פתיחת עונת התערוכות במוזיאון תל אביב לאמנות

ציבי גבע: תל דברים

פתיחה:13.11.08

תערוכה חדשה במוזיאון תל אביב לאמנות

ציבי גבע - תל דברים

הפתיחה: יום חמישי, 13 בנובמבר 2008

אולם יוסף ורבקה מאירהוף

אוצרת אורחת: הדס מאור

תערוכתו של ציבי גבע במוזיאון תל-אביב לאמנות כוללת כמה מסדרות הציור החשובות והמוכרות ביצירתו, ובהן כאפיות, בלאטות, חלונות, קוצים ופרחים, ציפורים והרים. מאחר שהמאפיין העקרוני למבנה הפעולה של גבע הוא העבודה על סדרות נושאיות מוגדרות לאורך פרקי זמן ארוכים, תוך כדי ובמקביל לעבודה על פרויקטים נבדלים נוספים, התערוכה מאפשרת היכרות לא רק עם הדימויים, השפה והמשמעות המאכלסים כל אחת מן הסדרות כשלעצמה, אלא גם ובעיקר עם היחס המרתק הנבנה בין הסדרות השונות, ועם תמונת העולם המורכבת והייחודית הנוצרת באמצעותן.

סדרות הציור של גבע מורכבות מעבודות שכבתיות, שגם אם דימוי מסוים כמו נוכח על פניהן – מכילות רבדים רבים נוספים שבתוכם מתחוללים מהלכים של גילוי והסתרה, של פיגורציה והפשטה. רבדים אלה כמוהם כשכבות ארכיאולוגיות מצטברות, הטומנות בחובן ערב-רב של התייחסויות לתולדות האמנות, למקום, לפוליטיקה, לביוגרפיה, לפחד ולכמיהה. בתוך כך מעניין לעמוד על האופן שבו שאלת הציור נוכחת בעבודתו בכפיפה אחת עם השאלה הפוליטית והתרבותית, ובעיקר כיצד, בה-בשעה, האחת מסווה ומסתירה את האחרת. באמצעים של שיבוש והסטה, חזרתיות וצבירה, גבע טורף שדות פעולה ומשמעות נתונים לכאורה ומייצר הכלאות לימינליות, המבקשות לפתוח אפיקים דיסקורסיביים חדשים.

אף אם גישתו למהלך הציור מושגית ביסודה, הרי העבודות עצמן נושאות מטען אקספרסיבי מפתיע וכובש, ותהליך העבודה כולו מושתת על יצירת מתח דיאלקטי בין ניגודים ועירוב של שדות שיח ופעולה שונים; עירוב המבקש, לעולם, להיוותר היברידי, רב-משמעי, רב-תרבותי, בלתי אחדותי, ומאפשר התייחסות בו-זמנית לשאלות של ציור ולשאלות פוליטיות ותרבותיות.

בתוך כך עבודתו ספוגה במורכבות הבלתי אפשרית של הקיום הישראלי-פלשתיני במרחב נתון, רוויה במודעות כואבת, מפוכחת וקשה. היא חותרת לפירוק מושגי היסוד של המקום, התרבות והזהות שבמסגרתם אנו חיים ופועלים, ולנגיעה בשאלה הרגישה מכל: שאלת השייכות של המקום לתושביו, פלשתינים וישראלים כאחד.

                                                                                                                     הדס מאור

התערוכה תכלול ציורים מסדרות שונות שנעשו החל מסוף שנות השמונים ועד היום, עם דגש מיוחד על ציורי ההרים מן ה שנים האחרונות. כמו כן תכלול התערוכה מיצב חדש וספציפי למקום.

התערוכה מלווה בקטלוג מקיף, הכולל מאמרים מאת הדס מאור, אוצרת התערוכה, ומאת חוקרי האמנות דייויד שפירו ובארי שוובסקי. בקטלוג כ-150 עבודות המתעדות את יצירתו של גבע   משנות השמונים ועד היום.

ציבי גבע הוא יליד קיבוץ עין שמר, 1951. הציג תערוכות רבות בארץ ובעולם.

מכהן כראש המחלקה לאמנות במדרשה לאמנות, בית ברל.

התערוכה והקטלוג בחסות בנק הפועלים (לוגו); בתמיכת אוסף משפחת ברנדס, תל אביב,

ובסיוע תרומה בעילום שם.

