לחם בקרב דתות ועדות בארץ

תערוכה מרכזית במוזיאון ישראל מציגה את הלחם כסמל במישור הדתי, העדתי והפוליטי בישראל

למעלה מ-300 לחמים שונים יוצגו בתערוכה.

בערב חג השבועות, חג ראשית קציר החיטים, תפתח במוזיאון ישראל תערוכה שנושאה הלחם בקרב העדות והקהילות השונות החיות בארץ. עושר צורות הלחם מפתיע ומרתק ומאחוריו עומד סיפורו של הלחם בארץ.

מוצגי התערוכה יהיו לחמים רבים ומגוונים, לחם בצורת יד ל-ראש השנה, לחם בצורת מפתח לשבת שלאחר הפסח ולחם "עם עיני המן" ל-פורים. לצידם לחמי חג הפסחא הנוצרי עם ביצים צבעוניות ולחמי-ציפורים המבשרים את בוא האביב בידי הנוצרים.

הלחם מסמל אולי יותר מכל את הקודש והן את החול. הוא מרכיב המזון הבסיסי והפשוט ביותר במזונו של האדם ועל הזכות להרוויחו בכבוד יצאו המונים למאבקים ברחובות. באותה המידה הוא המזון המקודש ביותר. הוא הוגש כקורבן על-ידי הכוהנים בבית המקדש והתקדש מאות שנים אחר כך גם בדת הנוצרית (נצרות) ונועד לו תפקיד חשוב בכל טקס המתקיים בכנסיה.

בארבע השנים האחרונות, סבב צוות אוצרי מוזיאון ישראל במאפיות שונות ומשונות ברחבי הארץ בניסיון להתחקות אחר תהליך הפיכתו של גרעין החיטה לכיכר לחם טרי ומפיץ ניחוח. הם סקרו מאפיות תעשייתיות המייצרות כ60,000 כיכרות לחם בשעה ובקרו במאפיות שכונתיות קטנות וותיקות האופות זה עשרות שנים לחמים המיועדים לבני קהילה מסוימת החיה בסמוך. ההיכרות עם מאפיות הארץ מגיעה עד ימינו כאשר צצות "מאפיות בוטיק" בהן נאפים לחמים ביד יצירתית.

הלחם בעדות הארץ מלווה אירועים רבים בחייו של האדם. אוצרי המוזיאון פגשו בבני עדות ישראל כמו בוכארים, מרוקאים, אתיופים ואנשי העדות החרדיות ב-ירושלים. שמעו מהם על מקומו של הלחם בחגיגות ברית המילה ופדיון הבן ולרגל בר המצווה. בקרב הקהילות הנוצריות השונות החיות בארץ שמעו על הלחם בטקסים הנערכים בכנסייה לנערים בגיל ההתבגרות.

בחגיגת החתונה של בני העדות החרדיות שוברים לחם כסגולה מעל ראש בני הזוגו ב-איסלאם מוצמד הלחם לקיר ביתו של זוג טרי. לעת מוות, מושם לחם קודש בפיו של המאמין הנוצרי השוכב על ערש דווי ולחמים מיוחדים נאפים לסעודות הבראה בכל הדתות והעדות.

הלחם מופיע גם בחגים היהודיים, הנוצריים והמוסלמיים. קניית החלה בבוקר יום שישי מסמלת עבור רבים את השבת הקרבהו "לחם העוני" הוא המצה, מסמל אולי יותר מכל את חג הפסח. באסלאם נאפים לחמים מיוחדים לשבירת ימי צום הרמדאן. הנוצרים מקיימים תהלוכות מפוארות בראשן מובל לחם הקודשולחמים מיוחדים מחולקים לקהל המאמינים בחגים המרכזיים.

החיטה, שמגרעיניה נאפה הלחם, בויתה לראשונה בידי האדם באזורנו ומאז, לאורך מאות השנים, קיבל הלחם משמעויות רבות. לצד קדושתו עבור בני הדתות השונות, הוא הפך לסמל פועלים קשי יום וסמל למאבק פוליטי וחברתי. הלחמים השונים, אלו הקדושים ואלו הפשוטים נאספו בשנים האחרונות למעבדות מוזיאון ישראל. הם עברו תהליך מורכב ומסובך של שימור בדרך הפיכתם למוצגים מוזיאליים בתערוכה רחבת היקף הפורסת תמונה רחבה על הלחם כסמל דתי וחברתי, פוליטי והיסטורי.