"פורגטוריו" (כור מִצְרף): תערוכה בגלריית "החווה" : מרדכי גלדמן- קרמיקה והיולי ליברמן- זכוכית.

בתערוכה הנקראת "פוּרגָטוֹריוֹ" (כור מִצְרף), מציגים שני יוצרים עבודות בזכוכית ובחומר.

מרדכי גלדמן , מציג כדי חומר שחלקם כדי-אפר וחלקם כדים המתייחסים לצמחיה בחריטות, תבליטים וזיגוגים. אליהם הוא צירף מקבצים של ציפורים צבעוניות, קערות ומסכות הנראים קמאיים ופוסט מודרניסטיים כאחד.

היולי ליברמן מציגה עבודות בזכוכית. השימוש שלה בזכוכית בוחן את הגבולות בין אמנות ואומנות. צורתם של האובייקטים שלה טומנת בחובה את תהליך יצירתם. האמנית יוצרת בזכוכית באופנים מגוונים: היא משתמשת באבקת זכוכית, בהתכה בתנור, ביציקות חול ובעבודה קרה. כפועל יוצא של הטכניקה שלה, כל אובייקט שיצרה הוא יחידאי - ‘One-off ‘ . לדידה, העבודה הקרה חושפת את הפן הרך והאופי הרגיש של הזכוכית, אותה אנו תופשים לרוב כחומר נוקשה. עם זאת כל יצירה מקבלת את עיצובה הסופי רק אחרי ההתכה בתנור. חדשנותן של יצירותיה נובעת מאופן השימוש בחומר שהוא רב פנים.

המפגש בין שני האמנים מבליט צד שווה: שניהם לוקחים את המדיומים שלהם אל מעבר לשימושי ולדקורטיבי - אל האמנותי - למרות שלרוב יוצרים במדיומים האלה אובייקטים שימושיים ועיצוביים.

הדחתה של הקרמיקה אל מחוץ לתחומי האמנות על ידי מבקרים סמכותיים ונחרצים כרפי לביא – הגבירה את ענייני בה. להערכתי, הקרמיקה אינה שונה כלל ועיקר מציור ומפיסול: אפשר ליצור בה ברגישות דקורטיבית ואפשר ליצור בה ברגישות אמנותית. לנגד עיניי עמדה תמיד הקרמיקה הזן בודהיסטית שנעשתה בטכניקה של ראקו, כמין דגם של יצירת אמנות ברמה גבוהה במיוחד.

תחילה מצאתי עניין רב בעבודת אבניים בגלל נטייתי אל המדיטציה. הריכוז-מיקוד הנדרש בעת יצירתו של כלי על האבניים דומה מאוד לזה הנדרש בשעת מדיטציה.

עם הזמן, כאשר אחד ממדריכי הקרמיקה שלי, החליף סטודיו, וזמן מה לא היו לו שם אובניים – גיליתי את היצירה ב"צביטה". התחלתי ליצור כך פסלים קטנים ואובייקטים. כאשר חזרתי אל האובניים, הדבקתי על הכלים מיני תוספות וחרטתי עליהם.

אפשר למצוא בכלים שיצרתי בשנים האחרונות מעין נראטיב. הם נעים מכלי אפר אל כלי צמחיה. התחלתי את הרומן שלי עם הקרמיקה סמוך למות אמי ובגלל האבל חזרתי ויצרתי כלים לאפר ( URNS ). עם הזמן מלאו הכלים בסימנים של צמחיה, ובצמחיה קיננו ציפורים.

מרדכי גלדמן

היולי ליברמן יוצרת בזכוכית באופנים מגוונים: השימוש בזכוכית בוחן את הגבולות בין אמנות ואומנות. היצירות, בין היתר, עשויות באבקת זכוכית, בהתכה בתנור, ביציקות חול ובעבודה קרה. בתנור, הזכוכית הופכת נוזלית והיא מקבלת בו את צורתה הסופית. לאחר השהייה בתנור מתהווה קונטקסט חדש שנוצק בחומר ייחודי זה. כפועל יוצא של הטכניקה כל אובייקט הוא יחידאי - ‘One-off ‘ . העבודה הקרה חושפת את הפן הרך והאופי הרגיש של הזכוכית אותה אנו תופשים בדרך כלל כחומר נוקשה. חדשנותן של היצירות נובעת מאופן השימוש בחומר שפנים רבות לו.

"Hypertext" - סידרה: השימוש ב"לוח-אם" הוא נקודת המוצא; בתהליך העבודה הוצא הלוח ( Ready-made ) ממקומו המקורי, שועתק, ונוצק כתבליט זכוכית. בטכניקה של יציקת זכוכית בתנור בחום של יותר מ- 800 מעלות נוצרה הזרה. הפך האובייקט מפונקציונאלי ללא-פונקציונאלי. הלוח שהכיל מידע מקודד השתנה. תהליך היצירה של האובייקט חושף פער בין הטכנולוגיה התעשייתית (High-Tech) והטכנולוגיה המסורתית (Low-Tech) בה נוצרה העבודה. המושג "Hypertext" , לקוח מעולם המחשבים, משמעו מערכת מידע אשר קושרת אובייקטים כגון טקסטים ותמונות זה לזה בדרך יצירתית, באופן אסוציאטיבי. בהשאלה, בתנועה הפוסט-מודרנית: מושג זה מתייחס לדינאמיקה המתרחשת בין היוצר והנמען שלו.

