תערוכות ינואר 2007 בבית האמנים ע"ש זריצקי בתל-אביב

בבית האמנים ע"ש יוסף זריצקי, רח´ אלחריזי 9 ת"א מתקיימות התערוכות הבאות:

גלריה גדולה: ורדי כהנא - פורטרט ישראלי .

גלריה ע"ש בלה בריזל וסיומה ברם(סף): טלי ירושלמי- תנשב הרוח- אוצרת אורלי הופמן

גלריה קטנה: חגי ארגוב- א.א.ארגוב סוכנות מכוניות בע"מ

גלריה במה: האוורד פוקס- פולחן האישיות- אוצר: דניאל כהנא לוינזון

גלריה מרכזית + פנימית : תערוכת קרמיקה - מרכז אמנויות גבעת חביבה- חומר למחשבה- אוצרים: אתי עמרם , אבנר זינגר.

משרדיה :  מיה קפלושניק- בית חורג – אוצר דניאל כהנא לוינזון

על חזית בית האמנים במסגרת פרויקט "הגלריה יצאה לרחוב"  - קיר אמן – חנה ברק אנגל

התערוכות מתקיימות בין התאריכים :  4.1.07 - 3.2.07

התערוכה של האמנית ורדי כהנא מתקיימת בין התאריכים 3.2.07-11.1.07

פתיחה יום ה´ 11.1.07 שעה 20.00- השקת ספר צילומים ופתיחת התערוכה

ורדי כהנא - פורטרט ישראלי

המהפכה בעיתונות הישראלית בשנות ה80 שהולידה את הניו ג"רנליזם" העברי, לוותה גם בשינוי מהותי של צילומי העיתונות.

ההכרה בגבולות האובייקטיביות העיתונאית, ובתפקיד המרכזי שממלאת תודעתו של הכותב חיחלה גם אל הצילום.

בצד הצילום מהשטח, שהתיימר להיות נטרלי, העיתונות החדשה דאז טיפחה והעצימה את נוכחות הצילום המטופל, המבוים, הלא אובייקטיבי בעליל. על קרקע זו יצרה ורדי כהנא , ממקימי העיתון "חדשות", את העולם הצילומי המיוחד לה.

במשך למעלה משני עשורים צילומיה מלווים את עמודי המוספים בעיתונים המובילים בישראל. "מוניטין" "חדשות" "הארץ" ו"ידיעות אחרונות".

מבחר שלהם כלולים בספר ובתערוכה "פורטרט ישראלי".

המטען  החזותי שהצילומים מגישים לקורא הוא פרי דרכה של ורדי כהנא להוביל את מצולמיה , בשפתם , אל עולם הדימויים הפרטי שלה, ולייצר מפגש אסתטי מפותח בין האינטליגנטי לאלגנטי.

במפגשים אלה תמיד מונחת הבטחה להתרחשות משמעותית , שאינה תלויה בראיון הכתוב שבשבילו נעשה בזמנו הצילום, מה שמאפשר לצילום לעמוד בזכות עצמו.

בצילום שהוא לכאורה פשוט וישיר, אך מקופלת בו עבודת הכנה ממושכת ומורכבת, כהנא מצליחה לספר על המצולמים סיפור שהטקסט לא סיפר ולהאיר זוויות מפתיעות בדמויותיהם. המצולמים שונים בעיסוק, גיל ומוצא , אבל לכולם מכנה משותף: כולם ידועים, ומשמשים גיבורי תרבות, במירכאות או בלעדיהן. באמצעות צילומיהם המכונסים יחד , מוצעת גם ראיה חדשה של פן ייחודי, מרתק, בחברה הישראלית.

האוורד פוקס הוא אמן ישראלי(קנדי במקור) אך קרוב לוודאי שיכול היה להיות בן תקופת הרנסנס. האוורד מעביר במחשבותיו תמונות ודימויים דמיוניים ומציירם כנופים אורבאניים תוך שימוש בסגנונות אקלקטיים : ביזנטיים, רומיים, רומנסקים, גותיים, ומודרניים. להאוורד דיאלוג ממושך עם האמנים (המאסטרים) הצפון אירופאים בני המאות השלוש עשרה והארבע עשרה.

