זהרה שץ - רטרוספקטיבה

זהרה שץ, בתו של פרופ´ בוריס שץ, ומי שזכתה בפרסים אמנותיים חשובים בארץ ובחו"ל (כגון, פרס   Moma  לעיצוב ב- 1951, פרס ישראל ב- 1955) מוצגת במלוא ההיקף העשיר של יצירתה:

פסלים בתנועה (מוביילים), תמונות הצרפיות (אסמבלאז´ים), תשמישי קדושה, ציורי שמן, רישומים, הדפסים, פסלים, ועוד.

התנסותה הייחודית בחומרים חדישים (בעיקר פרספקס) העניקה נופך חלוצי ליצירתה, שלא חששה משילוב האמנותי והשימושי.

את השתלמותה האמנותית עשתה זהרה שץ בפאריז, ובארה"ב פיתחה את שפתה מסוריאליזם ועד להפשטה. במקביל לפעילותה בשטחי אמנות שונים והתנסותה ביצירות ציבוריות בארץ ובחו"ל ובמלאכות-מחשבת (כחברה בקבוצת "יד") שמשה כיועצת לעיצוב תעשייתי במשרד המסחר והתעשייה. היא הציגה תערוכות יחיד רבות בארץ ובחו"ל, ביניהן במוזיאון תל-אביב, במוזיאון סן-פרנציסקו לאמנות מודרנית ובבית האמנים בירושלים.

 

תחריטיה המאוחרים יותר חייבים להשפעת ווילפרֶדו לָאם, הסוריאליסטן הקובני, והם מגיבים לשואת יהודי אירופה בגיבובן של גוויות כחושות.

 

ללא כותרת 1939 C.
חיתוך לינולאום
20 X 12 ס"מ

 

 

לא כותרת (ילדה וחתולים) 1939 C.
חיתוך לינולאום
 14X  22 ס"מ

 

 

בשלב זה, והיא עודנה בארה"ב, גילתה זהרה שץ את אפשרויותיו החומריות והאסתטיות של הפרספקס ופיתחה שפת אסמבלאז´ים מופשטים שיסודם בחוטי מתכת ומגזרות מתכת הלחוצים בין לוחות פרספקס. הללו, שחלקם גם ישלב עלים יבשים בתוכם, שימשו את האמנית לא רק ליצירת אמנות חופשית, אלא גם ליצירת חפצים שימושיים ותכשיטים, וכמו כן, לעיצובן של מחיצות דקורטיביות.

 

ללא כותרת The 1950´s
פרספקס וטכניקה מעורבת
 30X 22 ס"מ

 

 

מתווה לתכשיט Late 1930´
רישום צבעי מים ועפרון
15X  21 ס"מ

 

 

כל אלה – "חמסות", קערות, צמידים וכו´ - נוצרו במסגרת פעילותה הירושלמית של זהרה שץ בשלישיית קבוצת "יד" של משפחת שץ (זהרה, אחיה – בצלאל ורעייתו – לואיז). שילוב הפרספקס והמתכת הוביל ליצירת פסלי מובייל מופשטים, החייבים לאלכסנדר קולדר, אך מייחדים את זהרה ברמת החומרים, ייחוד שבעבורו זכתה ב- 1955 ב"פרס ישראל".

 

 

קערה The 1950´s
טכניקה מעורבת בפרספקס
 42X 13 ס"מ

 

 

מובייל The 1960´s
אלומיניום ופרספקס
40 X 50 ס"מ

 

אלא, שבזאת טרם התמצתה הוורסטיליות העשירה של האמנית (ירושלמית מאז 1978 ועד לפטירתה):

היא עיצבה עטיפות ספרים, כלי אוכל, טקסטילים, מנורות (מנורה שעיצבה ב- 1951 זכתה בפרס המוזיאון לאמנות מודרנית בניו-יורק. מנורת שישה קנים שעיצבה בפליז ב- 1960 זכתה בפרס "יד ושם" והפכה, לימים, לסמלו של המוסד) ואין כמעט מדיום חזותי בו לא שלחה ידה.

ב- 1991 זכתה ב"פרס איש-שלום" למפעל חיים וב- 1993 נבחרה ל"יקירה ירושלים" מטעם עיריית ירושלים".

 

בימי מהפכה ומלחמה 1950 C.
צבעי גואש
21X20  ס"מ

 

 

גדעון עפרת, אוצר

 

התערוכה מלווה בקטלוג שיצטרף לסדרה בת שלושה ספרים המסקרים את פעילותו של דור שני לבית שץ.

שבת 15.07.2006 - שבת 19.08.2006

---

 

בית האמנים - שעות פתיחה:

א´–ה´: 13:00–10:00, 19:00–16:00
ו´: 13:00–10:00, שבת: 14:00–11:00

כתובת:

רח´ שמואל הנגיד 12, ירושלים
טל´: 6253653–02, פקס 6258594–02

 

---