אמנות טקסטורה | אודות  | רשימת כותבים  | פורומים  | קישורים  | חדשות אמנות  | שליחת מאמרים  |

קטגוריות האתר
>>
>>
>>
Google
Web art-text


מאת - אמיר אור 2008-04-06

האמן הוא קול בשיחתה של התרבות. אבל העולם מלא באמנים המתהדרים דווקא בחוסר המובָנוּת של יצירתם; אדרבה, בעיניהם זוהי הגושפנקה הבטוחה לביטוי עצמי אותנטי.
[ 2 תגובות ]

מאת - אמיר אור 2008-03-31

כשיצירה מצליחה לעבור לקהלה, היופי והמשמעות הגלומים בה ממיסים מחשבות ורגשות שליליים וגורמים למקבליה לרגע של התעלות. אבל בתרבות הנוכחית אמנות אינה רק אושר: כמעט שום תחום לא סבל מידות כאלה של מיסטיפיקציה, בלבול מכוון, הגבלה ומשטור, כפי שסבלה האמנות.
[ 8 תגובות ]

מאת - אלומית ישי 2008-03-30

בשיטוטי הרבים במוזיאונים וגלריות ברחבי העולם אני מוצאת את עצמי לא פעם מתבוננת ביצירה מודרנית כזו או אחרת ותוהה מדוע זאת אמנות? יצירות מודרניות רבות נדמות חסרות פשר ולעיתים קרובות הכותרת או ההסבר הנלווה לא מספקים את סקרנות הצופה.

מאת - אלומית ישי 2008-03-30

יצירתיות מוגדרת כתהליך מנטלי של יצירת מושגים, רעיונות או מוצרים חדשים, או יצירת קישורים חדשים בין מושגים, רעיונות או מוצרים קיימים. למרות שנמצא מתאם בין יצירתיות לבין אינטיליגנציה, הומור ומחלות נפש, לא ברור האם המוח היצירתי שונה (מבנית ו/או תפקודית)

מאת - עדן אוריון 2008-03-24

מכיוון שהתיארוך של התמונות איננו מדויק, יכול להיות כי פייטרו לורנצטי שם דגש גדול יותר לליל המטאורים וניסה לתאר אותו במדויק ולכן אולי בחר לצייר את הירח כפי שנראה באותו ליל מטאורים ולא כפי שהיה צריך להיראות בליל הסדר.

מאת - דוד שפרבר 2008-03-10

נראה כי תהליך ההתמודדות עם המתח שבין הוויה דתית לבין האמנות מצוי עדיין בראשיתו. דומה כי המחסום אשר מונע הכשרת אמנים פורצי דרך שם נובע מתפיסה שמרנית, ומחוסר הערכה למדיום האמנות.

מאת - דוד שפרבר 2008-02-20

דומה שהבדלות הן יסוד חשוב ביהדות. הן משקפות תפיסה רווחת בעולם היהודי, שמדגישה הבחנות בין תחומים או שדות. הבחנה מעין זו , והעיסוק בהבדלות ובהכללות בכלל, הם גם הבסיס של השיח הפוסט-מודרני העכשווי, ובייחוד של השיח האמנותי.
[ 2 תגובות ]

מאת - דוד שפרבר 2008-02-20

מאמר זה הוא החמישי בסדרה של מאמרים העוסקים בנושאים הלקוחים מתוך ברכת ההבדלה: "...המבדיל בין קודש לחול, בין אור לחושך, בין ישראל לעמים, בין יום השביעי לששת ימי המעשה".
[ 1 תגובות ]

מאת - אבי רוזן 2007-12-29

המאמר מעתיק את הטקסט של רולאן בארת "מות המחבר",La mort de l’auteur (1968) לזירת ההתרחשות של הסייברספייס, ובוחן את ההשלכות מזווית ראיה של מחבר- קורא-טקסט, הפועלים בסביבה האלקטרונית.

מאת - אבי רוזן 2007-12-10

במאמר מובא ניתוח של יצירות אמנות דיגיטאליות אינטראקטיביות באינטרנט, שנעשו ב 20 שנה האחרונות מנקודות מבט שונות המתבססות על התובנות החדשות של דחיסת חלל וזמן בסייברספייס.

