יהודית לוין – תערוכה במוזיאון תל-אביב לאמנות :"אלכסנדר" עבודות, 1974 – 2007

בתערוכה מוצג מבחר מתוך העבודות שיצרה יהודית לוין (ילידת 1949, עין ורד) במהלך יותר מ-30   שנה, מראשית דרכה האמנותית ב-1974 ועד היום, כולל שתי סדרות מהשנים האחרונות שעדיין לא הוצגו: "במיטה" (2005 – 2006), ו"מחסום חווארה" (2007).

כמי שלמדה במדרשה למורים לציור בראשית שנות ה-70, יצירתה של לוין ממשיכה את המסורת המרכזית של המודרניזם הישראלי, זו ששמה לה כמודל דמויות וזרמים במודרניזם האירופי ואחר כך האמריקאי. אבל כאמנות שנולדה בשלהי התקופה המושגית, יצירתה של לוין שלאחר התקופה המכוננת של "עבודות מוקדמות" (1974 – 1976), היתה גם אחד הביטויים הראשונים של הפוסט-מודרניזם הישראלי.

בסוף שנות ה-70 ובראשית שנות ה־80, יצרה לוין שני גופי עבודה גדולים וייחודיים -   "לייסטים" ו"דיקטים" -   שהשכילו להפיק יופי מרהיב  משאריות של רהיטים, כולל רהיטי במבוק, משברי דיקטים ומתצלומים, שחברו יחד, על גבול הציור, הפיסול  והמיצב, לדימויים גדולים של אובייקטים, חיות וסצנות מיתולוגיות.

אל תלך לשיחים בחושך, 1982

 

אני, אחותי והברוש, 1996

באמצע שנות ה־80, לאחר שהות של כשנתיים בניו יורק, עברה יהודית לוין לצייר על בדים וחזרה לחיות בעין ורד, בבית שבו נולדה. הנוסח של הציור שהופיע אז על הפורמט המלבני לא היה חדש. למרות שהשתרע על טווח רחב בין מה שנראה כמופשט לכל דבר לבין ציור פיגורטיבי, הוא היה המשך טבעי של הציור על הדיקטים. יהודית לוין, כמו ציירים אחרים בני דורה בעולם, נכסה מופעים שונים של המחווה הציורית של האקספרסיוניזם, של האקספרסיוניזם המופשט ושל הסוריאליזם האוטומטיסטי, כדי ליצור ציור מיתולוגי-נרטיבי.

שלושה קליעים פילחו את ליבה , 1996

במיטה 2005

 

מחסום חווארה 5, 2007

הפרשנות המיתולוגית (במאמרו של דוד גינתון) רואה בייצוג של מחסום חווארה באמצעות גבר וילדה חזרה על התבנית המשפחתית היסודית כמקור לכל, ומצביעה על האופי החלומי של הדמויות המחליפות זהויות.

אוצר אורח : דוד גינתון

התערוכה  בתמיכת: יוסף חכמי, פרס הקרן ע"ש הציירת נתה דו שניצקי-קפלן, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2006; רויטל ואבנר גל.