בציוריו מספר פוקס סיפורים פנטסטיים וקושר בין דימויים לבין תפישה חושית את המציאות. לדבריו : בן האנוש היוצר את המונומנטים הארכיטקטוניים הפנטסטיים נמצא בכל תרבות. גדולתה של האנושות בכל הזמנים תמיד באה לידי ביטוי בארכיטקטורה פיסול וציור ואילו פוקס מצידו כממשיכם של בני התרבויות השונות מציגם, מפארם ומהללם.

באחת מתמונותיו, העיר המתעוררת לבוקר בו היא מגלה לתדהמתה כי ענק ישן על הגשר המחבר בין שתי קצותיה. פוקס מציב לנו דילמה ומעלה שאלות פילוסופיות על קיום, על אנושיות ,שלטון ועריצות. האוורד משמש בתפקיד מספר הסיפורים ובכל סיפור וסיפור כבמשלים אנו לומדים על תוכנו ועל מוסר ההשכל. הדמויות מתוארות בעושר רב ומשתלבות באידיאות הפוליטיות והקיומיות. את סדרת הציורים המופיעה בקטלוג מבקש פוקס לציין לפני כי צייר עם פרוץ האינתיפאדה, זמנים בהם הפכה המציאות בארץ למוזרה מן הדמיון. לכאורה הכל כרגיל והמציאות נראית יומיומית ולפתע בעקבות האירועים, האוויר והאווירה השתנו והתבלבלו יחד עם מחשבותיו.

בתערוכה זו מציג תערוכת ציורים העוסקת  בפולחן האישיות באמצעות ההיסטוריה האנושית. האוורד מצייר דמויות (ענק, שליט מדינה) ומציג אותם כשכוחם האדיר מדריך אותם. התייחסותו היא מחד לכוחניות של הדמויות הנבחרות ומאידך לאימפוטנציה שלנו כאנשים רגילים. הדמויות להן נותן האוורד כוח יכולות להעניק עזרה ולעשות מעשים טובים ממש כפי שהאנשים מצפים אך הם יכולים להשתמש בכוחם למטרות הרסניים.

לפני כשנתיים הציג לראשונה תערוכת יחיד בגלריית ברנרד ת"א והשנה יציג סדרת ציורים חדשה זו בבית האמנים

האוורד מציג בגלריות רבות ברחבי העולם ועבודותיו נמצאות באוספים רבים הן בארץ והן בחו"ל.

אוצר התערוכה: דניאל כהנא-לוינזון,

בית חורג - מיה קפלושניק

מיה קפלושניק, אמנית ,צלמת בוגרת ויצו חיפה עוסקת ביצירתה ברעיונות של רצון של בני האדם להיות ולחיות חיים בעלי דמיון שבלוני ומאידך להיות מיוחדים ומובדלים.

מיה משוטטת בעולם ומבקשת לבדוק את קשר בין הרצון להיות דומה ובין השאיפה לאינדיבידואליות.

בתערוכה זו מציגה מיה עבודות שנעשו בסלובקיה, רומא, לונדון וישראל. תערוכת הצילומים מבקשת להציג את הזהות ,האחדות ,שבלוניות, את הבניה הארכיטקטונית, את האנשים החיים בעיר , היא מציגה בתים דומים אך מבקשת להבחין גם בחריגים. היא מביטה אל החזית האחידה של הנוף, העיר, בעזרתם בודקת את היחס בין אמיתי למזויף, בין מסיכה לתוכן פנימי.

לפני כשלוש שנים 2004,הציגה לראשונה בתערוכת הבוגרים במוזיאון רמת גן לאמנות. זו תערוכת היחיד הראשונה , 2007 ינואר, בבית האמנים, תל אביב.

מיה עובדת  כצלמת של מוזיאוני חיפה.

אוצר התערוכה: דניאל כהנא-לוינזון,

טל ירושלמי- תנשב הרוח

האמנית טל ירושלמי פותחת את הסדרה החמישית של פרויקט סף בבית האמנים בת"א.