מאת - מרים באסל 2007-11-05

בדרכו הארוכה, התפוח מקבל על עצמו משמעויות כבדות משקל ותפקידים רבים: התפוח כמייצג שפע ואלמוות, כסמל ליופי ולחוכמה, כאטריבוט לחטא ולפיתוי, הפרי האסור כפרי תאווה, כמטאפורה לשדי האשה, כסמל לישועה ולאיכות – כמעט איקונה.
[ 2 תגובות ]

מאת - דוד שפרבר 2007-10-13

בתקופה האחרונה מייצרת האמנות הישראלית איקונוגרפיה חדשה לתמות תנ"כיות, תוך ניסיון לקשור בין עבר מיתי ובין הווה קשה ובעייתי. בעוד שבעבר דמויות התנ"ך נתפסו כמיתיים – וכעין הילה של רוממות אפפה אותם, ביצירות החדשות נבחנות הדמויות "בגובה העיניים".
[ 1 תגובות ]

מאת - יורם לילך 2007-10-06

המאמר סוקר בקצרה את המושג הדפס רשת, הטכניקה שהייתה ידועה בסין וביפן לפני שנים רבות. כהדפס משי, את שיטות העבודה והסברים על סוגי ההדפסים.
[ 5 תגובות ]

מאת - איריס לעאל 2007-10-03

לרגל סוכות: האם אפשר לעלות לרגל ליצירת אמנות? הסופרת איריס לעאל גילתה ציור של קארווג´יו ששווה את המאמץ ועלתה לרגל לציור בגלריה הלאומית בלונדון: "סעודה באמאוס" של קארווג´יו.
[ 1 תגובות ]

מאת - מרים באסל 2007-10-02

ב´טבע-דומם´ החפצים לרוב מצוירים בגודל טבעי, מה שאינו מתקיים באותה קלות בציורי נוף או אפילו בציורי דמויות. הקרבה הזו יש בה אולי משהו מהקסם של האינטימיות המסביר את המשיכה הזו לז´אנר, כמו שרואים אותה אצל סזאן או מורנדי.

מאת - אבינעם קוסובסקי 2007-09-22

על פי הגישה הרווחת במוסדות האמנות, מתייחסים המרצים לסטודנט כאל אמן בפועל ולא בפוטנציה. לאחר חלוקה שטחית של "כלים", מופיע מייד עיסוק עצמאי ב"אמנות". הסטודנטים יושבים בסדנה ומנסים "ליצור". הם מחפשים את האישיות העצמאית ואת הביטוי, את "האמירה".
[ 2 תגובות ]

מאת - נורית טנא 2007-09-15

במאמר "סוס העץ, או שורשי הצורה האומנותית" ( Meditations on a Hobby Horse or the Roots of Artistic Form"”) דן גומבריך בנושא התהוות הדמות הפיגורטיבית בתודעה וביצירה החזותית. במהלך המאמר נבחנים שני אספקטים יסודיים של הדמות החזותית.

מאת - אבינעם קוסובסקי 2007-09-03

הגישה, האמורה להציג אלטרנטיבות רעיוניות אל מול "המשברים העכשוויים", יוצאת מהנחה שגויה שלאמנים יש תפקיד בקידום תולדות האמנות. מכיוון שהנחה זו הפכה למהות חיה ונושמת, תקועים האמנים במשבר אישי. עול "התפקיד ההיסטורי", המונח על כתפיהם, מקפיא את יצירתם וגורם למבוכה ולניסיונות נואשים ליצור באופן מלאכותי פרגמנטים יומרניים, שאמורים להיות "חידוש בהיסטוריה העתידית" של האמנות. בו זמנית, מתבקש אובדן ה"אני" החשוב כל כך. יומרני ועצוב.
[ 2 תגובות ]

מאת - דוד שפרבר 2007-07-22

עולם לימוד התורה המסורתי מתאפיין בין היתר בשיח פלורליסטי שמהותו סיעור מוחות תדיר. הלימוד מתקיים ב"חברותות" בקולי קולות. הבסיס לדיון הישיבתי הוא טקסט קנוני הנתון לביקורת, לדיון ולשיח פרשני. לעומת זאת שיח האמנות המרכזי, כונן את עצמו על בסיס ´הקוביה הלבנה´. המוזיאון עוצב ונתפס כמקדש חילוני היררכי, הנשען על אוטוריטות סמכותיות.
[ 7 תגובות ]

מאת - גילי חסקין 2007-07-16

קרנבל המסכות בוונציה התגבש לפני מאות שנים, בימי הביניים המאוחרים. למשך עשרה ימים ססגוניים מתמלאת העיר במופעי רחוב, נשפים, מופעי אש ופנטומימה, ובעיקר – מסכות. המסכות הוונציאניות שואבות את דמויותיהן מחיי היום-יום והקומדיה דֶל אָרטֶה, תיאטרון של אלתור שנוצר במאה ה- 16 בברגמו. זהו תאטרון של אלתור המבוסס על נושא קבוע מראש עם קטעים מבדחים הנקראים לאזי שמבצעים שחקנים מחופשים, המייצגים טיפוסים מוכרים וידועים לכלל הצופים.
[ 2 תגובות ]

מאת - דוד שפרבר 2007-07-02

במאמר זה אני מבקש לבחון את דרכו המיוחדת של נס בייצוג שבירת המיתוסים שעליהם הושתתה החברה הישראלית - נרטיבים כגון עקידת יצחק ויציאת מצרים, שהפכו למיתוסים מכוננים בתרבות הישראלית, מטופלים בעבודותיו. אייחד מקום מרכזי לעיסוקו של האמן בקעקוע האתוס של הגבריות הישראלית, כלומר "הצבר" ו"היהודי החדש" שנוצרו בארץ, ובמיוחד דמותם של החייל והצבא בישראל.
[ 3 תגובות ]