העבודה "מונומנט שחור" נוצרה מתוך העיסוק ב"אובייקט שבנמצא", ‘object trouvés’ . המיסב הוא חלק ממכונה אשר מטרתה שינוע. הנוכחות של המיסב כשהוא יצוק בזכוכית מותירה אותו יתום מפעילות פונקציונאלית. כך, מחד גיסא, יצירתו מחדש מייתרת אותו כמפעיל מערכת, אך מאידך גיסא מאפשרת לו קיום עצמאי.

השימוש המקורי בו נמנע אך שאלות חדשות צפות: האדם כיוצר מכונות וחפצים - כיצד אלה מתייחסים למבנה הפסיכולוגי והפיזי שלו? האם יש לצורות בסיס קדום? ארכיטיפי? כיצד מתפקדות מערכות וחשיבות החלקים המרכיבים אותם וכן הקשרים בין חלקי המכונה ומשמעות או חוסר משמעות של כל חלק בפני עצמו. לידו מוצג אובייקט ניסיוני בזכוכית לבנה יצוקה בבטון. איכויות של ייצור המוני לעומת עבודת יד עולות מתוך השימוש בטכנולוגיה כקונספט, תוך דגש על המעבר מחפץ יומיומי לאובייקט ייחודי במינו. המיסב המקורי, המתכתי, המכני - כאשר ניטלת ממנו הפונקציה המקורית - הוא הופך לפריט בזכות עצמו, לאובייקט אמנותי, שמעלה את ההבדלים שבין ייצור המוני ואובייקט יחידני.

העבודות עשויות במגוון טכניקות; "הפרדה" - צמד עבודות באפור ולבן מדמים אבן, חלק מקיר, או מעין גדר בקנה מידה מוקטן, נוצרו כתגובה למושג 'גדר-הפרדה' ומהווים פרפראזה על מושג ההיפרדות [יציקה בתנור [(Kiln casting) , "פנים ואחור" "פמור", "חייה", אבן מראשות", והתבליטים המלבניים ("אנקדוטות"), כולם עשויים כיציקות חול, הצלחת המרובעת והקעריות נוצרו באבקת זכוכית Pâte-de-Verre , ב"תמונת-צלחת" העשויה בטכניקה של איחוי ( (fusing דמויות ממתכת בתפזורת בין שתי זכוכיות מדמות אינטראקציה חברתית בתוך הכלי עצמו ולא רק סביבו. "לבה" הוא דימוי בהגדלה של אברים פנימיים בהתזת חול על זכוכית שטוחה.

מרדכי גלדמן (62) הוא פסיכולוג פסיכואנליטיקאי, משורר ואמן, וזו הפעם הראשונה שהוא מציג עבודות קרמיקה. בדרך כלל הוא עוסק בצילום, לצד כל השאר.

הוא יליד מינכן, בנם של פליטי שואה מפולין. שימש כמבקר האמנות של "הארץ", אצר תערוכות רבות ופרסם ספרי שירה ונחשב למשורר מרכזי ופעיל .

בין ספרי השירה שפרסם: "מילאנו" ( הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1988); "עין" (הוצאת סימן קריאה, הספרייה החדשה, 1993); "ספר שאל" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1997); "זמן" - פואמה מלווה בתחריטיו של משה גרשוני (הראל מדפיסים, 1997);"שיר הלב" (הקיבוץ המאוחד 2004 ) ועוד. הוא פרסם מאמרים רבים וספרי הגות : "ספרות ופסיכואנליזה" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998); "אוכל אש, שותה אש"(הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2002); "העצמי האמיתי ועצמי האמת" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2006); "ויהי במראת הכסף" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2007) ועוד.

היולי ליברמן (29) היא בעלת תואר ראשון BFA , בצלאל – אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים. בשנת 2005 סיימה בהצטיינות תואר שני בזכוכית בבריטניה ( (M.A. Glass, with distinction , שם התמחתה בטכניקה של יציקות-זכוכית (Kiln-casting) במרכז הזכוכית NGC – National Glass Center . כן השתתפה בהשתלמויות באירופה ובארה"ב . במהלך 2000-01 שהתה בלונדון במסגרת תכנית חילופי סטודנטים באוניברסיטת ווסטמינסטר University of Westminster, London, U.K

ב 2007 הוענקה לה מלגת השתלמות בסטודיו בקורנינג, ניו-יורק, ארצות הברית "The studio"

Corning Museum of Glass, New York, USA (מלגה משולבת מטעם הסטודיו בקורנינג ואירגון אידה AIDA- Association of Israeli Decorative Arts )

הציגה בתערוכות קבוצתיות בארץ ובעולם. יצירותיה מצויות באוספים פרטיים בארץ ובחו"ל. בימים אלה היא משתתפת בתערוכת הזכוכית "מציאות שבירה" במוזיאון ארץ ישראל ברמת אביב, תל אביב

גלרייה "החווה", חולון רח' הנחושת פינת רח' המלאכה, חולון טלפון: 03-5596590

שעות הפתיחה: יום ה בין 17:00 ל-20:00 ימי שישי שבת: 10:00 – 13:00