טל ירושלמי בוגרת תואר ראשון ולימודי ההמשך של בצלאל מציגה גוף עבודות חדש, מהלך מתפתח מתוך עבודותיה שהוצגו בקיץ האחרון בטרמינל 1.

קנבסים עמוסים וצפופים מתכסים בכוחות של פעולה המתמודדים על שטחי הופעה,

התחקות והתקרבות, טשטוש ובהירות פורשים תהליך של חקירה בעבודותיה של ירושלמי,

הציור הינו הפעולה העיקרית ונושא המחקר, והאובייקט מופיע כדימוי תומך בעשייה.

ההתבוננות בדימוי מהווה בעיקר השראה צורנית ההולכת ומתפשטת עד היותה להיטל רחוק של האובייקט.

מלאכת החשיפה פועלת בשני מישורים, המעשי והרעיוני, ויוצרת דיאלוג כמעט פרדוכסלי בין היש לבין האין.

קילוף האובייקט "עד העצם" מתוך עומסים של תימות ציוריות כבדות, מעיקות וסותמות כל חלק פתוח, משוועות לנשום אויר.

טל ירושלמי יוצרת בטכניקות שונות של התזה, רישום וציור בשמן, ומרכיבה בין מתודות של ציור מסורתי לעשייה פתוחה, חופשית ואקספרסיבית.

אוצרת: אורלי הופמן.

חומר למחשבה- תערוכת קרמיקה

בעולם המשתנה ללא הרף, מוצגות בתערוכה "סביבות" חדשות היוצרות אינטראקציה בין חומר, צורה ורעיון.

כוחן של העבודות נובע מהדיאלוג עם ההיסטוריה של הקרמיקה לצד חשיבה וארגון מחדש.

8 האמניות המציגות בתערוכה , יוצרות קשרי גומלין בין הפנים והחוץ, בין אמנות ועיצוב ובין מאגר הזיכרון האישי והקולקטיבי.

קיימת מודעות גבוהה לחומר הקרמי, למשמעותו ולשבירותו, תוך שימוש בחומרים נוספים (ברזל, נייר, פרספקס וכד´) והתייחסות לחלל -  אלמנטים פיסוליים בסיסיים.

זוהי אינה תערוכת נושא, אלא עבודה אישית של כל אחת ואחת תוך נאמנות לחומר.

עם זאת יש הרבה מין המשותף, זיכרון, נשיות, משקעים, מעברים וגעגוע.

העבודות מגוונות ונותנות ביטוי לתהליך של חשיבה ועבודה לאורך זמן – חומר למחשבה.

אוצרים:

אתי עמרם

אבנר זינגר

חגי ארגוב - "א.א ארגוב סחר מכוניות בע"מ"

בתצוגה שישה ציורי שמן על מצעים יוצאי דופן , ועליהם מצוירות מכוניות פרטיות.

המצעים הם : חלק של כביש- אספלט , חלק של שלד פרה או סוס , אדני רכבת , וכמה  שאריות עץ תעשייתי .

הדימוי המצויר הן  מכוניות לבנות מסוג סובארו ומאזדה , שהן הנמכרות ביותר בישראל, ולכן מייצגות את המשפחה הממוצעת  בארץ .

החיבור שבין המכונית לחפצים הכבדים (עליהם היא מצוירת) מתקשר למודל הגבריות ,שכן

מלאכת כפיים כבדה , ועיסוק במוטוריות בחברה המערבית הוא עניינם של גברים .

לצד העיסוק במודלים של גבריות , מסתתר  בתיאור הציורי של המכונית גם עיסוק מעמיק באור וצל : צבע המכונית , הצל שלה וקו ההיקף המחבר אותה לרקע הופך את המכונית למקור של אור בציור.

שעות פתיחה בבית האמנים:

ימים ב´ - ה´         10:00 - 13:00   17.00-19.00        

יום ו´                 10:00 - 13:00                                        

שבת               10.00- 13.00