מאת - דוד שפרבר 2007-07-01

בתיאורי העקידה עצמה נפקד מקומה של שרה למן העת העתיקה, וזאת בראש ובראשונה משום שהיא נעדרת מפסוקי המקרא המספרים על הפרשה. אמנם המדרש מתייחס אליה בהקשר זה, אך אין לכך השלכות על התיאור הוויזואלי של העקידה באמנות הקדומה. על רקע דברים אלו בולטת דמותה של שרה בתיאורי העקידה באמנות הישראלית. אמנות זו, במודע ושלא במודע, החייתה את המדרש הקדום שהכניס את שרה לסיפור המקראי.

מאת - אילנה גרף 2007-06-26

תערוכה בגלרייה "טייט" בלונדון חושפת צד פחות מוכר של האמן סלבדור דאלי.התערוכה מציגה את שיתוף הפעולה שקיים דאלי עם יוצרים נודעים של סרטים כלואי בונואל, אלפרד היצ´קוק, האחים מרקס, וולט דיסני וחושפת את היצירות המעניינות שיצר עבורם, ואת הסרט הקצר "דסטינו" שהושלם רק ב-2003, כ-50 שנה לאחר תחילת העבודה עליו..

מאת - עוזי מלימובקה 2007-06-23

חלקה השני והאחרון של הכתבה המתארת מסע מרתק של ישראלי שיצא להגשים את החלום לנהוג כל הדרך מדרום אפריקה לישראל. בפרק זה מגולל המחבר את חוויותיו באתיופיה ומתאר את המעבר המרתק לסודאן ולערב הסעודית בימים המתוחים שלפני מלחמת המפרץ. הכתבה מלווה בצילומים.

מאת - דוד שפרבר 2007-06-18

לקראת אמצע המאה ה -19 בעולם של אורבניזציה ותעשייתיות גוברת, הרבו האמנים להתרכז ביצירותיהם בחיי היום-יום הפשוטים ובחיי הדת שייצגה בעיניהם עולם פשוט וטהור יותר. כיוון חדש זה באמנות פתח אופקים חדשים לאמנים יהודים. אווירת הנוסטלגיה האמנותית הביאה לפריחת אמנות יהודית המציגה געגועים לעבר.
[ 1 תגובות ]

מאת - דוד שפרבר 2007-06-18

העיסוק המקומי באמנות בהקשר יהודי הוא עדיין תופעה מצומצמת יחסית. הדבר מלמד כי החברה הישראלית טרם גיבשה לעצמה תרבות יהודית עמוקה ובעלת הקשרים רחבים יותר מן הפן הדתי, שהוא רק גִזרה אחת בטריטוריה התרבותית הנכללת במושג הרחב "יהדות".

מאת - אורי קציר 2007-06-15

האנימציה של דיסני החלה כמדיום חדשני ומרענן. בהמשך היא הוציאה מתוכה יצירות בלתי נשכחות. עכשיו היא עוברת לייצור המוני. אם משווים את תקופת מיחשוב האנימציה בת-זמננו לתקופה בה הסרטים היו מלאכת יד מגלים שמעט מאוד סרטים בעשור האחרון עומדים באמות המידה האסתטיות וההיסטוריות שיהפכו אותם לקלאסיקות חוצות זמנים

מאת - עוזי מלימובקה 2007-06-13

קרוב לשנה נדד עוזי מלימובקה ברחבי היבשת השחורה מלווה במצנח הרחיפה שלו, נוהג בלנדרובר ישנה אשר רכש בתחילת מסעו ואשר שימשה לו בית במשך כל אותה תקופה.עוזי מלימובקה - מעצב תעשייתי ליווה את מסעו בצילומים.

מאת - דוד שפרבר 2007-06-04

השימוש במוטיב האיקונוגרפי היהודי של המשיח הרוכב על החמור כביטוי למשיחיות ולגאולה מופיע מעט יחסית אצל אמנים ישראלים, בניגוד לדמות הצלוב הנוצרי, הנוכחת רבות בשדה האמנות היהודית והישראלית. מלבד הקשר הישיר של הצלוב לתולדות האמנות המערבית, שנתפסה בדרך- כלל כבסיסה ההכרחי של האמנות המקומית, דומה שהשימוש במשיח הנוצרי בקרב אמנים יהודים-ישראלים מביע גם אנטי-ממסדיות.

