ג´וזף דדון:

ביום שלישי 6 בנובמבר תיפתח במוזיאון פתח תקוה תערוכת יחיד של האמן והקולנוען ג´וזף דדון, במסגרתה יוצג בבכורה עולמית סרטו "ציון" בכיכובה של רונית אלקבץ.

מוזיאון פתח תקוה לאמנות פותח תערוכת יחיד של האמן והקולנוען ג´וזף דדון - ציון, הכוללת טרילוגיה של יצירות קולנועיות: "עולמים", "שאנטי" ו"ציון". היצירה המרכזית בתערוכה היא הסרט ציון בכיכובה של רונית אלקבץ. הסרט, שנעשה בשיתוף מוזיאון הלובר בפריז, יוצג בתערוכה בבכורה עולמית.

דדון, צלם, אמן וידיאו ובמאי שהציג בעבר עבודות בתחומי מדיה מגוונים: צילום, מיצב ווידיאו, עוסק בשנים האחרונות במדיום הקולנועי. דדון הוא הבמאי הישראלי הראשון שמוזיאון הלובר שיתף איתו פעולה ואפשר לו לצלם בין כתליו.

סרטיו של ג´וזף דדון הם אודיסיאה מתמשכת בין מחוזות מנטאליים וגיאוגרפיים שונים בישראל ובאירופה, בין נופי ילדות באופקים לנופים באגן הים התיכון, בין נופי מדבר דרומיים בנגב למחוזות קדושה ומיסטיקה, ובין מזרח למערב. הטרילוגיה עולמים/שנטי/ציון נעה על ציר התפתחות המבקש לייצר זהות אישית ואמנותית, תוך ניסיון להכיל דיסוננסים שונים, בין מערב למזרח, חילוניות לדתיות, בין מה שמצטייר כלפי חוץ לאמירות מגדריות מוצפנות בגוף העבודה.

הסרט הראשון בטרילוגיה: עולמים (2003-2000), הוא פורטרט עצמי המתנהל כסרט מסע אל חוויה פיזית, אל תוך עולם דימויים מנטאלי בעל חוקיות משל עצמו. הסרט מאגד בתוכו את חוויות הנידחות הדלה של העיירה אופקים, מקום הילדות של האמן ומתייחס אל החיים הקשים ואל הבדידות מזווית אישית ייחודית, המדלגת באופן גלוי ומודע מקשיי הקיום היום-יומיים וחוויות הבדידות דרך בחירה ובריחה לעבר- לנופים תנ"כיים מעוררי השראה, כמו גם אל טבע "גדול מהחיים" בו מחולל האמן טקסים וריטואלים שונים, מתוך כמיהה לשיבה אל הארכאי, הראשוני, המיסטי - כאל מקום מגונן ומעצים. היצירה מעלה תחושות אשמה הנוגעות ליחסי בן-אם, "בן סורר ומורה", תחושות חיפוש וניסיון לאחות את קרעי ההוויה האישית-פרטית של הזהות החצויה בין ישראליות לאירופאיות, בין מזרחיות למערביות, בין חילוניות לאמונה. מתוך מוות וחיים המתרקמים זה לתוך זה מתבלטים ביטויי טומאה וטהרה, יופי, גועל וזוהמה.

בין הריטואלים החוזרים על עצמם ולצד האלימות, מופיעים נופי המדבר וקולותיו וייצוגי משיכה- דחייה לדמויות שאכלסו את נופי ילדותו של דדון: הבדואי המשוטט במרחב המדברי, כלבי הפרא שנבחו בשדות סביב ביתו בשיכון.

היצירה עוסקת בזהות חצויה, בזהויות מנוגדות, קוטביות, שאין אפשרות לראותן יחד מאותו כיוון.

בשתי היצירות ישנו ניסיון לגשר על קטבים, ליצר אקט של פיוס אישי בין החלש לחזק, הקורבן למקרבן, האסור למותר, הגלוי לסמוי. הסרט מוקרן על שני מסכים ביניהם נע הצופה וחווה בו זמנית את חווית הניגוד המיוצגת באירועים.

הסרט ציון (2007-2002) מאגד בתוכו את שני הסרטים הקודמים במה שנוגע לסוגיות המעסיקות את דדון

ולמרכיבים המנטאליים המייחדים את עולמו, אך מציג מצב מורכב יותר ונוקט עמדה ברורה שאינה מבקשת השלמה או פיוס. היצירה מורכבת משני סרטים תחת אותה כותרת: סרט בשחור לבן באורך 12 דק´ שהוקרן בשנת 2006 במוזיאון הלובר, וסרט בצבע באורך שעה, שיוצג בתערוכה בבכורה עולמית. הסרט צולם באופקים, תקוע, ירושלים ובמוזיאון הלובר.

ירושלים- אותה מגלמת באופן אלגורי רונית אלקבץ, היא הדמות המרכזית המניעה את העלילה. בשפה חזותית יוצאת דופן המחברת בין קולנוע לאמנות, משרטט דדון יצירה אלגורית על ירושלים בראי הזמן ואירועי ההיסטוריה שהותירו אותה חבולה, שפופה ומושפלת. הסרט מתאר את אסטרטגיית ההישרדות של ציון עד לתקומה.

