"גלו-יה" - שמונה אמנים מתייחסים לכיסוי ראש האישה ביהדות

כיסוי הראש אצל האישה ביהדות מהווה בדרך כלל סימן היכר לאישה נשואה. זהו חיוב שאינו קל למרבית הנשים, בהיותו מרכיב חשוב המשפיע על חזותה החיצונית ועל יופייה.

מרבית הנשים המכסות ראשן מקפידות גם על לבוש אופנתי מודרני והעובדה שניתן פטור לרווקה מכיסוי הראש, מלמד שלא מדובר בצניעות רגילה ומעלה שאלות.

גם הגדרת ההלכה לאישה הנשואה "שיער באשה ערווה" (ברכות כ"ד,ע"א) שמחייבת לא רק את האישה הנשואה אלא גם את האלמנה והגרושה, מעלה תהיות נוספות ומגבירה את המבוכה.

בנוסף, השוני הקיים בסוגי הכיסוי בקהילות השונות (פאה, כובע, מטפחת, כיסוי מלא או חלקי,) מחדד את השאלה. לכן, כמו במצוות רבות הפתרון לא ימצא בחיפוש דרכי הגיון ומוסר אנושיים באיסור זה.

הצעירה הדתית הבוחרת לכסות את ראשה לאחר נישואיה לא נעדרת התלבטויות. כיסוי הראש מהווה לא רק סימן היכר לאישה הנשואה, זהו סטאטוס שמסווג גם את ההשתייכות למגזר ספציפי בדומה לעיצוב שולי המגבעות בחצרות האדמו"רים השונים.

היום, ברור שרוב הנשים המכסות את ראשיהן מקפידות על איסור גלוי הראש כלשונו מתוך אמונה והן שלמות איתו. אחרות,ביניהן פמיניסטיות מעניקות פרשנויות מגוונות לאקט זה ומנמקות אותו כבחירה מתוך מודעות והעצמה אישית.

בתערוכה, מוצגות עבודותיהם של שמונה אמנים ואמניות המתייחסים לנושא מזוויות שונות ובטכניקות מגוונות (ציור-צילום-וידאו ומיצב). כדרכה של האמנות,יש בחלק מן העבודות אמירה ביקורתית, לעתים בהומור עוקצני. בחלק אחר יש התייחסות אוהדת ונערצת אך לאמנים  זהו   נושא מאתגר שבא לידי ביטוי ביצירה חזותית איכותית.

  האמנים משתתפים:

סיגל אדלמן - רחל אהרן - אבנר בר חמא - חנה גולדברג -   פנינה גפן - נעמי גפני - נרית זליגר - מיכה שמחון

"גלו-יה"

כיסוי הראש אצל האישה ביהדות מהווה בדרך כלל סימן היכר לאישה נשואה. זהו חיוב שאינו קל למרבית הנשים, בהיותו מרכיב חשוב המשפיע על חזותה החיצונית ועל יופייה.

מרבית הנשים המכסות ראשן מקפידות גם על לבוש אופנתי מודרני והעובדה שניתן פטור לרווקה מכיסוי הראש, מלמד שלא מדובר בצניעות רגילה ומעלה שאלות.

גם הגדרת ההלכה לאישה הנשואה "שיער באשה ערווה" (ברכות כ"ד,ע"א) שמחייבת לא רק את האישה הנשואה אלא גם את האלמנה והגרושה, מעלה תהיות נוספות ומגבירה את המבוכה. בנוסף, השוני הקיים בסוגי הכיסוי בקהילות השונות (פאה, כובע, מטפחת, כיסוי מלא או חלקי,) מחדד את השאלה. לכן, כמו במצוות רבות הפתרון לא ימצא בחיפוש דרכי הגיון ומוסר אנושיים באיסור זה.

הצעירה הדתית הבוחרת לכסות את ראשה לאחר נישואיה לא נעדרת התלבטויות. כיסוי הראש מהווה לא רק סימן היכר לאישה הנשואה, זהו סטאטוס שמסווג גם את ההשתייכות למגזר ספציפי בדומה לעיצוב שולי המגבעות בחצרות האדמו"רים השונים.

היום, ברור שרוב הנשים המכסות את ראשיהן מקפידות על איסור גלוי הראש כלשונו מתוך אמונה והן שלמות איתו. אחרות,ביניהן פמיניסטיות מעניקות פרשנויות מגוונות לאקט זה ומנמקות אותו כבחירה מתוך מודעות והעצמה אישית.

בתערוכה, מוצגות עבודותיהם של שמונה אמנים ואמניות המתייחסים לנושא מזוויות שונות ובטכניקות מגוונות (ציור-צילום-וידאו ומיצב). כדרכה של האמנות,יש בחלק מן העבודות אמירה ביקורתית, לעתים בהומור עוקצני. בחלק אחר יש התייחסות אוהדת ונערצת אך לאמנים   זהו נושא מאתגר שבא לידי ביטוי ביצירה חזותית איכותית.

על העבודות בתערוכה:

סיגל אדלמן- נשים בשחור-לבן

רחל אהרן - סיפור כיסוי

"כיסוי ראש" נתפס אצל חנה גולדברג במובן הפשט שלו- משמע ראש מכוסה, כולל הפנים.

פנינה גפן- פיסול המטפחת

פנינה גפן- "שיער באישה"(עבודת וידאו)

זוהי עבודה עם מבט אישי-קונפליקטיבי של היוצרת. העבודה משלבת תיעוד ופעולה ונעה על ציר זמן מעורפל של זמן ומקום   הבאים לבטא מתח תמידי ללא מוצא.קולות הרקע מייצגים את הקול הפורמאלי והקונפורמיסטי מצד אחד ומהצד האחר את הקול הכנה האישי. הקולות מעמיקים את הקונפליקט וסובבים סביב נושא הלכתי מובהק.

הקונפליקט המוצג בעבודת הוידאו של נרית זליגר לא מייצג אלטרנטיבה אלא חלק מעולמה הדתי של האמנית. זהו קונפליקט שבין החיוב ההלכתי להתמודדות האישית של האישה הנשואה. החיוב ההלכתי קיים מעצם הגדרת אורח חייה כאישה שומרת מצוות, מה שמחייב אותה מצד אחד לכסות את השיער ומצד שני מתנגש עם תחושת הנשיות והדימוי העצמי שלה.

אוצר התערוכה

אוצר : אבנר בר חמא

23.4.09 - 31.5.09

כ"ט ניסן תשס"ט- ח´ סיון תשס"ט

  פתיחה: יום חמישי כ"ט ניסן (23.4.09), בשעה 18:00

גלריה הלל 17 -פתוח: ב-ג-ד 9:00-19:00    מנהל ואוצר הגלריה: אבנר בר חמא    054-4855050   

"ליפשיץ" -      קמפוס המכללה האקדמית לחינוך, רח´ הלל 17 ירושלים.         טל:02-5679567