מאת - דוד שפרבר 2007-05-28

ברשימה זו אני מבקש לדון בקצרה בעיסוקם הפרובוקטיבי של אמנים בשואה, תוך בחינת השתלשלותן והתפתחותן של האמנות והתרבות בתחום זה. הצגת הקשר בין עיסוק אמנותי זה לבין הרעיונות האופייניים לעיסוק העכשווי בשואה, בשדות קרובים ובמדיומים אחרים, יכול לתת תשובה בדבר השינוי המהיר כל כך של יחסה של החברה לתצוגות מעין אלה.
[ 3 תגובות ]

מאת - דוד שפרבר 2007-05-15

אחת התופעות הבולטות במסגרת עיסוקה החדש והמעמיק של האמנות המקומית ביהדות, היא העיסוק של אמנים בפמיניזם וזאת מתוך בחינת הקשרם היהודי. ברשימה זו אני מבקש לסקור בקצרה תופעה זו, בניסיון לבחון כיצד היא משתלבת בשיח האמנותי הכללי הרווח כיום בחללי התצוגה, ואם יש לה השפעה על השיח הפמיניסטי בחברה הדתית.
[ 3 תגובות ]

מאת - דוד שפרבר 2007-04-30

"עוד תערוכה בגל תערוכות היהדות שפוקד את חללי התצוגה", העירו מבקרי האמנות ברשימותיהם, חדשות לבקרים. "הזהות היהודית בסימן התאוששות לא מרוסנת". העיסוק ביהדות היה קיים בקרב יוצרים רבים בארץ עוד מתקופת "בצלאל". אלא שאמנים אלה נדחקו באותה תקופה לשולי עולם האמנות הישראלי. בשנים 2003-2004 דומה היה שרנסנס יהודי בפתח.

מאת - דוד שפרבר 2007-04-25

פרק זה ממשיך ובוחן את הקשרים בין היהדות לאסלאם,לנצרות ואת ההתייחסות של אמנים יהודים וערבים לנושאי חורבן ותקומה.

מאת - דוד שפרבר 2007-04-23

מאמר זה מבקש להציג ענף של האמנות הישראלית שבוחן מתוך אותו מבט הומני ומעמיק את הקשרים בין היהדות לאסלאם בכלל, ואת יחסי הדת והתרבות בין יהודים לערבים במרחב המקומי בפרט. האמנים שנציג כאן מישירים מבט אל המורכבות והמתחים, ומתמודדים עימם לרוב בלי התנצחות.
[ 3 תגובות ]

מאת - דוד שפרבר 2007-04-21

להלן נעסוק בדימוי הנפוץ של אלוהי ישראל בייצוגים של אור בכלל, ושמש בפרט. שימוש זה נפוץ מאוד בתרבויות רבות. תיאורי האל היהודי התקשרו מקדמת דנא לשמש - "כי שמש ומגן ה´ אלוהים..." (תהילים פד, יב). גם אם מקורותיה המקומיים והישירים של התופעה שונים כאמור (ובהתאמה יכולות להיות לה גם משמעויות שונות במקצת), דומה שניתן להציג כאן רצף ברור העובר כחוט השני באמנות הנוצרת בהקשר היהודי לאורך הדורות.
[ 8 תגובות ]

מאת - דוד שפרבר 2007-04-17

מגמת הסדרה היא לנסות לאפיין ולהדגים נושאים מרכזיים המעסיקים את האמנות היהודית שנוצרת בארץ. בנוסף בקשנו כאן להציע נקודת חיבור בין עולם היהדות והאמנות היהודית שנוצרה בעבר לבין האמנות העכשווית המתפתחת בארץ.
[ 2 תגובות ]

מאת - אילנה גרף 2007-03-07

ליפשיץ ניסה ליצור פיסול קוביסטי אשר לא יהיה קשור אל הציור הקוביסטי כטפיל אלא פיסול שיצור מושג חדש של חלל. הוא חקר ביסודיות את הקוביזם בין השנים 1913-1930 ואף בשנות החמישים עדיין הגדיר עצמו כ"קוביסט" אך גם בתוך תקופה זו התפתחה והשתנתה יצירתו כל הזמן.

מאת - 2007-02-26

בעשרים השנים האחרונות של המאה ה-19 זרמו בדואר מיליוני גלויות מקצה העולם ועד קצהו, הוכחה לצורך האנושי לשמור על קשר בין אנשים. אפשר, אפוא, לומר: גלוית הדואר היא האיי-מייל (דוא"ל) של המאה ה- 19.

מאת - מרב שין בן-אלון 2007-02-24

האופציה לכתוב בתוך חלל, כרישום בתוך מרחב של זמן, בתוך מקום פיזי וויזואלי, בתוך קונטקסט של אמנות המאפשר כניסה לתודעה אחרת של חווית הקריאה. הסיפור הנכתב כקו רישומי, כמוליך מנטלי ופיזי המכתיב את הכוריאוגרפיה של הצופה במרחב התצוגה והחיבור לדימוי וויזואלי חומרי
[ 2 תגובות ]

מאת - 2007-02-20

הפואמה ב"מלכות הצלב" אינה רק חשבונו של אצ"ג עם אירופה הנוצרית – מלכות הצֶלֶם – אלא היא גם חשבונו של המשורר עם הגלות: בחורבן יהדות אירופה רואה אצ"ג חוקיות שהיא פועל-יוצא של טבע הגלות - חשבון, בדיעבד, גם עם אלה בעמו, שלא ראו את סימני החורבן, יתר על כן – שחיו באשליה שיש עתיד ליהודים באירופה.

