מנשה קדישמן: תערוכת הדפסים 1969 -2007

עיריית רעננה גאה להציג לרגל 85 שנה להיווסדה, את תערוכת ההדפסים, של האמן מנשה קדישמן חתן פרס ישראל בפיסול לשנת 1995.

קדישמן פסל וצייר, אמן חוקר, איש החומר החי את ההוויה הארץ ישראלית מאז העשורים הראשונים להקמת המדינה. הקרבה לטבע והרקע המקראי מהווים מקור השראה חשוב ביצירתו. פרק קצר בצעירותו כרועה צאן הטביע חותם שמתוכו נוצרה הקלאסיקה הקדישמנית בדמות הכבשה.

הכמיהה הקדמונית של האדם לגעת בבלתי אפשרי, לערער על חוקי הטבע ולפעול מעבר למגבלות, הינם ביטוי ליצר האדם לבחון ולפרוץ את קצה המעטפת החושית ולהתגבר אישית וקולקטיבית על הלא נודע. קדישמן פורץ גבולות מנטאליים, יוצר אסכולה אישית יש מאין, ומאתגר את חוקי הטבע. ההתפתחות הרגשית מתורגמת ליצירה באמצעות רצף של דימויים המחליפים תפקידים, בין הסדר שבחוקי הטבע לחופש הבחירה של האמן.

קדישמן מתערב ואולי משתעשע בטבע, כמו פולש לטריטוריה זו ויוצר בה סדר חדש, מעמת צורות טבעיות עם צורות אמנותיות. פועל על צירים קוטביים: מיתוס מול מציאות, ארכאיות מול חדשנות, כוחות מנוגדים של חומר ורוח עוברים כחוט השני ביצירתו.

תערוכת ההדפסים מציגה מכלול רחב של עבודות שנעשו משנת 1969 ועד היום.

במקביל ליצירתו הפיסולית המינימליסטית שהלכה והתפתחה בשנות ה-60 בלונדון, פונה האמן למדיית ההדפס. ראשיתם של ההדפסים ביצירתו של קדישמן, בתקופת הפריחה של טכניקה זו בעולם, בעת שאמנים בולטים כרוברט ראושנברג, רוי ליכטנשטיין ואנדי וורהול פעלו בניו-יורק,קדישמן פועל בלונדון.

במקביל להדפסים, מוצגות יצירותיו בטבע, אשר סממני השחיקה הטבעית יובילו להיעלמותם בחלוף העונות והימים. הדפסיו של קדישמן מתעדים את הפרויקטים כדוקומנטים המובאים בסדרות כמו "ארבע עונות".

ההדפסים טעונים מסר אופטימי, אוצרים בתוכם נקודות אור מעצם השתנותם בתהליך מתמשך המקנה ליצירה יכולת התחדשות תמידית.

התערוכה פותחת צוהר אל מעבר לעולם הציור, מעלה נושאים טעונים, מציגה הדפסים בוריאציות מגוונות, מעין סיכום מסע ועיבוד מחדש, שתחילתו בפיסול ויצירה במידיות משתנות והמשכו בהדפס.

הוויזואליה האסתטית פינתה את מקומה להדגשה המושגית, יוצרת את הדימוי החדש ומשכפלת אותו על גבי המטען הגולמי. ההדפסים מקבלים מימד שונה ממקורותיהם, באמצעות טכניקות המשלבות מדיה צילומית, קיטוע ופירוק בקומפוזיציות שונות. ההדפסים שהוצגו 1981 ב"טייט גלרי" בלונדון, הנציחו מספר מיצבים ביניהן: המחווה של הטמנת זכוכית באדמה, אשר הובילה לסדרה של

הדפסים המהווה המשך של עבודות האדמה להן קרא "אדמה בקועה". אקט יצירתי ראשון שניתן להגדירו "אמנות האדמה". בסדרה, הגדלת צילומים של אדמת מדבר ישראלי עם שברי זכוכית,

המדמים את הצורות השבורות של סדקי האדמה שהושמו מעליהם. בדרך זו הדגיש את ההבדל בין הטבעי לבין מעשה ידי אדם מוטיב שיחזור בעבודותיו הבאות.

קדישמן מחלוצי האמנות המושגית, עבודתו מתקופה זו בשם "יער בתוך יער" הוצגה בסוף 1969 בסימפוזיון בינלאומי לפיסול סביבתי במונטווידאו, אורוגוואי ושוב,בשנת 1970בסנטרל פארק בניו-יורק, מאוחר יותר, קדישמן מתעד מייצבים אלו בהדפסי רשת.

הביאנלה של ונציה 1978 אשר אצר אמנון ברזל, הייתה נקודת ציון חשובה בהכרה הבינלאומית של האמן, נאמן לתפיסתו הרואה את "הטבע כאמנות ואמנות כטבע, אמנות חיה ונושמת, טבע-ציור בתנועה.

קדישמן יוצר הדפסים מצילומי עדר הכבשים על בדים גדולים ומשלב כתמי צבע, הצבעוניות העזה כבשה אותו, המעבר לציור מהווה תחילתה של תקופה חדשה.

קדישמן לא חדל להפתיע, אינו חושש לגעת באושיות הקונצנזוס הלאומי, בנושאים הדחופים, והקיומיים. מעגלי חיים בגרסה מעודכנת מקבלים ביטוי כמו: לידה ועקידה שנצרבו בעבודותיו בעקבות אירועים אישיים ומלחמת לבנון.

יצירתו המופלאה נוגעת במרווח הצר שבין אובדן לתקווה, בפסיפס המורכב של העם היהודי, ובסיפור המקראי. ליצירה מימד של שפה אישית, חזותית, רוויה בסמלים ועוצמה אותנטית, החובקת בתוכה את סיפור האומה ואהבת הארץ.

היכולת להוביל חדשנות, להפגין עקביות שורשית שונה ומפתיעה, לבדל אלמנט רגיש מתוך נושא מורכב, כשהם מקופלים בתפיסה של הטבע כאמנות ומוצגים בקו אמנותי איכותי, כל אלה מהווים אוסף נדיר של תכונות השמורות למתי מעט פורצי גבולות אוניברסאליים, כאשר מנשה קדישמן הינו מבין הבולטים שבהם.

יצירותיו נמצאות באוספי מוזיאונים של אמנות מהחשובים בארץ ובעולם, כמו מוזיאון מומה לאמנות מודרנית בניו–יורק, מוזיאון הירשהורן בוושינגטון, סטדליק באמסטרדם, טייט גלרי בלונדון ומוזיאונים רבים אחרים, כמו כן יצירות רבות נמצאות בידיהם של אספני אמנות רבים ברחבי העולם.