"אור הגנוז"- אבנר בר חמא בתערוכה בגלריה "היי טאצ'"

העתיד לוטה בערפל ובאדם קיימת הנטייה התמידית לשוב אל המוכר ואל המקור בדומה לתינוק המתגעגע לשוב אל מעי אמו. הנוסטאלגיה היא געגוע תמידי הטבוע בנו ל"ימים ההם".

ביהדות, זוהי גישה מוכרת הבאה לידי ביטוי במקורות. באדם הוטבעו תכונות ויכולות גבוהות שעליו לשאוף לגלותן בכוחותיו הוא. כך כתב הרמח"ל בעניין הטוב שהיטיב הבורא לאדם1 :" ראוי שיהיה הנהנה בו בעל הטוב ההוא, פירוש מי שיקנה הטוב בעצמו ולא מי שיתלווה לו הטוב בדרך מקרה...ויותנו לבריה אמצעים שעל ידם תקנה לעצמה השלמות, ותעדיר ממנה החסרונות...."

על העובר במעי אמו מספרת הגמרא2 "מלמדין אותו כל התורה כולה...וכיוון שבא לאויר העולם בא מלאך וסוטרו על פיו ומשכחו כל התורה כולה". מה טעם ללמדו במעי אמו אם לבסוף משכיחו? אלא שלימוד מפי מלאך בלא עמל הוא מתנה שעתידה להשתכח. רק לימוד עצמי ביגיעה ובעמל נשאר בזיכרון. התורה שניתנה במתנה, תפקידה   לעודד את הלומד שלא יתייאש כי הפוטנציאל טבוע בו ומתפקידו לגלותו, להוציאו מן הכח אל הפועל.

כמו המדען, המתמטיקאי והחוקר כך גם לכל אדם יש את הרגעים הנדירים, רגעי ההתעלות, החדווה והסיפוק בהם הוא מגלה דבר חדש או מוצא פתרון לבעיה שהעסיקה אותו תקופת מה.

כאמן, אין לי יומרות לגלות את "אור הגנוז"3 שנגנז במקור לצדיקים לעתיד לבא, אך אני מרשה לעצמי  להשתעשע במחשבה שלעתים אני מגלה בטבע תופעות אור מדהימות, "רגעי השתאות" שיכולות אולי להידמות לאותו אור שברא הקב"ה ביום הראשון ש"צופה בו מסוף העולם ועד סופו" 4וגנזו.

המקורות מעניקים לי הקשרים שונים המתחברים לערכי היהדות וסמליה כמו ברית המילה, המנורה, כתונות העור שהקב"ה הלביש את אדם וחוה המתפרשים כ"כתונות אור"5. הסביר הרמב"ם שמאז החטא ואילך נמצא האדם במלחמה תמידית של האור מול העור,של הנשמה הרוחנית הגנוזה מול הבשר והעור הגשמיים הנגלים.

תכונת האור הגנוז נמצאת בכוח אצל כל אדם. אהרן ומשה גילו לנו שאפשר לממש דרגה פוטנציאלית זו גם בעולם הזה.

_______________________________

1   הרמח"ל,"דרך ה´",חלק א´,פרק שני, אותיות א-ב.

2   מסכת נידה ל,ע"ב

3   חגיגה יב ע"א: "אמר ר´ אלעזר,אור שברא הקב"ה ביום הראשון אדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו,כיוון שנסתכל הקב"ה בדור המבול ובדור הפלגה וראה שמעשיהם מקולקלים עמד וגנזו מהן, שנאמר(איוב לח,טו)"וימנע מרשעים אורם".

4 מסכת חגיגה   יב,ע"א בראשית רבא, יב תולדות

5   "ויעש ה´ א-להים לאדם ולאשתו כתנת עור וילבשם"(בראשית ג,כ"ט)"בתורתו של ר´ מאיר מצאו כתוב כתנת אור"(בראשית רבא כ,כ"ט).

על האמן:

יליד מרוקו 1946 ,עלה לישראל ב- 1956.  

אמן רב תחומי, מתגורר בקריית גת.

1966 - 1973     לימודי אמנות בביה"ס הגבוה לציור בת-א ובמדרשה ברמת השרון

            1972- 1977      הוראה וניהול פדגוגי, ביה´ס הגבוה לציור, ת- א (לימים קלישר)   

            1981– 2006     ניהול המסלול לאמנות במכללה האקדמית לחינוך ´תלפיות´, ת-א . הקמת

                       ´הגלריה האחרת´, במכללה.

תערוכות יחיד נבחרות:

             1999   ´הר –שדה- בית´, מיצב, הגלריה האחרת, ת"א, אוצרת: דפנה נאור

             2000   ´מזבח אדמה תעשה לי´, מיצב, בית האמנים, ת"א; קטלוג

             2005   ´מיצב-מצב´, שני מיצבים בבית האמנים בת"א ובאריאל, אוצרת: צפורה לוריא

2006   ´צל-מי-צב, 10 +1´, 10 צלמי עיתונות ואמן מיצב בעקבות ההינתקות, הגלריה    

                       האחרת, ת"א

הגלריה העירונית,רחובות, אוצרת: אורה קראוס: קטלוג   ´עיניים לכותל´   2007

תערוכות קבוצתיות נבחרות:

2005   ´נוף מנותק´, גלריה יקר, ירושלים; אוצרת: סוזן ששון

2005 ´4 בנובמבר 1995, רצח ברטרוספקטיבה´, גלריה בצלאל, תל אביב אוצרות:ד"ר דנה אריאלי-הורוביץ וד"ר דליה מנור

´עניין של הסכמה´, גלריה פירמידה, חיפה. אוצר: יעקב חפץ 2006

2007 ´ישראליות חזותית´, האוניברסיטה הפתוחה, רעננה; אוצר: אליק מישורי

אצירת התערוכה "הוי ארצי מולדתי-2007", בית האמנים ,תל אביב  

* עד היום יצר יותר מ- 30 פסלים ופרויקטים אמנותיים בארץ ובחו´ל.

* זכה בפרסים רבים, ביניהם פרס היצירה לאמנות יהודית של משרד החינוך לשנת 2004 ופרס התערוכה לאמן הנבחר של אגודת הציירים והפסלים לשנת 2000.

התערוכה : ´אור הגנוז´   של אבנר בר חמא, תוצג החל מ 1.11.07 עד 31.12.07.  

שיח אמן והדלקת נר שלישי של חנוכה יתקיימו ביום חמישי ה-6.12 בין השעות 17.00 ל- 00 .19

 אוצרת: דפנה נאור.

הייטאצ´, מקום לאמנות עכשווית. רחוב גלגלי הפלדה 16, הרצליה פיתוח
טל. גלריה:  09-9558429    

אנו ממשיכים את סדרת התערוכות על אמנות בהקשר יהודי.

השנה בחרנו להציג מספר אמנים, אשר איש איש לפי דרכו, לוקח חלק בשיח האמנותי העכשווי, המתייחס לאמנות בהקשר יהודי. יש אמנים אשר בעבודתם מובלעים היבטים של ההלכה היהודית, אחרים הנותנים ביטוי למתח שבין קודש לחול, יש כאלה המדגישים את הרבדים האישיים על רקע המסורת והשלכותיה, ויש מי שמטפל ברעיונות שהתפתחו בהקשר לסיפורי המקרא, המדרש והקבלה.

אנו סבורים כי ראוי להאיר ולהציג את עבודותיהם.

במהלך השנה אנו מציגים בהייטאצ´ מבחר מעבודותיהם.