מאת - מאיר טרוסמן 2007-02-12

לאמנות אורבנית אין צורך בהתיימרות של העברת מסרים מתוחכמים, פילוסופיים או פוליטיים. היא צריכה להעביר מסרים פשוטים המעוררים רגשות נעימים, להיות אסתטית וחלק מהנוף. המטרה של האמנות האורבנית היא לפאר את המקום שבו היא מוצגת.

מאת - מירי פליישר 2007-01-17

אני רוצה לקרוא שיר זה כאשה וכאמנית. כותבתו, המשוררת חביבה פדיה, היא בת למשפחת מקובלים פייטנים מבבל, אני רוצה להעלות כמה יצירות שלי. נראה לי שהן משוחחות עם השיר. אני חשה קרבה אליו.
[ 7 תגובות ]

מאת - נורית טנא 2007-01-07

גישתו של איב קליין לתפיסת הגוף מעוגנת באירועים חברתיים, תרבותיים, פוליטיים של שנות ה- 50 וה-60, לאחר מלחמת העולם השניה, בהשפעת עידן האטום ומקורות השפעה נוספים, הגוף אצל קליין שימש ככלי, כקליפה, כמסמן ואנונימי, כמופקע ממיניותו, וכבשר עצמו.
[ 2 תגובות ]

מאת - יעל ענבר 2006-12-04

הירסט מדמה את הארונות לאנשים ואת המדפים לאיברים. הוא מצביע על כך שרוב התרופות מיועדות כל אחת לאיבר מסוים. בחלק מהעמדות של המיצב, התרופות מסודרות על המדפים לפי סדר האיברים בגוף. האריזות ריקות, ואינן מכילות תרופות. לדעת הירסט, הכוח של התרופה הוא באריזה שלה – בעיצוב האריזה, בצבעים, בשם – ולא בתרופה.

מאת - אורי קציר 2006-12-01

בשנת 1939 באה מָדֶלַיין לאוויר העולם. הייתה זו ילדה קטנה, ערנית, סקרנית, מלאת עליצות ושופעת תעלולים. מדליין גדולה בפנימיית בנות מהוגנת בפאריס שנוהלה בקפידה על ידי מדמואזל קלבל. ספר ילדים זה, על חסכנותו הטקסטואלית, חריזתו המהירה וציוריו המרהיבים, הפך מייד לקלאסיקה של ספרות ילדים. חמישה ספרים נוספים שבמרכזם עומדת אותה ילדה אהודה נכתבו בהמשך. לישראל הגיע רק הראשון שבהם - וגם הוא באיחור של עשרות שנים. מחווה לילדה קלאסית.

מאת - נאוה שחורי שלם 2006-11-22

מפסלי ה"עבדים" של מיכאלאנג´לו, דרך יצירות פלמיות ועד האנציקלופדיה המדעית של פלוד. מאמר זה בוחן את דימוי הקוף בתקופת הרנסנס, לאו-דווקא בהקשרים תיאולוגיים. עם עליית ההומניזם באירופה והשוני בתפיסת האל, נוצרה התרחקות מהמודל הישן של הקוף השטני ובאה תפיסה חדשה יחסית המציגה את הקוף בהקשרים חיוביים.

מאת - אילנה גרף 2006-11-14

לאמן בעולם המערבי היה צורך לברוח מן הציויליזציה, בחיפוש אחר אחר הצורה הפשוטה, אחר אמנות שתבוא מצורך רוחני ולא כתוצאה מהעתקה של מציאות חיצונית, ואחר רוח טבעית ואינסטינקטיבית.

מאת - נורית טנא 2006-10-21

דמותו מצטיירת כדמות רב גונית. הנלהבת מחד מחוסן "פרימיטיבי" ואהבת פשטות ומאידך הרבה להרצות ללמד, לשקוד על פיתוח תיאוריות, לנסוע למחוזות שונים כאשר פעילותו הרב גונית מבטאת אידיאל של האמנות הטוטאלית. השתלבותו בפרויקטים הדורשים שיתוף פעולה: בקולנוע, קישוט אדריכלי, עיצוב תפאורות וכיוצא באלה.
[ 1 תגובות ]

מאת - נורית טנא 2006-10-14

ציורי הדיוקן לאורך רצף פעילותו מבטאים התפתחות אמנותית, כמוטיב חוזר ביצירתו. החל מדיוקן כחלק מסצנת הווי, מאוחר יותר ככלי לחקירת שפתו הציורית ולבסוף ציור הדיוקן כמבטא ערך מוסף אלמנטים סימבולים, פסיכולוגים או ספרותיים...
[ 2 תגובות ]

