בין גבולות המרחב לגבולות המקום: שיח צילומים על נוף הארץ בין השנים 1963-1945

100 צילומים של מיטב צלמי ישראל שהתפרסמו בישראל לאורך השנים 1963-1945, מוצגים בתערוכה חדשה במוזיאון לצילום בתל חי. אין ספק כי מיקומו של המוזיאון לצילום על גבולה הצפוני של מדינת ישראל, שהיה האזור הקשה ביותר שנפגע במלחמה, הינו סמלי ביחס לצילומי הגבולות המוצגים בתערוכה. 

פריץ שלזינגר אביבים 1958 (הארכיון הציוני המרכזי)

ירדן 1951 (הארכיון הציוני המרכזי)

מחקרה של ד"ר רות אורן, הינו הבסיס לתערוכה חשובה זו, שהתמקד בתצלומי גבולות ונוף. התערוכה דנה בשניות שמאפיינת את השיח היהודי/ציוני על אודות ארץ-ישראל, איכותה, גודלה וגבולותיה, המגולמת בתצלומי הנוף של התקופה. כך, התערוכה מתפתחת בשני צירים מקבילים: האחד מציג ארץ מיתית, מחוסנת מפגעי הזמן, גדולה וללא גבולות טריטוריאליים, ואילו האחר מציג ארץ ממשית (ריקה וקשה), משתנה (ברוח המודרניות) ומגודרת בגבולות. בראייה מכלילה, ניתן לומר   שהקטגוריה הראשונה מבקשת לעגן קשר רגשי-היסטורי בין האדם למקום ואילו הקטגוריה השניה מבקשת לרתום את האדם לצרכים קונקרטיים של היישוב/המדינה.

הדימוי המנטלי של ארץ-ישראל מעצב עד היום את העמדות הפוליטיות של אזרחי ישראל, כפי שמוכיחה המציאות בארץ. העמדות לגבי גבולותיה של המדינה הם נגזרת של דימוי זה: האם לנגד עיננו עומדת "ארץ ישראל השלמה", "התנכית" או "מדינת ישראל" שגבולותיה הן תוצר של הסדרים פוליטיים-מדיניים פרגמטיים. שני הדימויים נוכחים בתצלומי הנוף של התקופה ומלמדים שסוגיות אלו ליוו את המדינה מראשיתה. 

בנו רותנברג אגם החולה 1952 (אוסף מיתר)  

יעקב רוזנר נגב 1946 (ארכיון התצלומים קק"ל)

אין ספק כי הצילומים היו גורם דומיננטי בעיצוב התודעה הציבורית של העם בנוגע למרחב המחיה הלאומי. גודלה של הארץ, גבולותיה, אופייה והדרך הראויה להתנהג במרחב הובנו, בין השאר, בתיווך התצלומים.

בתערוכה כ- 100 תצלומי נוף וגבולות של מיטב הצלמים שפעלו בארץ : דוד רובינגר, ורנר בראון, בנו רותנברג, פטר מירום, מרלי שמיר, זולטן קלוגר, דוד חריס, מיכה בר-עם, עמירם ערב ועוד רבים אחרים. 

זולטן קלוגר קיבוץ בארי 1947 (אוסף התצלומים הלאומי )

בנוסף לתובנות שמעלה התערוכה, היא מאפשרת גישה לחומר שלא הוכר עד כה, כנקודת התייחסות לאמנים שפועלים כיום, גם אם עבודתם אינה תגובה ישירה לצילום ההיסטורי של ארץ-ישראל, אלא מושפעת מהשיח התיאורטי-צילומי הבינלאומי. מאחר שחלק גדול מצלמי העבר נותנים ביטוי חזותי למושגים תרבותיים שהצלמים העכשוויים בוחנים באופן ביקורתי כגון "הפרחת השממה", "הארץ הגדולה", "העמק",   הצגתם המשותפת מרחיבה את השיח המצולם, הן זה של העבר והן של ההווה, על אודות הנוף הארצישראלי ומשמעותו.

  גל וינשטיין - עמק יזרעאל