"היפה והחי" - תערוכת בוגרים 2007 , המדרשה לאמנות

בתערוכה משתתפים השנה 74 אמנים צעירים, מכל המחלקות במדרשה, המציגים עבודות אמנות בכל המדיומים: אמנות דיגיטלית, ווידיאו, צילום סטילס (דוקומנטרי ומבוים), ציור, רישום, פיסול, וגם מיצב ומופע-מיצג.

התערוכה מציגה מגוון רחב עשיר ומסקרן של עשייה פוריה, יצירתית ורב-תחומית של התלמידים; עשייה שניתן לראות היטב שהיא אישית, אוטוביוגרפית, או גופנית וביתית מחד; ומאידך נוגעת בסוגיות חברתיות, פוליטיות ותרבותיות המצויות בעומק ההוויה הישראלית. ויחד עם זאת לא מוותרת על המקום של האסתטי, שואלת שאלות אודות החי, אודות היפֶה.

שמה של התערוכה נגזר משם האגדה הידועה והפופולרית ביותר מן המאה ה-18, אגדה צרפתית "היפה והחיה". אגדה שעברה גלגולים, פרשנויות ואינספור עיבודים – גרסה למבוגרים וגרסה לילדים, עיבודים לספרות יפה, תיאטרון ובעיקר קולנוע.

האחרון שבהם – סרט אנימציה של וולט דיסני מ-1991, או בשמו באנגלית, "Beauty and the Beast".

אחת הגרסאות המרתקות והידועות היא סרטו של ז'אן קוקטו, משורר ואמן ופילוסוף, בשחור לבן, מ-1946 "La Belleet La Bete" .

הסיפור – וזוהי פחות או יותר הגרסה הכללית המקוצרת - הוא אודות אישה צעירה ויפה, שנמסרה ל"חיה" – חשוב לציין שבסיפור חיה הוא שם כללי ליצור חייתי ממין זכר, שעיר מכוער ומפחיד, כמובן, שחי בבדידות מזהרת בטירה. בתמורה למעשה טוב שהחיה (בהמה חסרת שכל בצרפתית, אגב) עשה עבור אביה.

החיה, שהוא אצילי ובעל נפש עדינה אינו מראה את פניו ליפה. הם חיים חיים הרמוניים, עד שהיפה הולכת לבקר את משפחתה. ומבטיחה לחיה לחזור כעבור שבוע. שובה מתעכב, ואז היא שומעת שהחיה הולך למות בלעדיה. גווע מצער על כך שהוא משוכנע שהיא עזבה אותו. היא חוזרת אליו וסועדת אותו בחוליו. היא מבקשת ממנו שיחיה, כך שיוכל להיות בעלה. בפעולה זו, ברגע זה, חיה עובר טרנספורמציה: הכישוף שהוטל בו נשבר, והוא הופך לנסיך יפהפה. וכמובן, הם מתחתנים וחיים מאז ביחד, לפחות באושר, אם לא בעושר.

סיפור אגדה זה הוא כמובן סיפור התבגרות, מצד אחד, שיש בו מוסר השכל. אודות הנערה שעוברת מאהבת אב טהורה, (היא הולכת לחיות עם חיה מתוך אהבת אביה), לאהבה מינית שאפשר לקרוא לה חייתית, לאהבתו של גבר-חיה. ברגע שהוא הופך לאנושי – הנישואין מתאפשרים. האהבה הופכת אותו לבן אנוש.

הנישואים בין אנשים לחיות, ידועים ממיתוסים ואגדות עם רבות שעוסקים בצורות שונות בשתי פיגורות בסיסיות "ציביליזציה", "או "התרבות", אם רוצים והטבע – הפראי הלא מבוית. ארוס ופסיכה, שאין ספק שהיפה והחיה הוא גלגול של זה, הנסיכה והצפרדע, קינג קונג, דרקולה.

האיחוד הוא תוצאה של טרנספורמציה של שניהם. הזיווג עשוי להמיט אסון או להביא ברכה, מוות או חיים, לאחד מן הצדדים.

כדאי לשים לב שכאן החיה לא מתייחס לחיה ספציפית, אלא ליצור חייתי, שעיר, מכוער ומפחיד, מפלצת שאינו מוצא את מקומו בעולם האנושי, בתרבות, שייך ולא שייך. לא שייך לטבע יותר, אך גם לא חלק מובן מאליו מן התרבות.

היפה, האישה צריכה גם ללמוד ולהכיר את החיה לפני הטרנספורמציה. החיה – כוח, חיוניות, ליבידו, ארוס, עוררות של יפה.

היפה והחי-תערוכת בוגרים, פתיחה: 2007 יום חמישי, 19.7.07 בשעה 20:00

אוצרים: נעמי סימן טוב, ארז ישראלי.