שתי תערוכות חדשות במוזיאון תל אביב לאמנות: זוכי פרס רפפורט לאמן ישראלי בכיר ולאמן ישראלי צעיר לשנת 2007

הפתיחה ביום חמישי, 10 באפריל 2008

יאן ראוכוורגר: דיוקנאות

תערוכה זו של יאן ראוכוורגר, זוכה פרס רפפורט 2007 לאמן ישראלי בכיר, מתמקדת בנושא אחד מבין הרבים המופיעים ביצירתו: דיוקן.

ראוכוורגר נולד ב־1942 בטורקמניסטן, רכש את השכלתו האמנותית באקדמיה בקייב ובמוסקווה, והיה תלמידו של הצייר ולדימיר וייסברג. עם עלייתו ארצה, כשהוא בן 30, החל לעסוק בהוראת הציור והשתלב בעשייה האמנותית המקומית – מבלי להשתייך לזרם או קבוצת אמנים מסוימת. שורשיה של יצירתו הם בציור הריאליסטי, אך התבוננות בה מגלה טיפול מודרני ועכשווי ביסודות צורניים וחושניים של המדיום – יהיה זה צבע שמן, צבע מים, פסטל או עיפרון. המסורת של ציור מול מודל, בסטודיו, הייתה עבורו לאורך כל הדרך נקודת מוצא עיקרית.

ככל שמתרחבת היריעה בעשייה האמנותית של ראוכוורגר, כך גם מתבהרים עיגונה בתולדות האמנות וההתדיינות רבת־הפנים שהאמן מנהל עימן. מפליא מה רב השיח ומה רבה המורשת האמנותית שבהם ראוכוורגר מוצא עניין לדון בו: מהדיוקנאות שנעשו בפאיום, מצרים; דרך אמני הרנסנס ותור הזהב הספרדי; וכלה באמני המופת של המודרניזם, מתוך צורך לפענח את יצירתם, "לגעת בסוד" כדברי האמן. ציוריו של ראוכוורגר מאפשרים לצופה לגשר בין המפגש הפרטי והאינטימי כל כך של אמן ומודל לבין הזיכרון הקולקטיבי הכמוס במפגש אנושי באשר הוא.

פנורמת הדיוקנאות נפרשת בתערוכה דרך נושאי חתך וסדרות: קבוצת עבודות מוקדשת לדיוקן עצמי – החל מדיוקן כחייל תמים משך שירותו הצבאי ברוסיה ועד לזה של איש מפוקח היום; קבוצה אחרת מתעדת ברוך את אשת האמן; עבודות רבות מתארות את ילדיו סביב שולחן האוכל או מציצים במבט סקרני דרך חלון אל תוך הבית; סדרה מרטיטה מנציחה את אם האמן בתקופות שונות בחייה. בנוסף יצר ראוכוורגר קשת רחבה של דיוקנאות של ידידיו, של אנשי תרבות ורוח, ביניהם אמנים וסופרים רבים. דיוקנאותיו של ראוכוורגר הם ביטוי למבט כן ומרוכז בטבע האדם, ולא פעם נוכחותם מעיקה. לצד מידה של פנתיאיזם, שלמות   והרמוניה, ניכר ברבים מהם יסוד מפלג ומנכר, כמו גם מודעות לארעיות של החיים.

דיוקן הילדים  יאן ראוכוורגר

פרק מרתק בעבודותיו של ראוכוורגר מוקדש לנשים ישֵנות. בדיוקנאות אלה נגלה לא רק הדחף לחזור אל הפנים הישֵנות, אלא גם הצורך להנציח את הרגע שבו הדמות שקועה כולה בתוך עצמה ואינה מודעת לאמן ולעולם הרוחש בתוכו. רגעים טרנספורמטיביים אלה, שבהם ראוכוורגר מעביר את הדמות מן החיים אל בד הציור, מוגדרים על־ידיו כשלב בין החיים לבין הבנת החיים, בין המסכה לבין מה שהיא אוצרת בתוכה. היכולת להחצין רבדים חסויים אפשרית אך ורק במצב שבו הדמות אינה מודעת לכך שהיא נצפית, שהיא במעקב אחר רגע של אמת, רגע שבו היא משוחררת מהדימוי העצמי שלה, הכולא אותה ומבודד אותה. מנקודת מבט זו אפשר לראות בדיוקן הישֵן פרדיגמה לכוח המניע את עניינו של ראוכוורגר בציור דיוקנאות.

