חיפוש מותאם אישית של
|
|
|
| | אמנות טקסטורה | אודות | רשימת כותבים | פורומים | קישורים | חדשות אמנות | שליחת מאמרים | |
|
|
"דיוקן דיוקן" - בחירה אישית - בסדנא לאמנות רמת אליהו תערוכות רועי פיורסקי, תמי ברקאי, איריס ארבל, גיל צלנר ונעמי בריקמן. החלטתי לאצור תערוכה סביב נושא הדיוקן כיוון שזהו נושא שמעסיק אותי באופן אישי כצייר כבר כמה שנים. הרצון לתאר בציור את מראה פניו של אדם כרוך כמעט תמיד במשהו אישי וכמעט אינטימי. רועי פיורסקי נאמן לציור שמן על בד בגדלים מינורים צילומי משפחה וחברים היא נקודת המוצא לתאור הדיוקן אצלו- הוא יוצר הכלאה בין מספר דמויות תוך עיסוק עדין ומיוחד בשכבות הצבע. תמי ברקאי נצמדת לתצלום אחד, המתאר אותה כילדה אוחזת בידיה חתול. היא מתארת בפנקס רישומים קטן בכתמי אקוורל את החיבור התמים בינה לבין בעל החיים.שקיפות כתמי הצבע בציוריה מאפשרת לה "להמיס" בקלות את שכבות הצבע ולהתחבר מיידית לתמימות הילדות. איריס ארבל מתארת באופן מדוקדק להפליא תאור פנים שבעקרו הוא "דמיוני". הדיוקנאות שלה ניזונים מתיאור יצורי כלאיים במסורת התרבות האירופאית. העיוות של אברי הפנים והיחסים שנוצרים ביניהם מעניקים לדיוקנאות של איריס הבעה מוגזמת מסכתית משהוא. גיל צלנר מתבונן במודל שלו, תוך ריכוז וניסיון להתחבר למהות הרגשית של הדמות- הוא מגשש בעזרת קו רוטט וכתם אמורפי וכן יוצר ציור טעון האווירה רגשית וחווייתית. נעמי בריקמן מתבוננת פנימה תוך תיאור פניה שלה באופן חוזר ובלתי מתפשר. הציור שלה מזכיר שפת סימנים, המתחילה בתיאור עין לחי וכל יד תוך דגש על מחקר מעמיק, להבין את מהות האיברים האינטימיים אשר חבויים מבעד למעטפת העור.  המשותף לחמשת האמנים איננו רק העיסוק הפורמלי בתיאור הפנים או השאיפה ללכוד זוג עיניים במבט המייצג רגע ייחודי של הדמות האנושית. אני מוצא בבחירה האישית של האמנים לצייר דיוקנאות, מגמה אמנותית שמקורה בחיפוש זהות. חגי ארגובאפריל 2006
|
|