|
![]() |
| | אמנות טקסטורה | אודות | רשימת כותבים | פורומים | קישורים | חדשות אמנות | שליחת מאמרים | |
|
|
ארץ הצבי מדממת - תערוכה של מיכל אשכנזי תערוכות במוצאי שבת 22.4.2006 בשעה 20:30 תיפתח תערוכתה של מיכל אשכנזי בגלריה סטודיו אמן, חדרה. "ארץ הצבי מדממת"
אוצרת: חנה ברק אנגל קינת מיכל על ישראל 2006. בהפוך האינתיפאדה השנייה לשגרה קיומית, בהתעבה עורנו, בהתקרנפותנו הקולקטיבית, קמה מיכל וברגישות וכאב, מציבה מראה אל מול פנינו במטרה להעירנו מתוך המציאות שהפכה כבר לשגרה. רגע לפני שנתקרנף. היא כואבת איתנו וכואבת אותנו. מה היה איתנו, מה נהיה מאיתנו. בציורים מינימליסטים בביצוע מהוקצע, היא מנסה להעירנו בספרה את המציאות של השנים האחרונות, בצברה אותם לסדרה שלמה של עבודות, עוצרת אותנו מלהמשיך כאילו וכלום. מכריחה אותנו להישיר מבט ולחשוב.
עבודות מחאה על גבול הפואטי, מעודנות כנשמתה של האמנית עצמה, מיוסרות ביופיין, מציינות מציאות ממרומי החמלה, ואהבת האדם באשר הוא אדם. ביו הערביים על גווניו האפורים, הריק, רק קו קטן ההופך לגוש אדמה סמלי ממלא את האופק מרמז על אפשרות קיומית נמוג מעליו ומתחתיו אל הלא כלום, אל הנשייה.
חור שחור נפער בנוף המאזכר את קו החוף הישראלי באזור המתאים פיזיולוגית לגדה, חור שחור בתוך ההוויה הציונית ישראלית המאיים לגדול ולבלוי את הסביבה הירוקה מלאת החיים, כדרכם של חורים שחורים. ארץ הצבי מדממת, וזועקת אלינו ביופייה המכאיב, גוונים עשירים של אדום מהפנט, הופכים לנוף בלתי אפשרי , משנים תצורה לנגד עינינו בהופכם ליצורים חיים – מדממים – על סף כליה. הזעזוע במעבר מן התפיסה המופשטת אל גילוי החיים ותומם במבט מתמשך אל תוך העבודה מטלטל. בביטוי מתומצת האמנית מצליחה לעצור אותנו, כופה עלינו להתבונן במראה חברתית - התפתחותית - פוליטית. מכריחה אותנו לשקול את הדרך בה אנו מידרדרים, לראות את הדברים אליהם כבר הסתגלנו, כופה עלינו עימות מחדש עם המציאות השוטפת של כולנו.
צל העבר וההווה, דמות אנושית, ספק חיה, בצללי העבר וההווה, מתבוננת – נוכחת בנוף ערטילאי. צבעי הדמות הם צבעי המוות, כל הדם, כל החיות עזבה גוף זה הפכה אותו לצל קיומי בתוך מבוכי הזיכרון ובתוך כך לנוכחות עכשווית מתוך אותו כוח זוכר. העבר קיים בהווה אינו מרפה. לקוי מאורות – עבודה נוספת רבת עוצמה, האמנית לוקחת תופעת טבע פשוטה, רגילה, אשר משחר האנושות גרמה לחרדות מחוסר הבנה ונתפסה בעיני בני האדם כעונש מהאלים, כאיום קיומי, ומשליכה אותו על המצב הפוליטי החברתי הנוכחי, בציינה שיש לנו ליקוי מאורות, אין מי שיאיר דרכנו, איבדנו אותה.
הסגר תופס מקום נכבד ומשמעותי בסדרה זו, הסגר אשר אנו מטילים על עם אחר, לפי שיקולינו , צרכינו הביטחוניים והפוליטיים. עצם העובדה שבכוחנו ישנה אפשרות – ואנו מנצלים אותה להטיל סגר על אוכלוסיה שלמה ולמנוע ממנה חיים שוטפים, התניידות ומעבר, אינו כדרך הטבע. גדר התיל עורבת לרוחב העבודה מאופק לאופק, מאיימת, עוצרת. הרקעים אפורים ללא פרטים פיזיים מזהי נוף קונקרטי, ערטילאיים ועם זאת התיל מחזיר אותנו אל המציאות. השער הנמצא על קו האופק רחוק ובלתי מושג, נתון בשני צדדיו בתוך גדר התיל, מסע שלם מפריד בינו ובין הצופה. השער אל אן? השער אשר אם יצליח האדם להגיע עד אליו, אולי השער החוצה מן הסגר, ואולי דווקא אנחנו אלה שצריכים לצאת מתוך גדרות התיל המנטאליים בהם הקפנו את עצמנו. שוקעים בעבר. דמות – ייצוגית, דמותנו שלנו שוקעת בעבר, נמסה אל תוך האדמה – אל תוך העבר, הטראומות, הזיכרונות. אין מתבוננים קדימה, מתפלשים בטינה המצטברת המכבידה על כולנו ומושכת אותנו למטה אל הקשיים האישיים - לאומיים. מיכל אינה מתיימרת לפתור את בעיותינו, היא רק מבטאה את תחושותיה האישיות המצטברות, תחושות אלה , קריאת מצב לאומי – פוליטי זה משותף לחלק גדול מאיתנו. כולנו מזהים את אותן בעיות קיומיות גם אם אנו חלוקים באשר לדרכים לפתרונן. חנה ברק אנגל גלריה סטודיו אמן, חדרה.
שעות פתיחה:
ב' – ה' 20:00 – 17:00 בבקרים לפי תיאום מראש
טל: 6325169 - 04 פקס: 6324172 - 04 ישעיהו ישראל ת. ד. 2135, חדרה |
|