אולג שצ'רבקוב – "עבודות 1962-2006" גלריה שורשים, תל אביב

תערוכתו הראשונה של אולג שצ´רבקוב "עבודות 2006-1962", תיפתח בגלריה שורשים, בתל אביב במוצ"ש 6 בינואר, בשעה 19:30 ותימשך עד 26 בינואר 2007.

בתערוכה מציג שצ´רבקוב ציורי שמן וציורי עיפרון בתוכם 4 טריפטיכים, המהווים למעשה את מכלול יצירתו האמנותית.

"שלושים שנה חי אולג שצ´רבקוב בישראל, אך לצייר הוא מצייר בעיקר את רוסיה מולדתו, המולדת החיה ברוחו ובנפשו כל רגע, עולם של תרבות ונופים אליהם הוא מחובר בכל מעודו", כותבת האוצרת, מירי קרימולובסקי.

מקורות השראה ליצירתו מהווים דמויות, נופים ומראות שנחרטו בזיכרונו טרם עלייתו לישראל.

הוא שולף אותם מתוך חדרי הזיכרון ומעלה אותם על בדיו וניירותיו.

"רוסיה נשארה טבועה בו – זו אינה נוסטלגיה של מהגר, כפויה או וולונטארית, בה העבר נראה כאבידה ללא שוב, אפוף בהילה אשלייתית. זוהי תחושה תמידית וחיה של שיתוף ולקיחת חלק באומה הרוסית, עם אנשיה והטבע שלה, כמו גם ההיסטוריה הטראגית שלה", כותב  ג. אוסטרובסקי, פרופ´ לתולדות האמנות, במאמרו בקטלוג התערוכה.

כמי שנודע במלחמתו בקונפורמיזם, הוא בחר לעזוב את לימודיו בביה´ס הגבוה לאמנות במוסקבה לאחר שנת לימודים אחת, כי לא הסכין לשיטות הלימוד במוסד, אשר חינך לציור בסגנון "הריאליזם הסוציאליסטי".

הוא פנה ללימודי רסטורציה בביה´ס הגבוה לאמנות ואמנות תעשייתית, במשך 4 שנים
(1964-1968) ובהמשך התמחה 4 שנים נוספות ברסטורציה של תמונות, פסלים ואיקונין.

בציוריו, בעלי הסגנון הייחודי המוקפד, שפיתח, הוא מפנה חיצי ביקורת כלפי אומתו האהובה – רוסיה, ללא הנחות ואשליות. הוא רואה את נקודות האור והצל באומתו האהובה, הוא מיטיב לצייר אנשים שהפכו מותשים, מוכים ומדוכאים בשל המשטר הטוטאליטרי.

אנשים שהושמו בגולאגים האכזריים, שעברו השפלה, דיכוי ועינויים.

אהבה, שנאה, שנאה ואהבה הם מצבים רגשיים בלתי נפרדים המתקיימים באופן פרדוכסלי בו זמנית בציוריו.

"לא בכדי מופיע ויסוצקי בציוריו. האיש שנשא את שירת המחאה והכאב שלו, שירה בה הוא מבטא את כאבם של עלובי החים, הוא מעין מקבילה לציוריו של אולג...

כמו בטריפטיך הנקרא "לחם", הדמויות מצוירות על רקע כנסיה, מה שמזכיר אולי את הלחם המבטא את גופו של ישו, אולם דמות הקשיש קמוט הפנים עם המבט הנוגה בעיניו, או הדמות הניבטת אלינו מאחור (שאפילו דרך גווה אנו מרגישים את מצוקתה) מבקשת אולי לומר, כי הסבל האנושי מתקיים תחת עינן הפקוחה של כל הדתות.

אחד הטריפטיכים המצמררים, הוא "רחמים", המתעד את האסון שהמין האנושי מחולל לטבע ולאדם.

ילדים קטועי איברים, עטופים במעין הילה, אלא שזאת הילת הנשורת האטומית שתעטוף אותם כל ימי חייהם וכל זאת על רקע עננה גדולה ומאיימת"

"סידרת הדיוקנאות העצמיים המוצגים בתערוכה היא מן המרתקות בסדרות שצייר", כותבת האוצרת.

מדי מספר שנים הוא חוזר לצייר את דמותו הניבטת אליו במראה. המעקב אחר ציורי הדיוקן של שצ´רבקוב מיטיב להעביר את התמורות שחלו בזמן, כמו גם במצבו של האמן. הדיוקן הראשון המוצג בתערוכה הוא משנת 1963, בעת שהיה בן 18. שצ´רבקוב דוחה במודע ערכים אסטטיים של מודרניות, הוא נאמן לייצוג האמנותי הקלאסי.

הריאליזם של האמנות הרוסית הקלאסית מנחה אותו בשימוש במתודות מקצועיות ואקדמיות, אבסולוטיות של רישום וציור.

הוא מצייר באדיקות ודקדקנות ומקדיש תשומת לב לקטן שבפרטים. המארג הצפוף, העמוס בפרטים, המרכיב את ציוריו, הוא שמאפשר להבין את מכלול יצירתו.

 פורטרט עצמי - 1974

אולג שצ´רבקוב (יליד רוסיה  1945), עלה לישראל ב 1976, הוא חי ויוצר בבת-ים.

עם עלייתו ארצה, עבד כרסטוראטור במוזיאון תל אביב, במשך 12 שנה. ו-3 שנים נוספות עבד כרסטוראטור, במוזיאון ישראל, בירושלים.

בין עבודותיו החשובות היו רסטורציה ליצירתו החשובה של מאוריציו גוטליב – "תפילת יום הכיפורים", במוזיאון תל אביב.

רסטורציה של הראש והטורסו לפסל "אדריאנוס" פסל ברונזה עתיק מהתקופה הרומית, במוזיאון ישראל, ירושלים. ועוד יצירות רבות אחרות.

שצ´רבקוב, גדל במשפחת אמנים, אביו היה מאייר ורשם נודע בברה"מ. גם אימו ואחותו עסקו באמנות.

בנוסף לציור, עוסק שצ´רבקוב בכתיבת שירה ופרוזה, בשפה הרוסית.

מאז פרש מעבודתו במוזיאון ישראל (1992) הוא משמש כרסטוראטור עצמאי.

התערוכה אולג שצ´רבקוב-עבודות 2006-1962, תוצג בגלריה שורשים, כיכר הבימה 2, תל אביב, בין התאריכים  6.1-26.1.07.

אוצרת: מירי קרימולובסקי.

פתיחה: מוצ"ש 6.1.07

גלריה שורשים, כיכר הבימה 2, תל-אביב, טל: 03-6853553

שעות ביקור: ימים א´-ה´:       10:30-19:30  יום שישי:          10:30-13:30 
מוצ"ש:              בתיאום מראש