מאת - 2006-10-13

רודי להמן והדוויג גרוסמן - חייהם ויצירתם, הוא מונוגרפיה מרתקת של זוג אמנים מחשובי היוצרים בישראל רודי להמן ובת זוגו הדוויג גרוסמן.
[ 1 תגובות ]

מאת - נורית טנא 2006-09-30

ציוריו מכילים סמלים וסימנים ואינם נובעים מצפייה ישירה בטבע, אלא מתוך הסתכלות פנימית, הציור לדעתו אינו חיקוי, לא שיקוף הקיים אלא מראה ללב.
[ 1 תגובות ]

מאת - נורית טנא 2006-09-26

בחיפושיו אחר בניית שפה אמנותית הייחודית לו, פנה מאטיס למוסיקה פעמים רבות בשאיפה כי יצירתו תקביל למוסיקה הן מבחינת סידור מערך האלמנטים של יצירה והן מבחינת המקצב אליו ייחל להגיע.
[ 4 תגובות ]

מאת - אילנה גרף 2006-09-24

במוזיאון ה- Galeries nationales du Grand Palais בפאריז מתקיימת תערוכה המציגה את מקורות ההשראה האמנותיים של סרטי דיסני הראשונים והשפעת האמנות האירופאית על יוצריהם.
[ 4 תגובות ]

מאת - דן לחמן 2006-09-17

אינני יודע מי זו קייט אטקינסון ומימי לא שמעתי קודם לכן על פרס "וויטברד". אך ישנו פרס כזה וקייט אטקינסון זכתה בו על ספר זה על רומן ביכורים.

מאת - אלי אשד 2006-09-17

המאיירת רחל אליה אחונוב ליקטה מכל העולם את הקריקטורות השונות שפורסמו בעיתוני העולם על מבצע אנטבה, ויצרה בכך תערוכה מדהימה על הדרך שבה ראה אותנו העולם אז ב- יולי 1976.

מאת - אילנה גרף 2006-09-10

סטיב טובין, אמן אמריקאי מפנסילבניה יצר פסל בדמות שורשי עץ שקמה עתיק, העץ שנודע כ"עץ שהציל את כנסיית סנט ג´והן" בכך שספג את נפולת ההריסות שנפלו ממרכז הסחר העולמי ב-11 לספטמבר 2001
[ 1 תגובות ]

מאת - ארועים 2006-08-28

"קומיקסראללה" – תערוכה אקטואלית של מיטב המאיירים בישראל- בסימן מלחמת לבנון השניה, "משתוללים במוזיאון"- קלאסיקות של פיקאסו וואן גוך מהיבט בלתי צפוי, מחווה לאנימטור ביל פלימפטון, אנימציות זוכות אוסקר, אנימציה וארוטיקה...

מאת - מירי פליישר 2006-08-18

כמה דברי שבח (ותלונה אחת) על התערוכות הנהדרות של הדס רוזנברג-ניר וטליה טוקטלי במוזיאון ארץ-ישראל ובגלריה פריסקופ.

מאת - אלי לנצמן 2006-08-11

הקליגרפיה היא אומנות הכתיבה התמה הנקראת ביפן בשם "דרך הכתיבה" (Shodo). רוב השפות בעולם משתמשות בכתיבה בסימנים פונטיים, אולם היפנים, אשר אימצו את הכתב הסיני, כותבים בסימניות, כשלכל סימן משמעות מיוחדת.
[ 5 תגובות ]

מאת - אילנה גרף 2006-07-22

תערוכה שהוצגה עד לא מזמן במוזיאון פיקאסו בפאריז ועתה מוצגת בגלרייה ויקטוריה במלבורן, אוסטרליה, חושפת את הדיאלוג האמנותי והיצירתי המיוחד שהתקיים בין זוג נאהבים: הצייר פבלו פיקאסו והצלמת דורה מאר,בשנים 1935-1945 תקופה המקבילה לפריצת מלחמת אזרחים בספרד ותקופת מלחמת העולם השנייה.
[ 4 תגובות ]

מאת - אורנה אורן 2006-07-14

כשאנחנו רושמים את פרטי המציאות, הופכים החיים לסדרה של ניסים קטנים. רישום המציאות יתזמן את עונות השנה ואת עונות חיינו.

מאת - תמי בר סלע 2006-07-10

פול סזאן נחשב ל"אבי האמנות המודרנית" ולמרות שהשפעתו חצתה ימים וארצות הוא דווקא העדיף להשאר באקס קטנה, לצייר את נופיה ואנשיה.
[ 2 תגובות ]

מאת - אילנה גרף 2006-06-27

דגם ירושלים בימי בית המקדש השני עבר אל משכנו החדש במוזיאון ישראל. הדגם מוצג במתחם חדש המוקדש להיסטוריה של ירושלים.

