פרידה קאלו

את אופייה הסוער עצבו חינוכם והגנטיקה השונים כל כך של הוריה. מן הסתם גם שנות ילדותה, בהן רותקה למיטתה, בודדה וכואבת כתוצאה ממחלת הפוליו. כך גם תאונת הדרכים הקשה בה נפגעה אנושות - כשחשמלית התנגשה באוטובוס בו נסעה - ובגללה היתה למשותקת.  למרות זאת, עשתה מאמצים גדולים ומוצלחים להסתיר את נכותה.  היא עברה 32 ניתוחים אך מעולם לא התגברה על פציעותיה.  בשנים שלפני מותה היא אפילו נאלצה להשתמש דרך קבע במחוך האורתופדי ורגלה נכרתה.  כדי להקל את  הסבל היא התמכרה לאלכוהול ולסמים משככי כאבים וידעה סבל נורא.

שנות נישואיה לאמן המקסיקאי הלאומי דייגו ריברה, שהיה מבוגר ממנה ב-20 שנה, ידעו עליות ומורדות.  פרידה התלוצצה במרירות ששתי תאונות קשות התרחשו בחייה:  תאונת הדרכים והנישואים לריברה.  

הם נישאו מתוך אהבה גדולה והתגרשו לאחר שנים סוערות ושערוריות, בהם היו מעורבים שניהם ביחסים שמחוץ לנשואים:  ריברה היה ידוע כבוגדן שנטש כמה נשים מיד לאחר שהרו לו או שילדו לו ילדים.

קאלו ודייגו ריברה,  בצילום משותף  ובציור של פרידה קאלו

האגדות על חייה מספרות כי קאלו ניסתה להרות, אך כל מאמציה לא עלו  יפה, וכי לאחר הפלות רבות נאמר לה שגופה השבור והמיוסר אינו מסוגל לעמוד בנטל האמהות.  אולם מחקרים חדשים יותר מעלים כי למרות הפציעה הנוראית בתאונה, שבה פילח מוט מתכת את גופה ופגע באיבריה הפנימיים, כולל באברי מינה, היא בעצם הרתה לריברה פעמיים, ובשתי הפעמים החליטה להפיל את ולדה, לאחר שכנראה הבינה כי הילד ירחיק  ממנה את האמן האגוצנטרי לתמיד.   

כל חייה הייתה האמנית פעילה מאוד מבחינה פוליטית.  עוד בימי נעוריה היא הייתה קומוניסטית ופמיניסטית ועם השנים הפכה לפעילה פוליטית והתנגדה למעורבות האמריקאית בארצה.  בשנים האחרונות לחייה הפך עבורה הקומוניזם לסוג של דת וסייע לה להתגבר על הסבל היום-יומי שלה. תמונות של מארקס, אנגלס, לנין, סטאלין ומאו טסה טונג -  הוגים ואישים קומוניסטים - היו תלויות מעל מיטתה.  

יצירה זו מצוירת בסגנון סוריאליסטי.  במרכז היצירה דיוקן עצמי של האמנית בגודל מלא.

קאלו עומדת, כשהיא לבושה בחצאית עממית מקסיקנית ובמחוך אורתופדי. זוג כפות ידיים ענקיות תומכות בה ברכות.  האמנית עומדת יציבה ולא נזקקת יותר לקביים המוטלים בצדי גופה.

ביד שמאל היא מחזיקה ספר אדום.  ראשו של מארקס נראה בצד שמאל מעל האמנית.  מהראש אל הפינה השמאלית העליונה של הציור נמשכת יד איתנה ובאגרופה צווארו של ייצור כלאיים המסמל את ארצות הברית.  ראשו של היצור הוא ראש גבר מזוקן בכובע צבוע בצבעים ובדגמים של דגל ארצות הברית.  זהו "דוד סם" - הצגה  קריקטוריסטית של הקפיטליזם האמריקאי.  גופו הוא גוף נשר - ציפור המייצגת את המשטר הרפובליקני. בחלק העליון הימני של הציור מוצגת יונה לבנה פורסת כנפיים ומתחתיה כדור הארץ.  יד אחרת של מארקס חונקת את הדמות שמייצגת את הקפיטליזם  האמריקני - האויב הגדול של המהפכה הקומוניסטית.  יונת שלום מעל כדור הארץ מייצגת שלום שישרור בכל העולם אחרי הניצחון של  המהפכה הקומוניסטית.     

 

תמונותיה נמכרו תמורת מאות דולרים - סכומים שלא הספיקו לפרנס אותה  בכבוד.   

תערוכת היחיד הראשונה שלה בארץ מולדתה היתה ב-1953, כאשר היתה מרותקת למיטתה, עקב מצבה הפיזי המידרדר.  היא הגיעה לבסוף לערב הפתיחה באמבולנס, ונישאה על אלונקה.   

בשנים האחרונות, יצאו לאור ספרים אודות חייה, כמו גם סרט ביוגרפי מרתק. 

ספר חדש על חייה של האמנית פרידה קאלו, שראה אור באוגוסט 2004, מקסיקו, חושף פרטים חדשים על חייה ומותה.  הספר " Intimate Frida ", שחיברה איסולדה פיינדה קאלו, אחייניתה של האמנית, מעלה את האפשרות כי מותה לא היה טבעי.  הספר יתפרסם במלאות 50 שנה למותה של קאלו.

"מטרת הספר היא לחשוף סודות ששמרתי כל חיי", אומרת המחברת. לדבריה, "הספר מראה את פרידה האנושית מנקודת מבטה של ילדה שראתה בה דודה ולא דמות ציבורית".

בעיתון " La   Jornada ", שבו פורסם הראיון עם איסולדה פיינדה קאלו, דווח כי הספר יחשוף "אמיתות חדשות" אשר למותה של קאלו. בספר נבחנת האפשרות כי בעלה של קאלו, הצייר דייגו ריוורה, עזר לאשתו לסיים את חייה, בגלל הכאבים הקשים שמהם סבלה.

מבקרת האמנות ראקל טיבול, שחקרה את חייה של קאלו, פרסמה בעבר אוסף הכולל 253 מכתבים ורשומות שכתבה האמנית.  בתגובה לפרסום על הספר החדש אמרה טיבול:  "כשבני משפחה מתחילים לפרסם ספרים חושפניים על קרוביהם, הם בדרך כלל מבקשים את אור הזרקורים לעצמם. הם מנסים להפוך את מותה של פרידה למשהו אפל, ולא כך הוא".  

טיול למכסיקו, כולל בדרך כלל, סיור בבית העירייה ועיסוק במוראלים שצייר דייגו ריברה.  בטיול כזה כדאי להקדיש מעט זמן לאשתו של האמן, שבניגוד לו לא זכתה לתהילה, אך לא נפלה ממנו ברמתה.

מקורות

פרידה קאלו, פרידה קאלו - יומן, אמנות, חיים, בן שמן, הוצאת מודן, 2003.           

Akiama, A. and others  , The Dictionary of the Art History  , Grove, New York,  1996, v.17 .                 

Herrera, H  ., Frida Kahlo: The Paintings, Harper Perennial  , New York , 1933 .                 

The Diary of Frida Kahlo, An Intimate Self-Portrait .

עוד ציורים של קאלו   

אתר תערוכה רטרוספקטיבית ב"טייט גלרי" בלונדון בשנת 2005.

כותב המאמר  גילי חסקין   הינו מדריך טיולים בארץ ובעולם.  מוביל "טיולי קרנבל" לברזיל, בוליביה, טרינידד, באזל ועוד.

לאתר הבית של גילי חסקין