|
![]() |
| | אמנות טקסטורה | אודות | רשימת כותבים | פורומים | קישורים | חדשות אמנות | שליחת מאמרים | |
|
|
מנשה קדישמן - תערוכה חדשה במוזיאון תל-אביב תערוכות תערוכה חדשה של האמן מנשה קדישמן (יליד תל אביב, 1932), חתן פרס ישראל לפיסול 1995,תיפתח ביום חמישי, 1 בדצמבר 2005 במוזיאון תל אביב לאמנות. אולם סם ואילה זקס, הגלריה לפיסול ע"ש רות וברוך רפפורט, אולם משולם ריקליס, גלריה ג´נט אסיא, רחבת הכניסה וגן הפסלים ע"ש לולה בר-אבנר לזכר דולפי אבנר. אוצר: פרופ´ מרדכי עומר.
![]() ראש, 1980, שמן על בד
התערוכה המקיפה המתפרסת על פני ארבעה מחללי המוזיאון, וכן ברחבת המוזיאון ובגן הפסלים מציגה למעלה מחמישים שנות יצירה של אמן ישראלי שזכה למוניטין בינלאומיים חסרי תקדים. היא חושפת לראשונה את עבודותיו המוקדמות משנות ה־50 ועוקבת מקרוב אחר כל שלב ביצירתו ובשפת הביטוי שניסח במדיומים שונים – ציור, פיסול, רישום ומיצבים.
קדישמן, בפסליו המופשטים המינימליסטיים משנות ה־60, במיצביו המושגיים משנות ה־70 ובעבודותיו המאוחרות יותר בציור, בפיסול, ברישום ובהדפס, מעלה מבחר עשיר של נושאים הקשורים בהזדהות עמוקה עם המקום והתקופה שבהם הוא חי, ועם זאת כוללים מטען אוניברסלי ושפה פלסטית חדשנית.
בתערוכה יוצגו עבודות רבות שלא נראו בארץ מעולם. ביניהן עבודות מושגיות מראשית שנות ה-70. עבודות אלה, חלקן הגדול מיצגים, יוצגו באופן תיעודי, או על ידי שחזור, כמו עדר הכבשים שהציג קדישמן בביינאלה של ונציה בשנת 1978 או "היער הצהוב" שהוצג בסנטרל פארק ב-ניו יורק ב-1970. "יער הכביסה" שהוצג במוזיאון ישראל בשנת 1975, ובמוזיאון תל אביב בשנת 1985, ישוחזר פעם נוספת בתערוכה.
![]() היער, 1972, מוזיאון האוס-לנגה, קרפלד, גרמניה
כמו כן, תציין התערוכה מספר רב של עבודות הממוקמות בגנים ובאוספים בינלאומיים, ולא ניתן להביאן: הן יוצגו בצילומים ובווידיאו. נראה לראשונה עבודות מ"סטורם קינג" ניו יורק, את "פלחים" – מהמוזיאון לאמנות מודרנית ניו יורק, ואת "אקוודוקט" – ממוזיאון הירש-הורן בוושינגטון.
גולת הכותרת של התערוכה היא "עצים בתשליל", 1977 – שמונה לוחות ברזל מונומנטליים,
התערוכה תציג גם מקורות השראה של קדישמן כמו הרועה של ון-גוך מאוסף מאייר המוצג בדרך קבע במוזיאון. סדרות "הרועות" ו"עמק העצבות" של קדישמן מאמצע שנות ה־80 הן מחוות לואן-גוך, ברישומים, ציורים, פסלים והדפסים. קדישמן - "הרועֶה מעמק יזרעאל", הזדהה בצורה מרגשת עם הרועָה של ון-גוך, ובאופן כפייתי חזר והתייחס אליה בעשרות מעבודותיו. * המידע והתמונות באדיבות משרד הדוברות - מוזיאון תל-אביב. |
|