מאת - אלי לנצמן 2006-06-27

במאה ה-14 חודש הקשר עם סין ונזירי זן רבים נסעו לסין לשהות וללמוד במנזרי זן. יחד עם עקרונות זן נתקבלו מסין גם סגנונות ציור חדשים.
[ 13 תגובות ]

מאת - נילי פורטוגלי 2006-06-08

בספר זה מציגה נילי פורטוגלי את הפרשנות הייחודית שלה לתפיסה ההוליסטית- פנומנולוגית באדריכלות והתרגום שעשתה לה הן ברמת החשיבה התאורטית והן בפרויקטים שתוכננו וניבנו על ידה כאן בארץ.

מאת - מירי פליישר 2006-06-04

על סימפוזיון הקרמיקה והקליגרפיה: הכל מותר, הכל פתוח, הכל אפשרי ...
[ 12 תגובות ]

מאת - ד"ר סוניה בקר 2006-05-14

"עצם העיסוק באמנות גובה מחיר כבד, ולהיות אמן בישראל משלש את המחיר", "אם אתה מבוגר צעיר ומבטיח, אתה בצרה. אם אתה מבוגר פתטי, זו גם צרה".
[ 5 תגובות ]

מאת - דניאל לנזיני 2006-05-12

הנוכחות של יוסי בנאי ואישיותו הבימתית המרתקת היו כישרונו. קולו העמוק והמוכר כיסה על כל פגם עד כדי כך שנדמה היה לך ששירתו היא ערבה. שום פגם לא ימשוך את תשומת לבך מן החוויה האמנותית המעודנת שהאמן הנפלא הזה העניק לך על הבמה.
[ 2 תגובות ]

מאת - נח שמיר 2006-05-01

בשנת 1976 יצאתי לנסיעה הראשונה שלי כאדם בוגר לחו"ל ותחנתי הראשונה היתה קופנהאגן. כחובב אמנות הלכתי, בין השאר, למוזיאון הלאומי שם ראיתי כרזה גדולה וצבעונית מאד, על תערוכה מקיפה של אמן בשם הונדרטוואסר.
[ 7 תגובות ]

מאת - דנה ברוסטובסקי 2006-04-18

סיומה של מלחמת העולם הראשונה סימל במידה מסויימת את סיומו של הדחף המהפכני של האוואנגרד האמנותי: התקופה ההירואית של האקספרסיוניזם באה אל קיצה; הקוביזם האנליטי פינה את מקומו לקוביזם הסינטטי, והחזיר את הדמות האנושית אל היצירה.
[ 1 תגובות ]

מאת - עדן אוריון 2006-04-15

רבים המבקרים במוזיאונים וגלריות המציגים אמנות מופשטת (אבסטרקטית) עוברים ליד היצירות ומפליטים בזלזול, זה?!? הבן שלי בגן יכול לעשות כזה! האמנם?
[ 2 תגובות ]

מאת - יעל ענבר 2006-04-11

מהי אמנות דואר? לקבל מכתב עם מעטפה מקושטת בציורים וחותמות ממישהו שלא מכירים? לשלוח מכתבים עם בולים שציירת בעצמך? לבקש מאנשים לשלוח לך גלויות שהם ציירו,להציג אותן בגלריה ולשלוח להם את הקטלוג?
[ 4 תגובות ]

מאת - תמי בר סלע 2006-03-29

שדה כחול עמוק תחת שמיים לוהבים בצהוב, עצי הזית מתנחשלים במשבי רוח סגולים, וכוכבים במערבולת צבע. פרחים מתפתלים באקסטזה, דיוקנאות שמטיחים אנרגיות אינסופיות במתבונן... הכנסו אל הציור...
[ 6 תגובות ]

מאת - אילנה גרף 2006-03-16

ברלין ,עיר עם הסטוריה, עבר תרבותי מפואר. מוזיקה, אומנות, הווה אלגנטי ותוסס ובכל זאת, יכולתי לשמוע עדיין את ההדים מן העבר.
[ 8 תגובות ]

מאת - אלי לנצמן 2006-03-11

הציור היפני הושפע רבות מהציור הסיני, אולם משך השנים התפתח ביפן ציור המבטא רעיונות מקומיים המושפעים מתכונות מקומיות. הציורים נעשים בדרך כלל על נייר או משי, מברשת הציור חידודית ועשויה משער המחובר לפיסת במבוק, וצבעי המים מבוססים על פיגמנטים טבעיים.
[ 2 תגובות ]

מאת - מירי פליישר 2006-02-22

הסימפוזיון לקדרות מתקיים מידי שנה במכון לאמנויות במכללת תל חי בחנוכה. מוזמנים אמנים אורחים מהארץ ומחו"ל שעיקר עיסוקם הקראמי הוא – אובניים. (האובניים - מכשיר עגול מסתובב, עליו מכין הקדר כלים. בעבר היה בעל שני גלגלים והונע באמצעות דחיפה של הגלגל הנמוך הגדול יותר ומכאן
[ 2 תגובות ]

