דבורה מורג - מיצב - דברי הימים בגלריה העירונית כפר-סבא

במיצב הנוכחי "דברי הימים“  דברים וימים, המרחב והזמן משולבים.  פעולות של גיבוב, קיפול, תליה תפירה והטלאה, מצטברות בתערוכה – לסטרוקטורות, מבנים הניתנים בקלות לשנוי.

היחידה הבסיסית במיצב הוא שק היוטה.השקים ששימשו לאריזת חומרי מזון והעברתם ממרחב גידולם למרחב הצריכה מגלמים את  הסדר החברתי הבא לידי ביטוי ב“ניחוח“ העמל הכרוך בגידול המזון וניודו.

המיצב  מורכב מפרגמנטים הבונים מרחבים המנותקים מזמן היסטורי. הזמן כאן הוא זמן הפעולה, זמן  תפירה וסידור, זמן מתמשך ונצבר מבאמצעות הפעולה המתמשכת של העבודה היומיומית (labour). 

בקפיטליזם העכשווי המרחב הוא מימד חשוב יותר מן הזמן (1). החברה הקפיטליסטית טורחת להעלים את עקבות  צלקות הזמן באופן שיטתי.( מנקי הרחוב נראים כצללים הפועלים בתפר הזמן בין הלילה ליום.)

תכי התפירה הם צלקות שחרט הזמן בחומר, כזיכרון של פעולה המותירה עקבות ההופכות  לסימן, העבר נחרט כצלקת.

במיצב נוצרת הכלאה בין טריטוריה פנימית לבין נופים הכלאה שיוצרת תחושה של מרחב הזוי - פנטזיה -  שאין לו מקום ממשי אבל יחד עם זאת הוא מוכר לנו. (הפנטסיה לעתים מרכיבה מחדש את המציאות או מהפכת אותה אך איננה בורחת ממנה. הפנטסטי אינו יכול להתקיים ללא ה"אמיתי"*.)

"נוף זוהי נקודת מבט אחת שבה הצופה שולט על הסדר והקומפוזיציה במרחב... נוף זו אידיאולוגיה וויזואלית משום שהיא מייצגת רק חלק ממראה העולם" ( 2 )

המרחב בין אם הוא פנים ובין אם הוא חוץ יש בו מרכיב פוליטי.

המיצב מורכב ממספר חלקים:

 

סרט הווידאו "טיול לאחורי מצדה", ממוקם בתוך מבנה סגור, "אוהל מועד".

הזהות של מקום אינה נובעת רק מהיסטוריה אימננטית שלו אלא מאינטראקציה מתמדת עם החוץ.

 נוכחות החוץ היא שמגדירה את המיוחדות של המקום.

 

היוטה החונטת את האובייקטים מהווה סוג של עור המפריד, מסתיר, עוטף ומגונן על רגשות, רצונות, תשוקות ופנטזיות. העטיפה אשר כביכול מגוננת על התוכן, מבליטה את המורפולוגיה של החפץ אך גם מוחקת אותו וגורמת לו לאבד את תכונותיו הייחודיות.

הערעור על מרכיב יום יומי המובן מאליו, יוצר קרע, פתח במציאות דרכו עולים רוחות רפאים.

* בספרה "פנטזיה: ספרות של חתרנות" מציינת רוזמרי ג´קסון (Rosemary Jackson) שהטופוגרפיה של הפנטסטי פותחת מרחב מחוץ לסדר התרבותי והמקום הופך למרחב (space - place).

הפנטזיה היא פרספציה: היפתחות מטרידה המערערת על היציבות של מה שנחשב למציאות.

הפנטזיה מאתרת חלל בתוך המסגרת הקוגניטיבית של החברה, היא מציעה הרבה אמיתות סותרות, ומשמעות שונה, אילמת. היא מצביעה על השוליים ומאפשרת ביטוי לאלמנטים מוכרים דרך ההעדר בתוך הסדר המציאותי.

הבית אינו מקום מסוים הוא מקום שמאפשר פרספקטיבות שונות מקום בו מגלים דרכים שונות להסתכל על המציאות, הפרגמנטציה היא חלק מן הקונסטרוקציה של סדר עולם חדש שמגלה מי אנחנו ולמי הפכנו.

שאלת הראיה היא מרכזית בפנטזיה ומבוטאת בהדגשת הנקודות הבלתי נראות.

בתרבותנו המקנה העדפה ושליטה לעין על כל חוש אחר, המציאות שווה לנראות: מה שלא נראה איננו אמיתי.

הפנטזיה אינה הגשמת התשוקות אלא הנצחת התשוקה על ידי ההתעקשות על הנעדרות, על מה שחסר ועל מה שאינו נראה.

אחידות הזמן והמקום מאוימים בפנטזיה, תלת מימד ופרספקטיבה לא קיימים, גם הזמן הכרונולוגי לא קים, עבר הווה ועתיד מאבדים את הרצף ההיסטורי שלהם והופכים להווה אין סופי.

1. Doreen Assey, "Space, Place and Gender"

2.  And J.P.Sharp,"Space, Gender, Knowledge  l., Mcdowell

 התערוכה תימשך עד 26.4.07

הגלריה העירונית רח´ גאולה 12, כפר סבא

ימים א´-ה´ 9:00- 12:00,  18:00 - 21:00 ימי ו´ - 30.3,13.4, 20.4, שעות 10:00 - 12:00.

09-7649303