"תנ"ך עכשיו" – נחום גוטמן, עדי נס, יובל כספי בגלרייה העירונית ברחובות.

"לא תעשה פסל וכל תמונה [...] לא תשתחווה להם ולא תעבדם" (שמות כ, ג-ד) – כך נאמר בדיבר השני. איסור זה ניכר בהתייחס לסיפורי התנ"ך עצמם, שתחילה הועברו מפה לאוזן מדור לדור ורק מאוחר יותר הועלו על הכתב, וזאת בלא שנלוו להם דימויים חזותיים; ואולם בהמשך, בזכות הנוצרים שדבקו בתנ"ך, התהוו המוני ציורים ופסלים שתיארו את סיפוריו ונפתולי עלילותיו. בחלוף הזמן חל שינוי גם באמנות היהודית, ודימויים החלו להופיע על גבי תשמישי קדושה ובפסיפסים בבתי כנסת, וזאת משום שחכמי ישראל החמירו פחות ואפשרו ביטויים חזותיים לשם המחשתם והנצחתם של סיפור התנ"ך. באמצעות הציור והפיסול העבירו אמנים בתרבות היהודית-נוצרית מסרים ופרשניות ברוח התנ"ך לקהל שלא ידע קרוא וכתוב, וכך העצימו את החוויה של היצירה התנ"כית.

גם בתרבות העברית שנוצרה בארץ ניכר מקומו של התנ"ך כבסיס ליצירות אמנות – החל מהימים שקדמו לקום המדינה ועד לתרבות העכשווית.

בהתייחס לרצף זה, בתערוכה זו מוצגות שלוש וריאציות על נושא התנ"ך:

איורים של נחום גוטמן עבור סיפורי התורה לילדים, תצלומים של עדי נס המתבססים על סיפורי המקרא, וכן רישומים וקריקטורות של יובל כספי המתייחסים לסיפורי התנ"ך.

דגימה זו, מתוך רצף עשיר ומרובד של התייחסויות לעולם המקראי באמנות הישראלית, מייצגת שלוש אפשרויות בולטות ושונות בתכלית של פרשנות ואופני טיפול תוכניים וחזותיים.

איורי התורה לילדים של נחום גוטמן ראו אור לראשונה באמצע שנות השלושים, כאשר חיים נחמן ביאליק פנה אליו בבקשה לבצע מלאכה זו. העבודות המוצגות בתערוכה פורסמו במהדורה חדשה בסוף שנות הארבעים כאיורים לתורה שנועדו לילדים. באיורים אלה נצפה עולם של תום ואמונה. הגירוש מגן עדן, גופתו של הבל, ודמויותיהם של הגר וישמעאל –מקבלים צביון של רכות, עדנה ותמימות, ונראה כי היופי הפואטי באיורים גובר על האירועים הקשים המתוארים בסיפורים. גוטמן מחבר באיוריו בין נופים אוריינטליסטיים מארץ הקודש לבין הדמויות התנ"כיות כפי שנצטיירו בדמיונו. בחיבור זה נוצר קשר בין המקורות התרבותיים של המזרח הקדום לבין התהוותה של התרבות העברית בארץ ישראל בשנות הארבעים.

קווים דקיקים ועבים חוברים זה אל זה באיוריו של גוטמן ויוצרים כמו במעשה קסם הבעות פנים אקספרסיביות מרתקות, מרובות פרטים, המאפשרות לחדור לאישיותם ולנפתולי נפשותיהם של גיבורי התנ"ך; לצד אלה, מופיעות הפנים המחוקות המאפיינות רבות מדמויותיו, ואלו משוות לאיור הנרטיבי ממד מופשט יותר. ברבים מהאיורים הדרמה הסיפורית מועצמת, וזאת למרות הגוון המונוכרומטי השלט בכל הסדרה. כמו כן, משחקי האור והצל מדגישים או מעלימים פרטים באיורים, וכך נוצר מתח דרמטי רב המאפיין את העבודות. נראה כי בסדרת איורים אלה חברו יחדיו הרוח המסורתית והתפיסות המאפיינות את הרישום המודרני, ודומה כי תפיסה רעננה וחדשנית זו מצליחה לעורר רגשות עזים גם כיום, בעידן הציני בראשיתה של המאה העשרים ואחת.

לצד עבודותיו הצנועות וקטנות הממדים של נחום גוטמן, מוצגים תצלומי הענק של עדי נס, אמן עכשווי המשלב בעבודותיו שלושה רבדים – רובד חברתי, רובד אמנותי ורובד אישי. בהקשר החברתי מאופיינים גיבורי התנ"ך כחסרי בית וכעלובי חיים המתגוררים ברחוב, ולשם ביטויה של הוויית חיים זו ביים האמן סצנות שבהן נטלו חלק ידידיו ומכריו. כך, למשל, הגר מתוארת כקבצנית הרובצת בפינת רחוב; המלקטות, רות ונעמי, אוספות שאריות מזון בסופו של יום; ואילו קין, הרוצח את הבל, מתואר אף הוא כחסר בית. כשם שנחום גוטמן מנסה לחבר בין המקורות התרבותיים של המזרח הקדום לבין התהוותה של התרבות העברית בארץ ישראל בשנות הארבעים, כך נס יוצר זיקה בין הקשרים מסורתיים אלו לתחלואיה של החברה העכשווית. באמצעות סיפורי התנ"ך הוא עוסק במצב החברתי בישראל, המתאפיין בקריסה חברתית-כלכלית ובמציאות של בתי תמחוי לעניים ההולכים ומתרבים. נס מתריע על ההתפוררות החברתית היוצאת מכלל שליטה, ולשם כך גיבוריו התנ"כיים מתוארים במצב של שפל שבו הם נזרקים מבתיהם ודרים ברחוב.