ההיסטוריה היהודית, נופי בראשית, מדבר יהודה והנגב, מראות העיירה אופקים - מקבלים מימד חדש של כוח ועוצמה הצהרתית המגיעים לשיאם באקט פוליטי תרבותי המנוסח במיצג שמתקיים במוזיאון הלובר - מוסד בעל כוח ולב לבו של הממסד התרבותי המערבי. בעיצוב אסתטי מוקפד ובשפה קולנועית עשירה בדימויים, מציב דדון את העמדה היהודית בחזית האמירה הקולנועית.

ביקורו של הבמאי במוזיאון הלובר לפני מספר שנים, היווה גורם משפיע על הרצון לנסח עמדה ולהביע מחאה ביחס להיעדרותה של ציון/ירושלים מהאגף המוקדש לתרבויות הלבאנט- פנתיאון תיעוד בו קיים ייצוג לעמי המזרח הקדומים שאינם קיימים עוד, ולעומתם בולטים בהיעדרותם ציון והעם היהודי.

דדון מציג חזון תרבותי ונוקט עמדה לגבי היחס של המערב ומעמדה של ציון/ירושלים בתוך התרבות הקאנונית שלו. באחד משיאי הסרט, מתבצעת חדירה לקודש הקודשים של המערב - מוזיאון הלובר, בו מתחולל אקט של שינוי קודים וצפנים. באגף הלבאנט המוקדש לשימור אמנות המזרח הקרוב, ממנו נעדרים שרידי עברה התנ"כיים, מתהלכת אלקבץ-ציון בשמלה מלכותית בעיצובו של כריסטיאן לקרואה ומכריזה בנוכחותה על מהלך של תיקון וריפוי. הסרט מציג מאבק בין הרוח לחומר, בין מזרח למערב, בין היהדות לנצרות, בין החטא לעונשו ובין היגיון לשיגעון.

ציון היא אישה ממשית, אך גם ישות דתית-מיסטית ואיקונה אוניברסאלית המגלמת הלך רוח ומצב מנטאלי כלל אנושי כלפי ירושלים. ציון- בה נטועים יסודות הקשר בין מזרח למערב, מבטאה את הטרגדיה האנושית והמלנכוליה שמקרינה ירושלים לעולם.

בסרט ציון מרחיב דדון את העיסוק בזהות האישית-מגדרית לזהות הלאומית ולמעמד האמן כשמאן שבכוחותיו לחולל שינוי. הוא נוקט בהכללה אלגורית לעבר דמות האישה- ציון - שגם יכולה להיתפש כאחד מניסוחי הזהות של האמן: לילית, זונה סוררת, גולה, מוכה וחבולה, ובה בעת גם ציון הגאה, הנאווה, התובעת את עלבון דחייתה על ידי המערב השבע, השולט בה.

ציון שהושלם לאחרונה, מהווה נקודת סגירה של מהלך קולנועי שהחל בנקודה אישית-אוטוביוגרפית והסתיים בהרחבת העדשה והמבט לעבר מעמדן של היהדות ושל "ציון" בקרב עמי המערב והמזרח התיכון, מתוך רצון לחזק ולהדגיש את מעמדן התרבותי והרוחני בעולם.

שחקנית : רונית אלקבץ; הפקה: רמה הפקות,צרפת; בשיתוף מוזיאון הלובר פריז; צילום: אסף קורמן;

סאונד : תומאס גודר; תלבושות: כריסטיאן לקרואה

בתערוכה יוצגו גם הסרט "קונצרט" (2004)שמציג קונצרט פרפורמנס שערך דדון בפריז, עבודות סאונד המבוססות על שילוב של מוסיקה מהרפרטואר המערבי הקלאסי וקולות וצלילים ארכאיים, סקיצות ורישומים מתוך "עולמים" ו"ציון" ותקליטי ויניל, חלקם בהפקת האמן וחלקם מהאוסף הפרטי שלו.

ג´וזף דדון יליד 1975 ניס, צרפת, עלה לישראל בשנת 1980 והתיישב עם אמו באופקים, בה גדל והתחנך כבחור ישיבה.בשלוש השנים האחרונות הוא מתגורר בפריז, במסגרת תוכנית לאמנים בסיטה, בעקבות מלגה שהוענקה לו.

במהלך השנים, הציג בתערוכות קבוצתיות ובתערוכות יחיד במוזיאון ינקו דאדא ובגלריה אלון שגב. בחו"ל הציג בין היתר תערוכות יחיד באתונה, ב"לה פלאטו" מרכז מוביל לאמנות עכשווית בפריז, בגלריה מרטין אבוקאייה בפריז, במוזיאון לאמנות מודרנית ועכשווית בניס, במוזיאון לאמנות מודרנית בשטרסבורג ובמוזיאון הקולנוע של דיסלדורף. סרטיו הוצגו במסגרת פסטיבלים לקולנוע ובמוזיאונים ובגלריות במאלטה, בגרמניה ובבלגיה.

הסרט ציון בשחור לבן הוקרן בהקרנת בכורה במוזיאון הלובר לפני כשנה ויוקרן בפאלה דה טוקיו בפריז באוקטובר במסגרת התוכנית לאוצר אורח של ה- Cinema Fiac , יריד האמנות הבין לאומי.

לרגל התערוכה יצא ספר על יצירתו של ג´וזף דדון.

מוזיאון פתח תקוה לאמנות, ארלוזורוב 30 , פתח תקוה

ג'וזף דדון: "ציון" : טרילוגיה קולנועית - תערוכה חדשה במוזיאון פתח תקוה לאמנות