אירנה ביכונסקה

למושג טרנספורמציה הגדרות מסועפות, אך כולן מתייחסות אל שינוי או הפיכה של מצב נתון למצב חדש.

טדאוש קנטור, במאי פולני ומייסד זרם חדש בתיאטרון, אמר: "אם אני מצליח לעשות דבר-מה חדש באמת, אני עושה זאת מאלמנטים מוכרים מהמציאות הסובבת אותי".

עבודותיה של אירנה ביכונסקה שאובות מאותה באר - המציאות - שבה העבר, ההווה והתהיות הקשורות לעתיד לובשות צורה.

"מלווה אותי החיפוש אחרי צורה חדשה עבור התוכן, שהוא תמצית המציאות בה אני חיה" מתוודה ביכונסקה ודבריה נשמעים כהד למשפטו של קנטור.

לחומרים תפקיד מרכזי בעבודותיה. צילומי רנטגן, תצלומים, וטקסטים, סיבים – כל אלה טעונים מלכתחילה במידע כלשהו והם בעלי עבר/היסטוריה הקשורה במובנים רבים עם התנסויותיה וחוויותיה של אירנה. החומרים הללו משמשים לה כחומר גלם כאשר בתהליך הפיכתם לחומר עבודה היא משנה את צורתם לחלוטין.

צילומי הרנטגן נחתכים לריבועים בגדלים שונים וכך המידע העצור בתוכם הופך לזיכרון של מידע בלבד. סיבים מקוצצים לאבקה מאבדים את ייעודם, חיתוך טקסטים ותצלומים גוזל את משמעותם ונשארת אך ורק הידיעה שהיה בהם רצף או הנצחת רגע.

אור טבעי או מלאכותי הינו מרכיב נוסף ובלתי נפרד מעבודותיה של ביכונסקה. הוא ממלא תפקיד כפול בתהליך היצירה. תחילה הוא זה שקרניו מאפשרות עשיית תצלום מסוג כלשהו ובסיכום הוא זה שביכולתו להעניק איכויות חדשות לאלמנטים אטומים וחסומים.

ארבעת הסדרות לבטא את הבלתי ניתן לביטוי, מצב נתון, טרנספורמציות ואלבדו נשענות על אלמנטים הלקוחים מעולמה האישי. כולן עוסקות בשינוי, בהפיכת הידוע והנתון לנסתר ובלתי ניתן לפענוח. כל אחת מהסדרות מדגישה היבט אחֶר של חיפוש אחר מתן צורה חדשה לתוכן החבוי בה.

בטרנספורמציות חלקי צילומי רנטגן שופדו בצפיפות על מוטות מתכת ויצרו גופים תלת ממדיים, מונוכרומאטיים, בעלי טקסטורה דוקרנית, אטומים לכאורה, אך בתאורה מתאימה מתגלה בהם צבעוניות עשירה של גווני כחול, אפור וסגול.

לעומתה הסדרה מצב נתון מדללת את הצפיפויות ומציגה קומפוזיציות שטוחות יחסית, בהן מידע הצרוב על גבי צילומי CT לרוב, ניתן לזיהוי חלקי. צירופי האלמנטים בסדרה זו הינם רנדומאליים, אך יישומם הסופי, המוקפד והמסודר עושה רושם של תיקיה בארכיב של חוקר האנושות. ושוב האור מגלה עושר צורני בתוך פסיפס של קווים, משטחים, בועות ולעיתים גם אותיות.

סדרת אלבדו אינה יכולה להתקיים ללא תאורה. אם הסדרות האחרות מסתפקות בתאורה סבירה, אלבדו דורשת אור מרוכז, מכוון ועוצמתי. צורתם הגלילית של אלמנטים אטומים למחצה, דחוסים וקוצניים, מקובעים בין שני עגולים שקופים יוצרת סוג של אשנב, או פתח הצצה שדרכו ניתן לראות דבר-מה מוחשי ולזהותו בוודאות. הסדרה מנסה להתחקות אחרי הגדרתו של המושג ´אלבדו´ באסטרונומיה*. היא בודקת יחסי גומלין בין כמות אור הנקלט ומועבר דרך שכבות דחוסות לבין יכולתה של אותה כמות אור להראות את הנסתר.

הסדרה לבטא את הבלתי ניתן לביטוי מטפלת בזיכרון רחוק, במה שהיה, במה שאי-אפשר להחיות וביכולת שימור של חוויות העבר כמו..."מלפפונים כבושים בצנצנת" (אי. ביכונסקה, 2002).