מפגש עם האמן

16.12, 20:00

ציבי גבע, ללא כותרת, דיפטיך, 2005

אילה צרפתי: SOMA

פתיחה: 13.11.08

תערוכה חדשה במוזיאון תל אביב לאמנות

אילה צרפתי: Soma

הפתיחה ביום חמישי, 13 בנובמבר 2008

אוצרת: מאירה יגיד-חיימוביץ. קטלוג

אילה צרפתי יצרה מיצב אור אטמוספרי, פריך ושברירי – רקמת אור חומרית וא־חומרית בו זמנית, שכותרתו “Soma” (גוף ביוונית). נימי זכוכית דקיקים נטוו למבנים מרחביים ורוסס עליהם פולימר שייצר מעין שכבת עור, מעטפת קרומית. תהליך העבודה הידני, אשר ניתן לתארו כטרנספורמציה של רישום תלת ממדי,   נעשה בשיתוף עם אמני הזכוכית איתן הול ואנה גוטייה. ראשיתו של המיצב במחקר סיבי זכוכית ופולימרים, שערכה צרפתי מאז שנת 2002. במהלך שש שנים צמחו "נופי טבע" שהגיעו לקצה התהליך – למיצב הנוכחי - תוך יצירת טופוגרפיה של אור.

אילה צרפתי (נ' 1962) למדה בשנות ה־80 במחלקה לאמנות בבצלאל, ואחר כך במידלסקס פוליטכניק בלונדון. צרפתי הציגה בתערוכות יחיד וקבוצתיות בארץ ובחו"ל החל מ-1994, השנה בה הציגה את תערוכתה   " Sculptural Furniture " בגלריית ארטיפקט בתל אביב. מאז הציגה במרכז פומפידו (2002), במוזיאון לאמנות בהמבורג 2003 , בטריאנלה במילאנו (2005), קופר יוהיט בניו יורק (2006). ובמוזיאון לאמנויות ועיצוב (MAD) בניו יורק 2008 . משנת 2001 היא מציגה בתערוכת התאורה הבינלאומית במילאנו, Euroluce .

התערוכה והקטלוג בתמיכתם הנדיבה של דורון ומריאנה ליבנת.

פרט מתוך soma , מיצב אור: לבד, גרגרי זכוכית ונימי זכוכית בקרום פולימרי עם נורות.

צילום: אלבי צרפתי.

מיכל היימן: "התקפות על חיבור"

בביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננו

פתיחה: 18.11.08

תערוכה חדשה במוזיאון תל אביב לאמנות

מיכל היימן: התקפות על חיבור

הפתיחה: שלישי, 18 בנובמבר 2008

אוצר: מרדכי עומר. קטלוג

מיכל היימן, שבה וחוזרת, פעם אחר פעם,  אל שדה האמנות כאל זירת פשע, כדי לדלות מתוכה פליטי "חיבורים", לחפש אחר ניצולים, לדובב בדלי מחשבה, בהעמדה החותרת תחת עצם אפשרותו של החיבור להוות נקודת אחיזה. חומרים עשירים ומגוונים משמשים בעבודותיה - החל באירועי יומיום וזכרונות ילדות וכלה ביצירות של אמניות ואמנים אחרים, סרטי קולנוע, תצלומים, יומנים, מחקרים קליניים וטקסטים פסיכואנליטיים. כל אלה נצרפים בכור ההיתוך של מבטה הדיאלקטי הבונה והורס, מחבר ומנתק, מקדש ומחלל עקבות של עשייה ומחשבה אנושית.

התלות במבט והחרדה הבו-זמנית מפני אותו מבט עצמו - המתבונן במה שכבר איננו כאילו נגזר עליו להיות במציאות אחרת - נוכחות מאוד בעבודתה של היימן. ה שניוּת הזאת, שאינה מוותרת על הומור וחמלה, מייצרת תודעה מורכבת הנפתחת לאפשרויות חדשות, שהן מעיקרי עניינו של המעשה האמנותי.

בזירה של תערוכתה החדשה ממשיכה היימן להפגיש את פרקטיקת האמנות עם פרקטיקות הפסיכואנליזה, הקולנוע, התיאטרון והצילום. בתערוכה מוצגות סדרות חדשות בטכניקות שונות, המקושרות ביניהן בחלל המוזיאון כמו בתוך מרכב של ארכיון המחולל מעברים פנים-חזותיים.

מיכל היימן, האב לא הדוד (פרויד / קתרינה), 2008 , וידיאו צבע עם פסקול, 26 דקות

Michal Heiman, Father not Uncle (Freud / Katharina), 2008, video, color, sound, 26 min

אמנות בבית, הבית כאמנות

עבודות מתנת צפירה ואפרים אילין ומתוך אוסף המוזיאון

פתיחה: 25.11.08

במסגרת מושב חבר הנאמנים של המוזיאון