|
![]() |
| | אמנות טקסטורה | אודות | רשימת כותבים | פורומים | קישורים | חדשות אמנות | שליחת מאמרים | |
|
|
"פינה" - תערוכתם של חברי קבוצת "נקודת מבט" במרכז הבמה, גני תיקווה תערוכות תערוכתם של חברי קבוצת "נקודת מבט", "פינה", תוצג בגלריית אוצרת: "נקודת מבט", היא קבוצה המונה 13 אמנים, רובם תושבי השרון, בגילאים שונים ובעלי רקע אמנותי שונה. הקבוצה התגבשה במטרה ליצור דיאלוג משותף ולאוורר דעות. חברי הקבוצה הנוהגים להיפגש אחת למספר שבועות, כל פעם בסטודיו של אמן אחר, מעלים לדיון ובירור שאלות המעסיקות כל יוצר בתחום עבודתו, לקבל משוב על עבודה חדשה שיצרו, לדון בשאלות מקצועיות ובנושאי אמנות כלליים. 11 אמנים מתוך חברי הקבוצה משתתפים בתערוכה הנוכחית בגני תיקווה: גילה שנל, זיו לנצנר, אתי שרוני, התערוכה כוללת עבודות ציור, פיסול ומייצב, בטכניקות מגוונות. "הפינה", אותה בחרו להציג היא נושא הפתוח לפרשנויות שונות, העולה לדיון הן בהיבטים צורניים והן בהיבטים מטפוריים. "פינה בבית, או פינה ברחוב, פינה בנוף, פינה בלב, או פינת זיכרון, פינה חמה, או פינה אפילה. תוך צפייה בתערוכה מתרחב המושג "פינה" ומקבל משמעויות מגוונות מעבר למשמעות המילונית: מקום המפגש של שתי דפנות, או שני כתלים, הצטלבות דרכים, או קצה מקום" כותבת הדסה גורוחובסקי, חברת הקבוצה. מהי פינה? שואלת ועונה כשמביטים במטריה שציירה הדסה גורוחובסקי, זו שאכן ניצבת לה בקרן זווית ותלויה בפינת צדדית של הגלריה, פתע חושבים אחרת על אותו מקום מצמצם. פתאום אותו "כלום" הופך למשהו אלגנטי, אפילו פיוטי. גורוחובסקי מציירת בדיוק את הדברים הכי "לא חשובים" – יעה ומטאטא, דלי וסמרטוט, ומטריה, אותם פריטים יום יומיים שאחרי השימוש בהם נשכחים מהעין. בפינות של זיו לנצנר, מצוירים חפצים יום יומיים., אלא שלנצנר מצייר את אותם חפצים הכי משמעותיים עבורו - המכחול, הצבעים ומשטחי הבד, הם הם מרכז חייו, ואף הם הופכים בציור הריאליסטי שלו ל"גיבורים" של ממש.
זיו לנצנר – ציור שמן על בד מיכל אשכנזי, מציירת משטחים מופשטים בצבעוניות עזה, דומיננטית, מבקשת לבנות את הפינות שלה במעין היגד על "מהי אמנות". צורות גיאומטריות בונות את הפינה שלה. חדה, ברורה ועם זאת ציורית מאד, פסטורלית משהו. יהודית בריקמן, מוקסמת אף היא מחפצים, אלא שהבחירות שלה והמחבר שהיא יוצרת בין החפצים, בונה עולם הזוי, כמעט סוריאליסטי. כך הופכת בובת ראווה משונה למעין "אולימפיה" מודרנית, שוכבת בפינתה הזוויתית מחייכת באירוניה אל העולם, אומרת לא אומרת משהו על שפת האמנות, על אסתטיקה ויופי. נחמה התרסי, עוסקת גם היא כביכול ברגליים. התרסי בונה מיצב המורכב כל כולו מאימומי נעליים, מגרות ומסגרות. אלא שאלה משמשים כמטאפורה למצב קיומי. האימומים של התרסי מתכתבים גם עם ההיסטוריה שלנו, פרטית וציבורית כאחד, מיצב המעלה הרהור על בדידות ועל מקומו של ה ברברה יששכרי, מבצעת תחקיר של ממש. היא עוקבת ומצלמת דמויות בתחנות אוטובוס. כל
ברברה יששכר – ציור שמן על בד אתי שרוני, מנסה אף היא לבדוק את הפינות שלה מכל זווית אפשרית. אותן פינות קונקרטיות בחדרי חדרים, מתכתבות עם נוף. נוף – גוף. נדמה ששרוני בונה את כל עולמנו מרב שיח של פינות - פינה בנוף, בחלל, בגוף.
אתי שרוני -120 - 80 סמ- ללא כותרת - צילום מטופל אדית כהן ג´וור, עוסקת אף היא בקשר בין הנוף ל נדמה שגם המיצב הפינתי שיצרה גילה שנל, מגלה ומסתיר סוד. את המיצב יצרה שנל בעקבות ביקור בגרמניה, עיר הקשורה להיסטוריה המשפחתית שלה אז והיום. מקומות שונים בעיר היפה אך הטעונה הזאת עולים בהדפסיה. לוחות האבץ עליהן היא יוצרת משדרים קור נוראי ועם זאת היא קורעת פתחים בתוך הנוף, בתוך המרחב המורכב והקשה הזה. בונה מיצב שהוא הפינה האישית בליבה, אך אולי גם בליבותינו שלנו.
גילה שנל –ברלין- עבוד בחומצות על פלטת אבץ, הדפס רשת, ריקוע ועיבוד ידני לכל אמן נקודת המבט שלו, במסע השולח גם את הצופה אל הפינות הנסתרות והגלויות בחייו. כותבת שיח
יתקיים יום ו´, 11.5.07 ב התערוכה "פינה", תוצג ב ימים ושעות ביקור: ימים א´-ה´ 10:00-13:00 14:00-20:00 יום ו´ 09:00-13:00 |
|