קצב הצבע - תערוכה ב-"צוותא"

  אביבה דורפן, איילת עמית ונועם דוייב, שלוש ציירות, חוברות לתערוכה משותפת.

 אביבה , איילת ונועם הן שלוש חברות שהכירו תוך כדי שיחות ודיונים בפורומים של אמנות באינטרנט. למרות הקצב השונה של חייהן הן מוצאות שפה משותפת ביניהן, שפת האמנות, וחולקות ביניהן את אהבתן הרבה לציור .

בתערוכתן המשותפת הן יוצרות מסע קסום דרך קצב הצבע הייחודי לכל אחת מהן.

אצל שלושתן ניכרת האהבה לצבע ולחדוות היצירה והן מעבירות תחושות ורגשות, המושפעות מקצב חייהן, אל הבד.

במבט זריז על מכלול העבודות המוצגות בתערוכה ניתן לראות מגוון של קווים- קווים מזוגזגים ותזזיתיים, קווים מהירים ובעלי-תנופה, וקווים רכים ומעוגלים. קווים שונים, המתארים מקצבים פנימיים שונים – כל אחת והקצב שלה.

אביבה, עורכת דין במקצועה, המתגוררת בעיר אילת, מעבירה את הקצב העירוני, הדינאמי .

קצב בו משימות ומטלות, במרוץ סביב השעון מועברות לבד בקווים קופצניים ומהירים - מעין דופק פועם וחסר מנוחה. דמויות רבות פזורות לצד מבנים וכבישים, ממהרות להספיק עוד מטלה ולעמוד בקצב החיים העמוסים.

אין ספק שניתן לחוש בציוריה של אביבה את הקצב המהיר שמכתיבה לה עבודה רבת ריצות, מפגשים עם אנשים, מילים, ניירות ומסך מחשב.

במבט נוסף ניתן גם לחוש את הקצב המיוחד והאנרגטי, שמציעה לתושביה, עיר כמו אילת.

איילת, המתגוררת במודיעין -לאחר נדודים ברחבי הארץ, מציירת בקצב שונה.

איילת בחרה בציור כעיסוקה העיקרי. היא מוצאת את ההשראה שלה במקצבים שמציעה לה סביבתה והנוף הפרוש למרגלותיה, בעיר המוקפת מרחבי טבע, תוך התייחסות אוהדת לזיכרונות מסביבות מגוריה המגוונות בעבר.

ההתרשמויות הטבועות בה ממהלך חייה והמרחבים שסביבה ממלאים אותה ברשמים המריצים אותה אל כן הציור באופן יומיומי להעביר אל הקנבס את תחושתה בצבעוניות מגוונת. משיכות המכחול שלה מתארות את אהבתה הרבה לנוף ישראלי ואת ההערכה שהיא חשה כלפיו,  בעודה חוקרת אותו ללא הפסק. התפעלותה מהיופי שהטבע מציע, מצוירת בעזרת קווים מהירים, כאילו כדי להקרין את קצב הצמיחה מסביבה אל הבד.

נועם, מתגוררת בגן- יבנה בבית מוקף גינה בתוך אוירה פסטוראלית. בציוריה של נועם ניתן שוב לחוש קצב אחר.

נועם מוצאת את ההשראה שלה בתוך ביתה ומשפחתה. היא מעידה על עצמה שהציור הוא מתנת היקום עבורה, מתנה המאפשרת לה דרך של התבוננות פנימית, תוך למידה על משמעות החיים.

הציורים של נועם מעבירים קצב חיים הרמוני, רגוע ושליו. קוויה רכים ומעוגלים, כאילו עוטפים את הצופה ברוך ואהבה.

העבודות של אביבה עוסקות בשאלת דימוי המציאות בעולם הנשלט על ידי טכנולוגיות, וחוקרות את הגבולות המטשטשים בין הווירטואלי לממשי ואת הגבולות המסוכנים של מדיות ההמונים.

האם הקולות והמראות של עיניות ממוחשבות, שלטי חוצות, רמזורים, רמקולים ומסכים, מחליפים את החושים, את ההתנסות האישית? מהו ממש ומהו הדמיה מתעתעת ?   

הקומפוזיציות שלה מורכבות ועמוסות פרטים חסרי הקשר ברור, המתחברים בסימני שאלה.

היא משתמשת הרבה בסלוגנים ואייקונים כמאפייני צריכה וסממני תרבות,  בכתמי צבע וקטעי רישום אשר מייצרים רגעים  אקראיים  נטולי משמעות,  קוים בוטים המחדירים קצב סואן, ודמויות מנוכרות חסרות פנים חוברים יחד ליצירת מציאות סינטטית; עולם  מזויף של חלקי אמיתות.

אוצר התערוכה: יעקב קורלנדר

"צוותא" – אבן גבירול 20, תל-אביב.

שעות פתיחה: 10.00-23.00.