דודו גבע - פשר החיים, תערוכה רטרוספקטיבית במוזיאון נחום גוטמן

לקראת יום השנה השני למותו של צייר הקומיקס והמאייר דודו גבע (2005-1950 ) פותח מוזיאון נחום גוטמן לאמנות תערוכה רטרוספקטיבית של עבודותיו ב-30 בנובמבר.

האביר זיק, אהלן וסהלן, יוסף ואחיו, הברווז, קומיקס ואיורים, אנימציות ורישומים, קריקטורות וספרים - דודו גבע לא הפסיק ליצור. למעלה מ-20 שנה פרסם מדי שבוע ולפעמים גם מדי יום, מדורים אישיים בעיתונים שבהם עבד – "זוארץזו", "חדשות", "מעריב", "הארץ", ובמקומונים "העיר" ו"זמן תל אביב" (רשימה חלקית), לצד ספרים ואיורים עצמאיים. את גיבוריו המצוירים, שהפכו לגיבורי תרבות מקומיים, המציא בעצמו (חלקם עם שותפים) וגם כתב את עלילותיהם.

המדור "פשר החיים" (זמן-תל אביב), שהתפרסם בשנים 1983 – 1986, העניק את שמו לתערוכה כולה המבקשת להאיר את מכלול עבודתו של גבע כאמירה אישית – מצחיקה ומלנכולית בעת ובעונה-אחת - על משמעות החיים בעולם הנוטה תמיד לטובת החזקים והמצליחנים ("הכפירים") ומזניח את החלשים והמפסידנים ("היוספים"). דודו גבע העמיד את עצמו באופן מוחלט לצידם של המפסידנים (הברווז המובל לשחיטה הוא אחד מהם).

התערוכה "דודו גבע: פשר החיים" מתחילה בשנות נעוריו של גבע בירושלים, שנות ה-60 המוקדמות, ומסתיימת עם מותו הפתאומי בתל אביב, פברואר 2005, בהיותו בן 55 בלבד. התערוכה מציגה מבחר מתוך המכלול העצום של רישומים ואיורים שהותיר אחריו וביניהם קבוצת רישומים מוקדמים, שמעולם לא הוצגו, המגלים את גבע כרשם מחונן. דודו גבע היה המאייר הראשון שזכה, ב-1985, ב"פרס השנתי לספר המאויר ברוח יצירתו של נחום גוטמן". לאחר קבלת הפרס ובראיונות שונים שהעניק במהלך חייו אמר גבע שהוא רואה בגוטמן את אחד מאבותיו הרוחניים ואת הראשון בציירי הקומיקס הישראליים, בשל מנהגו לשלב טקסט בגוף האיור.

הבחירה של גבע ב-קומיקס, תוך ויתור מודע על קריירה של צייר-רשם, היא ביטוי של עמדתו כלפי העולם: עמדה דמוקרטית ועממית במופגן, הומניסטית, בועטת בכל ממסד ומסגרת, מלבד בריבוע הקומיקס עצמו. גבע העדיף את פורמאט העיתון והקהל הרחב על פני קירות הגלריה והקהל המצומצם של שוחרי האמנות. גם גיבוריו הם לעולם אזרחים מן השורה, החיים בעיר הגדולה וסובלים מתחלואיה: בדידות קיומית, חיפוש חסר-סיכוי אחר האהבה, היעדר אלוהים, ורק לעיתים נדירות הם מוצאים את הנחמה-פורתא שבאמנות.

מכיוון שיצירתו פורסמה באופן שוטף בעיתונים ובספרים, התערוכה מבקשת להתמקד בעיקר בתהליכי עבודה וחשיבה, ב"אחורי הקלעים", ומנסה לחשוף את מגע היד הישיר, את הקו האישי, ואת טכניקת העבודה הפשוטה, באמצעות עט, זירוקס, דבק ומספריים שיחד יצרו את רוחו הפרועה של הקולאז´.

לרגל התערוכה, יצא ספר בפורמט אלבומי המכיל את יצירותיו המוקדמות של דודו גבע ואחרות, שטרם ראו אור.

מועצת הפיס לתרבות ואמנות מסייעת ב- 1000,000 ₪ במימון הספר "דודו גבע-פשר החיים",
אשר רואה אור בהוצאה משותפת של "כתר" ומוזיאון נחום גוטמן לאמנות.
השתתפות המועצה בפרויקט היא פרי יוזמה של דני קרוון ופרופ´ שמעון זנדהאוס חברי הועדה לאמנות חזותית.

את הספר ערכו במשותף ציפה קמפינסקי – קולגה וידידה קרובה של גבע ו טלי תמיר – אוצרת התערוכה.

בספר מופיעים מאמרים פרי עטם של: אביב הברון, יהודה נוריאל, יאיר גרבוז, טלי תמיר, מאיה בקר, אסף גפן, מאיר שניצר, עידו הררי, שהרה בלאו, רפי לביא, תמיר שפר, ניסן שור, זאב אנגלמאיר, עופרה רודנר וציפה קמפינסקי.

מוזיאון נחום גוטמן : רח´ רוקח 21, נווה צדק (ליד מפגש הרחובות יהודה הלוי, פינס ורוקח),