"בקיעים במראה: תערוכת אמנים יהודים, ברלין, 1907"

בשנת   1907 הוצגה בברלין תערוכה גדולה שבה הוצגו   קרוב ל-200 יצירות של אמנים ואומנים יהודים. תצוגה זו   הביאה למודעות האירופאית את מעורבותם של אמנים יהודיים בחיי התרבות והאמנות של אותה תקופה. התערוכה הזאת נתפסת לא פעם כקו פרשת המים שממנה והלאה הפכה האמנות של יהודים לחלק מובהק ומקובל בסצינת האמנות האירופאית של המאה ה-20.  

מגמתה המוצהרת של   התצוגה המקורית היתה לענות על שאלות (שחלקן אמנם נדמות כיום כארכאיות) כגון: האם יש ליהודים כשרון אמנותי; האם יש ליצירתם מכנה משותף הנובע מגזעם, והאם מתהווה אמנות יהודית יחודית.

שחזור התערוכה והמאמר המופיע בקטלוג התערוכה אינו מכוון - לדברי האוצרת  - רק להציג מחדש אירוע אמנותי מהעבר, אלא לייצר סביבו שאלות מחודשות הנובעות ממעשה של פרוק והיסט שיוצרת התערוכה העכשווית ביחס לתערוכה המקורית.

כך בתצוגה במוזיאון תל-אביב הפכה האוצרת את החלטת המארגנים של התערוכה המקורית שלא לכלול בה אמנים יהודים שפרשו במודע מן היהדות, וכללה גם כמה מהאמנים הברלינאים שלדעתה העדרם בתערוכה המקורית נבע רק מחוסר מקום. בנוסף, לעומת התערוכה המקורית מוצגים כאן גם ציורי הנוף העירוני שצייר לסר אורי על מנת להבדיל  - כדברי האוצרת - בין סגנון החיים של הבורגנות המערבית לבין סבלותיהם של יהודי מזרח אירופה שקבלו מקום מרכזי  בתערוכה המקורית. סביר להניח שמרבית השינויים הללו - דהינו הצגת יצירות שלא הוצגו בתערוכה המקורית   נובעים בעיקר  מזמינותם של היצירות שכולן כלולות באוסף המוזיאון, או באוספים זמינים ברחבי הארץ.