מאת - נח שמיר 2006-02-21

מעטים הדברים שמתקשרים אצלי פחות לאסטתיקה מתוצאות פעולתם של כלי נשק. צריך אבל להודות, שכלי המשחית האלה עצמם, הם לפעמים אסטתיים מאד וגם פעולת הנשק עצמה, כפי שראינו בצילומי ההפצצות הליליות בעיראק ותגובת ירי הנ"מ ולהבדיל האפקטים הפירוטכניים של פעולות פיצוץ
[ 1 תגובות ]

מאת - נח שמיר 2006-02-21

הכלל הוא זה: יופי מצריך גם סדר, כלומר אותות ויזואליים, קוליים וכו´ שהסתברותם שונה מהערבוביה הרגילה (למשל הפיסגה המושלגת של הקילימנג´רו, האוקיינוס הכחול מאופק עד אופק) וגם מורכבות, כלומר יחס קבוע כלשהו בין האותות (כגון קונסוננטה אחרי דיסוננטה, כל נקודה על זנב הטווס...

מאת - נח שמיר 2006-02-21

בתחילת השנה קיבלנו (בעבודה) מחברת EFI ההולנדית, יצרנית מיקרוסקופים אלקטרוניים, לוח שנה המכיל תמונות של מיקרוסקופיה אלקטרונית. מדי שנה אנחנו מקבלים מהם לוח דומה, אלא שהשנה הם הגדילו עשות ושלבו בלוח גם תמונות שצולמו בבית ספר ובין השאר הם שאלו את ילדי בית הספר
[ 1 תגובות ]

מאת - אילנה גרף 2006-02-20

עד המאה ה-17 הייתה החרסינה (פורצלן) חומר בלתי ידוע בהולנד. הכדרים המקומיים ניסו, אמנם, לחקות את מוצרי המזרח הרחוק תוך שימוש בחימר המקומי והזמין, אבל רק באמצע אותה המאה החלו מתרבים ופורחים בתי מלאכה לכלי חרס אלה, בייחוד ברוטרדם ובדלפט.

מאת - אילנה גרף 2006-02-20

מזה מעל למאה שנים מוכרים ספריה של המאיירת האנגליה ביאטריקס פוטר לילדים ומבוגרים באנגליה וברחבי העולם. אין כמעט אדם שלא נתקל אי פעם בציורי פיטר הארנב, ג´מימה האווזה, ג´רמי הקרפד ועוד אחדים מגיבורי הספרים שסביבתם הייתה כפר אנגלי ליד אגם דיסטריקט.
[ 2 תגובות ]

מאת - אילנה גרף 2006-02-20

התופעה הנצפית במקומות ציבוריים בכל רחבי העולם, בכל השפות וכל הלאומים – ה"גרפיטי", אפיינה תמיד את החברה האנושית. החל מימי רומא ופומפיי או אף אחורה יותר בזמן לציורי המערות או מצריים העתיקה. כתובות וציורים שנחרטו על קירות ציבוריים, בתים ומונומנטים משקפים עבורנו.
[ 4 תגובות ]

מאת - אילנה גרף 2006-02-20

את ההנחיות המפורסמות ליצירת שיר דאדאיסטי סיפק המשורר טריסטאן צארה בבית קפה קברטי ברחוב שפיגלשטרסה בציריך, ה-"קברט וולטר". שם, ב- 1916, החלה את דרכה תנועת ה"דאדא".

מאת - אילנה גרף 2006-02-20

אין באמנות האפריקנית כמעט אמנות לשם אמנות. התוצאה היא אמנם תוצר של התלבטות אישית של האמן לגבי הקומפוזיציה, הצבע או הצורה, אך הסגנון הוא פרי מסורת שבטית עתיקה ומושרשת מאוד ובעלת משמעות דתית מאגית עמוקה.


למבינים ולרוצים להבין יותר, לשוחרי האסתטיקה וסתם מתעניינים:  

כאן תוכלו לקרוא מאמרים אודות תולדות האמנות - נשפוך בפניכם אור על  השינויים, הסגנונות  והמהפכות שעברה האמנות לאורך התקופות. מאמנות פרימיטיבית  עד מיצבים, מאמנות הרנסס ועד המופשט האקספרסיוניסטי ועוד. 

כאן תוכלו גם להציץ אל עולמם ויצירתם של אמנים ידועי-שם  וגם ידועים פחות, יוצרים מן העבר - או ממש עכשוויים,  וגם סקירת תערוכות וארועי אמנות מן הארץ ומן העולם. כל אלה - ללא משוא פנים,  אלא בגובה העיניים - כי האמנות, כך אנו מאמינים היא הראי  שלנו כחברה וכבני-אדם.  

עורכת טקסטורה: אילנה גרף.


אמנות טקסטורה -אודות -רשימת כותבים -צור קשר -פורום -אימגו -טיסות -ביטוח רכב -מט"ח