שממלאים את הסביבה הציבורית והפרטית שלנו, החל מסימנים מסחריים רשומים, פרסומות, פוסטרים ועד מדבקות ותוויות על קופסאות שימורים? אין ספק כי השפה, הצורה וגודל העיצוב משפעים על הקשר והשייכות של האדם והאזרח לסביבתו.

באופן ברור וודאי, הקליגרפיה הערבית והדפוס הערבי נדרשים, כמו שאר הדברים לעמוד בקצב השינוי ולהחליף את הצורה הקליגרפית של האותיות, בדפוס. לצד ההתחדשות, תכנות הדפוס והקליגרפיה והתפתחות כלי התקשורת, ביכולתנו להשקיע בעיצוב הקשר בין המילה והאדם בסביבה ברמה של קונטקסט וצורה מבלי לוותר על יופייה של האות.   

אוצרת : רולא חורי

17/5-10/7, בית הגפן, המרכז היהודי ערבי בחיפה