בית אנה טיכו - תערוכות

תערוכה חדשה מפגישה שני אמנים ישראלים עכשוויים בחלל התצוגה של בית טיכו בירושלים.

אירית חמו ו-יואב אפרתי מתמקדים שניהם באמנות הרישום, אבל גישותיהם שונות לגמרי זו מזו ואפשר אף לומר שהן מייצגות קטבים מנוגדים. לכן, מעניין במיוחד להתבונן בעבודתם דווקא כאן, בביתה של אמנית הרישום המחוננת, אנה טיכו.

בתערוכה קיימת הידברות – דו-שיח ברמות שונות: בין האמנים לבין עצמם מבחינת סגנון ודימוי; ובין תפיסות שונות של המרחב – המרחב הפנימי ברישומים הממוסגרים של חמו לעומת המרחב המתפשט בעבודותיו של אפרתי שגבולותיו הם החלל הארכיטקטוני של הגלריה; והמרחב הנוסף, שמשתרע בין האמנים ובין המורשת העשירה של הרישום הישראלי ומגולם כאן ברוחה של אנה טיכו. כך מיוצגים בתערוכה שלושה זרמים גדולים באמנות הרישום: תיאורי נוף ודיוקנים שנרשמו מול המתואר (טיכו); נושאים שתוארו באמצעות הכפלה ושכפול (חמו) ותיאורים חופשיים שמקורם בדמיונו היוצר של האמן (אפרתי).

עבודותיה של אירית חמו הן תולדה של תהליך ממושך, מרוכז ומדויק שבו דימוי המקור משועתק בכמה שלבים; השלב הסופי הוא נייר פחם ועליו העתקה קפדנית של דימוי מוגדל. כך, עבודת האמנות – היצירה המקורית – היא למעשה העתקה של העתק צילומי מוגדל. עבודתו של יואב אפרתי לעומת זה עשויה קווים אקספרסיוויים וחופשיים שמצוירים ישירות על קירות הגלריה. קיומה מוגבל לתקופת התערוכה, ולאחריה היא תאבד לעד מתחת לשכבת הצבע הלבן אשר תשוב ותכסה את הקירות, ותישמר רק בתצלומי התיעוד של התערוכה.

אירית חמו ויואב אפרתי הם האמנים הראשונים שהוזמנו להציג בסדרה זו.

אוצרת התערוכה ואוצרת הבית – תמנע זליגמן.

על המוזיאון:

 בית טיכו, הממוקם במרכז העיר, רווי באווירת ירושלים של פעם ובאמנותה של הציירת הישראלית האהובה אנה טיכו (1980-1894). בית טיכו הוא אחד הבתים הראשונים בירושלים שנבנו מחוץ לחומות העיר העתיקה. הוא נבנה במחצית השנייה של המאה ה-19 על-ידי נכבד ערבי. משפחתו של זייפן העתיקות הנודע שפירא היתה בין המשפחות הראשונות שהתגוררו בו הבית מתואר בזיכרונותיה של בתו, מרים הארי, (Jerusalem de fille petite La).

ד"ר אברהם אלברט טיכו ודודניתו אנה נולדו בסוף המאה הקודמת במורביה, אז חלק מן האימפריה האוסטרו-הונגרית. ד"ר טיכו השלים את לימודי הרפואה שלו בווינה והתמחה ברפואת עיניים בבית החולים "רודולף".

אנה החלה ללמוד אמנות בגיל 15, אף היא בווינה. ב-1912 נשלח ד"ר טיכו על-ידי הארגון הפרנקפורטאי "למען ציון" לפתוח מרפאת עיניים בירושלים. אנה נסעה בעקבותיו, והשניים נישאו באותה שנה. המפגש עם הנוף הירושלמי, על גבעותיו הטרשיות, הותיר רושם כה עז על אנה, עד כי התקשתה לצייר במשך שנים מספר. היא שבה לצייר בעת שהותה בדמשק, לשם נשלח בעלה במהלך מלחמת העולם הראשונה. בני הזוג טיכו רכשו את הבית בשנת 1924. הם הסבו את הקומה התחתונה למרפאת עיניים ששירתה את אוכלוסיית ירושלים, עשירים ועניים כאחת, עד מותו של הד"ר טיכו ב-1960.

אנה שימשה כסייעת במרפאה. בד בבד החלה לצאת אל חיק הטבע ולהעלות על הנייר רישומי נופים הרריים ותיאורי דמויות ירושלמיות. גם כאשר שלחה את ידה במדיה אחרים, נותרו נושאי יצירתה כשהיו ברישומיה. בשנות חייהם הארוכות היו בני הזוג טיכו פעילים בחיי החברה והתרבות של ירושלים. לאחר מות בעלה המשיכה אנה לחיות וליצור באותו בית עד יום מותה ב-1980. לאמנותה יצאו מוניטין, ורישומיה מצויים במוזיאונים רבים בארץ ובעולם. אנה טיכו זכתה בתוארי כבוד ובפרסים רבים, ששיאם הכתרתה ככלת פרס ישראל בשנת 1980.

כאות הוקרה לאהבתה לירושלים הורישה אנה טיכו את הבית על אוספיו וספרייתו לאנשי העיר כדי שישמש כמרכז אמנות לשירות הציבור.

בית טיכו בירושלים