מהעולם האמיתי למרחב הווירטואלי

פורום האמנות של YNET  מביא פרשנות עכשווית ואישית לציור "ירושלים, מבט מצפון" של אחד מגדולי ציירי ארץ ישראל במאה ה- 19 בתערוכה וירטואלית של מעל 20 אמנים ישראלים.

איילת עמית, מנהלת פורום האמנות של ynet , יזמה תערוכה בעקבות הצייר הסקוטי דיוויד רוברטס   (1796-1864), אמן שצייר את ירושלים בתקופת ההתעוררות הדתית באירופה, בה המאמינים חיפשו הוכחות לנעשה בארצות המקרא.

בתקופה זו ארץ ישראל הפכה למוקד עבור ציירים שרצו להעביר בפרטי פרטים את נופיה ולהפיצם באירופה. אמנים אלה השתמשו בנתוני השטח באופן חלקי או מלא, על מנת ליצור את האווירה המבוקשת- לעיתים בגישה סימבולית – בה מושם דגש על סמלים ומשמעויות, ולא על ריאליזם מוחלט. נעשה שימוש בציור אתנוגרפי, המדגיש את שונות ומגוון הדמויות ובציור ארכיאולוגי.  

דיוויד רוברטס, יליד סקוטלנד, החל את הקריירה שלו כצבע, המשיך בציור תפאורות תיאטרון   ולאחר מכן צייר מבנים ארכיטקטוניים מיוחדים ברחבי אירופה. בשנת 1832 החל רוברטס ליצור ציורים מארץ הקודש. הוא צייר על פי סקיצות של נוסעים ששהו בארץ ישראל עבור אוסף תחריטי הפלדה (שיטה חדשה בזמנה) של   האחים פינדן- אחד משני אוספים גדולים של איורים מארצות המקרא (פינדן ופישר).

בשנת 1838 החליט לנסוע בעצמו למזרח התיכון, מתוך העניין הדתי שהתעורר בו ובמטרה לראות את המראות שצייר עבור האוסף. הוא החל מסע של שנה למזרח שכלל את מצרים, עבר-הירדן, ארץ ישראל, לבנון וסוריה.

ב- 1839 חזר ללונדון ועיבד את ציוריו  תוך שא יפה להגיע לציור נקי מדויק, ובעל אופי פשוט. ציוריו, במקור בעפרונות צבעוניים ומכחול, הובאו לידי הדפסה כליטוגרפיות, המצויות במוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון.

באמצע המאה ה-19, עם תחילת השימוש במצלמה, החלו לצלם את נופי ארץ ישראל, והצילום היווה מכשיר נוסף בידי הציירים להכנת ציוריהם האותנטיים.

ההדפסים- אבן (ליטוגרפיה) תחריט נחושת, עץ ופלדה – תפסו מקום נכבד בהפצת הציורים לקהל הרחב, ולצידם גם תצלומי ציורי שמן, עפרון, צבעי מים ופחם.

רוברטס, דיוויד   ירושלים, מבט מצפון

כשהציעה עמית לחברי פורום האמנות של ynet  - ציירים וצלמים המכירים ופועלים בשיתוף פעולה וירטואלי בעיקרו  - ליצור כל אחד פרשנות משלו ליצירה, ולהתייחס לציור זה מזווית ראייה עכשווית, התגובות לא אחרו לבוא ומהר מאד התגבשה תערוכה שלמה.

עמית מספרת כי האמנים בחרו מגוון זוויות ההתייחסות ליצירה. מהתייחסות לאור הנובע ביצירה, לנוף ולטופוגרפיה, לדמויות ופרטים ספציפיים ועד התמקדות בסגנון האמירה האמנותית האישית.

"ביצירות העכשוויות שהוצגו אני מבחינה בשתי גישות. מצד אחד מגמה של שימור היצירה, מתוך הכרה בערכה ההיסטורי, שבאה לידי ביטוי, למשל, בשימוש בעפרונות צבעוניים או שילוב חלקים מן היצירה המקורית ביצירה החדשה – כמו הדפס ועיבוד דיגיטלי. ומצד שני מגמה של התרחקות מן הפרטים המד ויקים אל הפרשנות האישית והדגשת האינדיבידואליזם, הבא לביטוי בטכניקה או בתפיסת העולם האמנותית. לדוגמה, צירוף מרכיבים עדכניים אל הציור המקורי, דגש על טקסטורות,

"היכולת להתייחס לנושא מזוויות רבות מספור,  בניגוד או כהשלמה לרוח השמרנית בה צוייר ציור הנושא של רוברטס, מדגישה את הפלורליזם האמנותי העכשווי."

  עמית אומרת שמרתק לראות איך המציאות האמיתית והמדומה מתערבבות זו בזו סביב יצירתו של רוברטס. "רוברטס חיקה את המציאות הארצישראלית של הימים ההם ביצירותיו, אמנים שונים בישראל של ימינו יצרו בעקבותיו, היצירות הפכו להיות חלק מתערוכה וירטואלית במרחב הסייבר, וכעת אנו משיקים את היצירות באירוע אמיתי".