תיק אישה: 50 אמנים מציגים במדיות מגוונות ברעננה

במסגרת חגיגות 85 שנה להיווסדה, הפיקה עיריית רעננה בשיתוף מועצת נשים עירונית תערוכה ייחודית המשלבת אמנות ועיצוב. מחלקת התרבות יוזמת את האירוע כחלק מעשיה רציפה של טיפוח האמנות וביסוס ערכי תרבות בעיר

התיק של היום אינו עוד אביזר נלווה, התיק מהווה הצהרה ויזואלית משקף מעמד כלכלי ומגלה הרבה אודות בעליו. התיק הוא בבואה ויזואלית של אישיות מוגדרת בזמן, מקום ותרבות, עוד יותר מנעל ומביגוד הפך לאביזר נחשק ביותר המשלב כלי נשיאה עם קוד אופנתי.

מייחד את התערוכה השתתפות מעצבים עם האמנים, שתי דיסציפלינות המחדדות את גבולות ההפרדה בין העולם הרוחני לעולם הפיזי, בין רוחניות ויזואלית, לבין פרקטיקה יישומית.

הטמעת קו אמנותי במוצר תעשייתי אופנתי ממתג את המוצר ומטשטש את הגבול בין אמנות לצרכנות.

בעשורים האחרונים נפרם התפר שבין עולם האופנה והאמנות הפלאסטית, השידוך בין אמנות ועיצוב אינו חדש, אלזה סקאפארלי מעצבת אופנה בשנות ה-40 השתמשה בכישרונותיהם של סאלוואדור דאלי,  קוקטו וסוריאליסטים אחרים לעיטור סחורותיה, מרק ג´קובס יחד עם האמן היפני טקאשי מורקאמי עיצבו דגמים צבעוניים ל"לואי ויטון", קיום סימביוטי המזין זה את זה.

התערוכה מעלה תהיות על הצורך והיחס לאביזר שהפך לאייקון במרוץ בן זמננו בעולם רווי מותגים וצרכנות.

התיק משנה צורה ותכולה, מצביע על השתייכות מעמדית ומגלם בתוכו עולם שלם.

מוצר טריוויאלי לכאורה, אשר התבוננות בו מאפשרת הצצה כשיקוף רנטגן לתוככי הפרטיות וחשיפה במציאות חיים פולשנית. התיק מגלם עיסוק במגדר ואינטימיות, מנסה לפענח את טיבו של הקשר שבין תיק ונרתיק.

התערוכה מסקרנת, מנסה להצביע על הקשר בין האינטימי לאנטומי ומציעה תשובה הולמת לשאלה מדוע נשים מחוברות כל כך לתיק גדוש, ואילו הגברים מסתפקים בארנק שטוח בלבד.

חמישים אמנים מציגים בתערוכה זו את יצירתם סביב התיק וההקשר אותו הוא מייצג,  מעלים שאלות המרחיבות את הדיון אל מעבר לעולם האופנה. האמנים מציגים את תפיסתם ביצירתיות מרשימה, מגישים בכישרון רב את יצירותיהם מנקודות מבט אישיות.

בתערוכה מוצגים מגוון היבטים פרקטיים, סוריאליסטיים והומוריסטיים המצביעים על מקומו של התיק הנושא בחובו תכנים שימושיים ואתם מרכיבים סנטימנטאליים.

בתערוכה אותגרו האמנים לפרשן מזווית ראייתם את התיק כמוצר וכפנטזיה בהציגם את החפץ בדרכים שונות, חוצים את גבול החומר ויוצקים לתוכו משמעויות חדשות הנושאות בחובן מטענים אישיים של הלכי רוח, כמיהות וקמעות, שורשים, מגדר ומיניות.

התערוכה מבקשת לתת חופש אמנותי בסביבת מוצר תעשייתי ללא כבלים וחישוקים, מחפשת תשובות דרך מדיות מגוונות: ציור, פיסול, צילום, מיצב,קרמיקה, טכניקות מגוונות, ווידאו ארט, כאשר כל מדיה משמשת מצע אינטראקטיבי ליצירה.

התערוכה היא עצירה לרגע בציר הזמן, נגיעה השייכת לתקופה, אחריה ימשיך התיק להתגלגל וישנה את גזרתו ואופיו בהתאם לרוח התקופה. התערוכה מאפשרת  הצצה לתיק אישה ומזמנת את הצופה להתבונן ביצירות מגוונות ומסקרנות, חושפת לצופה אמיתות  עם קריצה הומוריסטית החבויה בתיקה של כל אישה.

אוצרת התערוכה- ענת ניצן

"תפילה קטנה לפני פגישה" - פסלת באבן- בת עמי הלרמן

אודות העבודה: "המאבק  הנצחי בין הגוף והנפש מתבטא בחפצים האישיים הכלולים בתיק הפרטי שלי.

התיק מכיל אמצעים לטיפוח הגוף ופריטים לצרכי הנשמה.החומר שממנו נעשתה העבודה מנציח את המאבק התמידי שלי " .

"תיק- אישה " - דודו גרשטיין

העיסוק היומיומי בביטחון יורד לחיינו ומגיע אל הדברים הכי אינטימיים שלנו.

תיק אישה מסמל את הפרטיות בהתגלמותה ולתוכה חודרת מכונת השיקוף בכל פעם  כאשר אישה מבקשת להיכנס למקום אשר בשם הביטחון קוראים לו מוגן.

אורנה אורן, רואה בסלים שבציוריה דיוקנאות עצמאיים הקשורים לתקופות שונות בחייה

הסלים המהווים כלי קיבול סימבולי שלה ומכילים את מחשבותיה על חיים, זוגיות ונשיות.  

 במשך מספר שנים התמקדה אורנה אורן בציורי סלים, תיקים ושאר אמצעי אחסון. הסלים שבציורים הינם לרב מעשה מקלעת, מלאכה עתיקה המתקיימת עד היום. המקלעת בציוריה מציגה מארג של קווים אנכיים ואופקיים, זוגות הנקשרים יחדיו ויוצרים את המכלול.

הולכת לשוק – דינה מרחב

ברזל 2007, גובה 258 אורך 100 רוחב 31 ס"מ

"התיק שלי הוא מיכל שקוף מורכב מפסי מתכת בשתי וערב, מעין "חיקוי" לאריג שממנו

עשויים תיקי נשים.

בתוך התיק מרחפים שני דגים ומפתים שתי לטאות המשחרות לטרף בחוץ.

התיק הוא המשך לעיסוקי, בשנים האחרונות, בדמויי חיות ויצורים פנטסטיים שמקורם

בטבע גולמי, ראשוני, קדם אנושי שבו התהלכו יצורים מוזרים על האדמה, התעופפו בשמיים או שחו במצולות".

גלרייה "על האגם" רעננה.

5.5.07-30.5.07

פתיחה חגיגית וקבלת פנים: מוצ"ש 5.5.07