נטעלי שלוסר: אורקסטרה2

אוצרת אורחת : לאה אביר

נטעלי שלוסר, ילידת חיפה, 1979, בוגרת האקדמיה לאמנות "בצלאל", 2004.

הציורים של נטעלי שלוסר מחזיקים בקשרים אמיצים עם העולם החיצוני של החוויה והחומר, ובתוך כך מגלמים ומגלים בו־זמנית את הפנטסטי ואת הקונקרטי. הם מבוססים על זיהוים של חומרים, יחסים והתנהגויות המצויים בעולם, ועל תרגומם אל תוך המרחבים והממדים האפשריים של הציור.

זהו תרגום חופשי ומלא תשוקה, המותיר מקום לאפלה ולהומור, לדפורמציה ולאסוציאציה, להטביע את חותמם על הבשר החומרי והמערך הצורני של הציור.

אל מול ציורי השמן של נטעלי שלוסר הצופה חש כאילו נכנס אל תוך עולם, שמאכלסות אותו דמויות שונות, מיוסדים בו חוקים ונרקמים בו יחסים. אמנם אפשר לייצר הקשרים בין העבודות השונות, ולזהות בהן מוטיבים חוזרים, אך בו בזמן הציור הוא חקרני ועוצמתי, ובנוי רבדים רבים של חומר ומשמעות – כך שכל ציור נדמה לסדרה בפני עצמה.

אבנים יקרות, 2006 נטעלי שלוסר

הפרס על-שם רות וברוך רפפורט לשנת 2007

קרן רפפורט ייסדה ב-2006 פרס חדש של מליון דולר, לכבוד רות וברוך רפפורט, אשר מוענק מדי שנה ל שני ציירים, בכיר וצעיר, המתגוררים ופועלים בארץ.

הפרס, שיתפרס על פני עשור שנים, יינתן כל שנה במחצית חודש מרץ , לציון יום הולדתו של ברוך רפפורט.

הפרס לצייר הבכיר כולל 35,000$ אשר יוענקו לאמן עצמו

ו-35,000$ למימון תערוכה מיצירתו, מלווה בקטלוג.

הפרס לצייר הצעיר (עד גיל 40) כולל 15,000$ לאמן עצמו

ו-15,000$ למימון תערוכה וקטלוג.

כל צייר יתחייב לתרום עבודה אחת לפחות לאוסף רות וברוך רפפורט לאמנות ישראלית. האוסף יוצג בתערוכה במוזיאון, במלאת עשור למתן הפרס .

זוכי הפרס השנה הינם:

יאן ראוכוורגר – צייר בכיר

.נטעלי שלוסר – ציירת   צעירה

חברי ועדת השופטים שבחרה את הזוכים כוללים את נציגי המשפחה והמוזיאון: יו"ר – הגב' רות רפפורט, עירית רפפורט, ענת מטלון, דורון סבג, אלן גינתון ופרופ' מרדכי עומר.

רות וברוך רפפורט החלו את דרכם בחיפה, שם נישאו בשנת 1945.   ב-1958 הם עברו להתגורר בג'נבה. בני הזוג רפפורט ידועים בתמיכתם ובאהבתם לאמנות בכלל ולאמנות הישראלית בפרט.

זה שנים רבות הם תורמים בנדיבות רבה למוסדות תרבות ישראלים, ביניהם בית הספר לרפואה ע"ש רפפורט ומכון רפפורט למדע בטכניון בחיפה (אשר העמיד בשנה שעברה שני זוכי פרס נובל, פרופ' הרשקו ופרופ' צ'חנובר), לארגון ויצ"ו (במסגרת התרומה אפשרה רות רפפורט הקמת שישה מעונות יום), למוזיאון תל אביב לאמנות, מוזיאון ישראל, אוניברסיטת בר-אילן ומוסדות וארגונים רבים נוספים.

הקשרים של משפחת רפפורט עם מוזיאון תל אביב לאמנות החלו לפני שנים רבות. בני הזוג רפפורט תרמו רבות לאגף החינוך במוזיאון וכן להקמת שתי גלריות בבניין המוזיאון הנקראות על שמם.