סדרה זו שונה מבחינה פורמאלית הן במבנה והן בשילוב החומרים שבה. חומרים שונים עובדו, מוינו ונדחסו לתוך צינוריות PVC שקופות והפכו לחומר גלם לתבליטים בעלי אופַיים שונים. חלקם נבנים כמשטחים צבעוניים מונוכרומאטיים וחלקם יוצרים תבליט שהוא מסגרת בתוך מסגרת, כאשר המסגרת המרכזית (האלמנט המרכזי) מציגה אלמנטים מזוהים – תווים, טקסטים, תצלומים, אך באופן פרגמנטרי בלבד.

אירנה ביכונסקה בשפה ייחודית משלה יוצרת איכויות חדשות למושגים מוכרים. פורשת בפני הצופה את עולמה האישי מאחת גיסא ומחביאה אותו תחת שכבות אין סופיות, מאידך. עבודותיה מאפשרות לגלות את כוחו העצום של החבוי, הנסתר והבלתי נראה לעין.

* אלבדו באסטרונומיה: יחס בין כמות האור המוחזרת ממשטח לבין כמות האור המאירה את המשטח. (אנציקלופדיה בריטניקה)

One can define the concept of transformation in many ways, but all the definitions refer to a change, or to a conversion of the given state into a new one .

Tadeusz Kantor, the Polish director and initiator of a new theater trend, said: “If I succeed at all to create something really new, I did it using well known elements of the reality that surrounds me .”

The works of Irena Biechonska come from the same place – from reality, in which the past, the present and thoughts about the future take a form. “I am driven by a search after a new form for the content – the essence of the reality in which I live” declares Biechonska and her words sound like an echo of Kantor’s statement .

Materials play a central role in her works. X-ray films, photographs, texts, fibers – all these, charged with information from their origin, all bearing their past and history, are connected in many ways with the experience of Irena. These objects serve her as raw materials and during their transformation into a subject of work she changes their form completely. X-ray films are cut into squares of different sizes, and information that was embedded in them becomes only a memory of itself. Fibers cut into powder lose their purpose, cut texts and photographs abolish their meaning and only tell us that once they were arranged in sequences or carried a record of a moment. Natural or artificial light is another integral element of Biechonska’s works. It plays a double role in the process of her artistic creation. To start with, its rays enable to take all types of photographs, and at the end, it is light that provides the hidden and opaque elements with a new value .

The four series of works: To Express the Inexpressible, Status Quo, Transformations and Albedo are based on elements taken from her personal universe. All of them deal with a change, with transforming the known and the given into the obscure and the impossible to make sense of. Each series represents a different way of search after giving a new form to a content embedded in it. In Transformations, pieces of X-ray films are tightly pinned together on metal rods and form tri-dimensional objects, monochromatic, of a spiky texture, seemingly opaque, but a in a proper lighting exposing rich colors of different hues of blue, grey and purple .

On the other hand, the series Status Quo dilutes the high density of elements and presents compositions relatively flat, in which the information, etched in general on CT films, is partially recognizable. The elements of this series are put together in a random way, but their final implementation, meticulous and ordered, leaves an impression of an archive file of a researcher of humankind. And again, light exposes formative richness within a mosaic of lines, surfaces, bubbles and sometimes letters as well .

The series Albedo cannot exist without lighting. While the previous series can be presented with reasonable lighting only, Albedo needs light focused, targeted and bright. The cylindrical shape of the semi-opaque elements, pressed together and spiky, assembled between two transparent disks, creates kind of window or porthole, through which one can see something tangible and identify it for certain. The series tries to research the concept of “Albedo” in astronomy . It investigates the bilateral relationship between the quantity of light caught by and passed through the pressed together layers and the ability of the same quantity of light to display the hidden .

The series To express the Inexpressible deals with old memories, with what has been once and cannot be brought to life again, and with the ability to preserve past experiences like … “pickled cucumbers in a jar” (I. Biechonska, 2002). From the formal point of view, the series is different both in its structure as well as in materials integrated in it. Different materials have been processed, sorted and stuffed into transparent PVC tubes, becoming a raw material for reliefs of different kinds. Some of them form colorful but monochromatic surfaces, some create kind of frame inside frame, when the inner frame

( the central element) displays recognizable elements: notes, texts, or photographs, but only in a partial way .

Irena Biechonska creates in her specific language new values for well known concepts. On one hand, she displays in front of a spectator her personal universe, and on the other - she hides it under infinite number of layers .