מבחינת ההקשרים האמנותיים נס מתכתב עם גדולי הציירים האירופיים. השימוש באור הדרמטי בתצלומים מדגיש ממד של סבל, מסתורין וחמלה אנושית, ומאזכר באופן זה את ציוריהם של רמברנדט, קאראווג´יו וויליאם טרנר. מבחינה נושאית, ניתן לציין, את רמברנדט שהעניק לנושאים התנ"כיים ממד הומני ורוחני עז כאשר תיאר את גיבוריו כדמויות אנושיות בשר ודם; כמו כן, ניתן להזכיר את ז´אן פרנסואה מילֶה, שתיאר בציור "המלקטות" נשים איכריות פשוטות עם, המבצעות את מלאכתן בשדה המואר בפסטורליות וברוח אידילית – דמויות העשויות להזכיר את נעמי ורות, האוספות ביצירתו של נס את שיירי המזון שנזרקו כפסולת. דמות נשית נוספת בתצלום של נס, דמותה של הגר, עשויה אף להיקשר לעשייה אמנותית מאוחרת יותר – התצלום "אם נודדת" של דורותיה לאנג, שתיעדה בשנות השלושים את השפל הכלכלי בארצות הברית. כמו כן, תצלומי הגברים של נס מעלים על הדעת את ציוריו של קאראווג´יו, שבהם הוא פעל במקביל כבמאי וכצייר בעת שתיאר גברים כפריים מפשוטי העם באופן חושני ואירוטי. הגיבורים הגברים בעלי האופי הקדום של נס כדוגמת קין והבל, נקשרים אף ליצירה באותו נושא של דלקרואה. תיאור הדמויות הגבריות נקשר לעיסוקו המתמשך של נס ברובד האישי בזהות גברית על רקע התרבות הישראלית. הגברים המתוארים בצלומיו מצויים בשפל, בהיותם פרועים, עניים ומוזנחים, אך גם שריריים וגבריים; קיים מגע רגשי ואירוטי ביניהם, והם מתקיימים בעולם פרטי משלהם כשמבטם מוסט מעין הצופה.

בכיוון שונה לחלוטין, יובל כספי מטפל בסיפורי התנ"ך ברישום ובקריקטורות. בעבודותיו הוא מתייחס אל אמני העבר הגדולים שעסקו בסיפורי התנ"ך – דוגמת האמנים המקומיים זאב רבן, בוריס שץ ואפרים משה ליליאן, הנחשבים בעיניו כאבות רוחניים, לצד אמנים אירופיים כגון רמברנדט וגוסטב דורה. כספי, המזדהה עם אמנים אלה, מעתיק מהם ומנכס את עבודותיהם לצרכיו האמנותיים. בסדרת רישומים אחת מופיעות דמויות גבריות מהתנ"ך כגון אברהם, יעקב, מתתיהו ובצלאל. רישומים אלה, המתאפיינים ברוח מסורתית-נרטיבית, מתהווים מקווים צנועים ומעודנים בקשת צבעים עשירה בלבן, שחור ואפור, ורק לעתים מופיעים בהם גם אובייקטים מופשטים. בסדרת אחרת כספי בוחר להשתמש כרקע לעבודתו בתחריטי התנ"ך של דורה, שעל גביהם הוא יוצר קולאז´ הכולל דמויות של גיבורות מהתנ"ך, כגון רות המואביה, דבורה הנביאה, מיכל בת שאול ובת יפתח, המצוירות כקריקטורה. הדמויות, הצבועות בצבעי מים, מולבשות מעל לדמות המקורית של דורה באמצעות תוכנת העיצוב פוטושופ. במיזוג שבין התחריטים המקוריים של דורה ובין רישומיו של כספי נוצרת תמונה גרוטסקית, נועזת וחצופה.

שלושת האמנים המוצגים זה לצד זה מייצגים תפיסות שונות ומגוונות של אופני טיפול בדמויות התנ"כיות: נחום גוטמן באיוריו האינטימיים, קטני הממד והמונוכרומטיים; עדי נס בתצלומי הענק המתאפיינים בצבעוניות גועשת ובדרמטיות; ויובל כספי, "המנכס הסדרתי", היוצר בקריצה ובהומור דימויים משעשעים. כולם פועלים לשם חשיפת הרוח הרלוונטית תמיד של סיפורי המקרא, כפי שהיא מתבטאת בציר המסורתי, המודרני והפוסט-מודרני, הניכר בתערוכה.

פתיחה חגיגית יום ה´ 27.12.07, יח´ בטבת תשס"ח, בשעה 20:30 .

הגלריה העירונית לאמנות מרכז תרבות ע"ש סמילנסקי, רח´ גולדין 2 רחובות 76203 טל´ 9492239- 08