אנסל איסטון אדמס וריצ´רד אבדון במוזיאון לאמנות מודרנית בסאן פרנסיסקו

למבקרים בימים אלה בסאן פרנסיסקו ובמיוחד לשוחרי הצילום שביניהם מצפה בימים אלה במוזיאון לאמנות מודרנית שבעיר (ה-   (MOMASF תגיגה של ממש. המוזיאון מציג עד ספטמבר את תערוכתו של הצלם האמריקאי הנודע אנסל אדמס במסגרת תערוכה משותפת עם הציירת ג´ורג´יה אוקיף, ותערוכת יחיד נוספת המוקדשת לעבודותיו של ריצ´רד אבדון, זו תוצג עד אוקטובר.

שתי תערוכות צילום בשחור לבן משל שניים מגדולי הצלמים של ארצות הברית במאה העשרים שעיסוקם במדיום הצילום הינו בתחומי עניין שונים הן באשר לנושאי הצילום, טכניקות הצילום, תנאי הצילום והאובייקטים המצולמים. שתי תערוכות חשובות שראויות לתשומת לב לכל המזדמן לעיר.

כאמור עבודותיו מוצגות בתערוכה יחד עם עבודותיה של ידידתו במשך כ-50 שנים הציירת ג´ורג´יה אוקיף  )   Georgia O´Keeffe  ) והוא נחשב לאחד מעמודי התווך של הצילום האמריקאי למין ראשית המאה העשרים, אמן שהניח בעצם את היסודות לצילום האמריקאי בכלל ולצילום הנוף בפרט.

לעיר סאן פרנסיסקו, בה מתקיימת התערוכה, יש יחס מיוחד לאמן דגול זה ולו בזכות העובדה שהוא נולד בעיר הזו וכאן התרכזה גם עיקר פעילותו האמנותית.

עבודותיו הרבות של אדמס, מקצתן מאלו המוצגות בתערוכה,  הינן מעין מסע תיעודי מצולם אחר נופיה של ארצות הברית למין העשורים הראשונים של המאה העשרים ועד למחצית שנות ה-80.

הוא מרבה לתעד את הפארקים הלאומיים , יוסמיטי פארק ואחרים , הרים ,עמקים, מקווי מים ומפרצים פראיים, כאלו שעברו כבר מזמן שינויי צורה קיצוניים, כמו מפרץ סאן פרנסיסקו המתועד בצילומיו ללא גשר הזהב, עבודותיו תרמו רבות להעלאת המודעות בקרב הציבור האמריקאי בכל הקשור לשמירת הסביבה.

אדמס הינו גם מחברם של מספר ספרי צילום , בהם : המצלמה, התשליל ותהליך ההדפסה כמו כן היה בין מקימיה של האגודה האמריקאית לצילום שכונתה F/64 .

בשנת 1980הוענקה לו ע"י הנשיא ג´ימי קארטר מדלית החירות הנשיאותית, עיטור הכבוד האזרחי הגבוה ביותר בארצות הברית.

צילום האמן

פארק הגרנד קניון

פארק יוסמיטי

"שער הזהב" טרם בנייתו של הגשר המפורסם (צילום מראשית שנות השלושים)

בהשוואה לאנסל תערוכתו של מי שנחשב לאחד מגדולי צלמי האופנה בארצות הברית הינה תערוכה מסוג אחר, הלל לחיי החברה והתרבות האמריקאית, לבוהמה הנוצצת של ארצות הברית, לעושר האמריקאי ולנצחיות דמותם של אמניה הבולטים של ארצות הברית שאותם היטיב לתעד ומהם אף ניזון כלכלית.

אין כל ספק שלאבדון הייתה השפעה ניכרת על חיי החברה והתרבות בארצות הברית ואף מחוצה לה, בזכות מעורבותו הרבה בחיים הללו.   אין ספק שכישרונו האמנותי היה בלתי מבוטל אך יחד עם זאת הוא ידע לזהות את הפוטנציאל הגלום בתיעוד חייהם של "המפורסמים" .

אבדון נולד בניו יורק למשפחה יהודית ממוצא רוסי וכישרונו הרב בתחום הצילום הביא אותו עד מהרה לפרסם את עבודותיו במגזינים החשובים של ארצות הברית , מהם מגזיני אופנה , כגון: מגזין לייף, ווג, הרפר´ס בזאר ועוד.

הגישה שלו הינה פרסומית טוטאלית, היא עוסקת כל כולה בדיוקנאות ונותנת במה לרבים מבין החשובים שבין אמניה של ארצות הברית שהיוו במשך שנות חייו מקור לפרנסתו ולפרסומו הרב.

צילום הדיוקנאות הינו עפ"י רוב על רקע מינימליסטי, חסר אביזרים, ברובו לבן נטו וניכר כאילו שהאמן  אינו כופה את עצמו על האובייקט המצולם כך שהצילום, שנעשה לרוב בסטודיו (שהיה בבעלותו כבר משנת 1946), משדר תמיד טבעיות לא מאולצת.

כאמור, התערוכה עוסקת בעיקר ב"מפורסמים" ומכותלי התערוכה ניבטת אליך גלריה של דמויות מוכרות, להלן רשימה חלקית : צ´ארלי צ´אפלין (1952), באסטר קיטון(1952), קתרין הפבורן (1955), ג´אספר ג´ונס(1976) ופרנסיס בייקון(1979).

עבודותיו של אבדון זכו עוד בחייו להכרה פומבית בינ"ל ועוטרו בפרסים רבים, כולל: התואר Master of Photography Award   מהמרכז הבינ"ל לצילום ב-1993. פרס ע"ש  ,rix nadar   ב-1994 על ספרו "עדות" ( Evidence ) וב-2003, שנה לפני מותו, קיבל את מדליית יובל 150 שנה של החברה המלכותית לצילום.

באחרית ימיו הוא נאבק עם מחלת הסרטן ונפטר בשנת 2004.