חיפוש מותאם אישית של
|
|
|
| | אמנות טקסטורה | אודות | רשימת כותבים | פורומים | קישורים | חדשות אמנות | שליחת מאמרים | |
|
|
מיקי עמית - מאייר אילנה גרף מיקי עמית, יליד חיפה. אמן, צייר, ומעצב גרפי. מיקי למד והתנסה בצבע לראשונה במסגרת חוגי ערב בבי"ס אבני בתל אביב בשנות ה 60. ציוריו הראשונים התפרסמו בשבועוני הילדים של פעם: "דבר לילדים" וה"ארץ שלנו". בתחילת דרכו היה איש קבע בחיל האוויר וכבר שם החל לתת את אותותיו בעיצוב תפאורות ואיורי חוברות למיניהן.
במהלך השנים החל לאייר בביטאון חיל האוויר ולעטר את ספרי ההיסטוריה של החיל. כמו כן הציג מספר תערוכות בהן
הציג את תולדות ח"א בצבע, כלי טיס ואנשים בתערוכה לרגל 40 שנה להיווסדות החיל ותערוכה נוספת בבית יד לבנים
ברעננה ובחברת אל על.
לפני מספר שנים הוציא ספר איורים בכריכה רכה: "קווים בשמים" - ספר המתעד את התפתחות חיל האוויר מהיווסדו ועד היום ברישומים קלים. בין עבודותיו האחרות ניתן למצוא עיצוב דרגת רנ"ג בצה"ל, עיצוב השור של חברת "חילן", בתערוכת השוורים האחרונה בשד´ רושטילד, עיצוב הלוגו של אגודת חיילים המשוחררים , איור אגרת 50 שנה לתעופה אזרחית של השרות הבולאי ועוד.. כמעט בכל עבודות הגרפיקה שאותן הפיק ניתן להבחין בטביעת אצבע של איור או רישום בעבודותיו.
רישומיו של מיקי מתאפיינים בריחוף קליל של קוים, קוים מסוגננים היוצרים יחד תמונה מאד אופיינית לסגנונו.
מיקי הוא חסיד הרישום הבסיסי ונוהג בכל מסעותיו , חופשות וטיולים להסתובב עם פנקס ובכל הזדמנות לרשום דמויות, פינות רחוב ועוד...
וכך מספר מיקי עמית על סדרת האיורים המובאת להלן:
"תוך כדי מבט על מספר איורים שאספתי למשלוח לכתבה זו, עלה וצף בבת אחד כל מה שאני יכול לאמר על איורים - ואני מתכוון בעיקר לאיורים המהירים, הלא מתוכננים וכו´.אלה שנשלפים בשטח ו"מהמותן" . כאחד שבד"כ מסתובב עם ניירות, פתקאות וכל מה שאפשר לצייר עליהם בטיולים בארץ ובפרט בחו"ל - אני יכול לומר בבטחה שזוהי גולת הכותרת בעשיה של רישומים בחוץ ובטבע. אני בהחלט עושה הפרדה ממשית בין איורים/ רישומים שנעשים מול איזו מציאות, (איור של דמות או מצב או מקום) ולבין בישול של אותו איור מתוך צילום אצלי בסטודיו. כמובן שהרישום בשטח מותיר חוויה עצומה למאייר ובמיוחד כשהעבודות חוזרות אליו מאוחר יותר ושם ההנאה כפולה. מה שמעניין, שבעיני המאייר הפרטים פי כמה וכמה יותר בעלי-עצמה, שכן הוא בחן את הפרטים בסריקה של צייר והוריד אותם לנייר. אני ממליץ תמיד להוסיף משהו בכתב יד שיציין את המקום, ואם אפשר להוסיף כמה מילים משלך, שיהיו כמו איזה
SOUND TRACK ממשי".
להלן מספר דוגמאות:
 איור בקונצרט בת"א: באמצע הקונצרט רציתי לרשום את אלה שמנגנות, מאחר ולא היה לי נייר ציירתי על גב פנקס צ´קים.
המוסיקה שהתנגנה ברקע נתנה דחף עצום לרישום. ללא המוסיקה זה היה נראה אחרת.
 דמויות באולם הנכנסים בנתב"ג 2000 החדש: ... מספר דמויות שמשוטטות להן בחוסר שקט וכנועות לשלט המעיד על "סופי"
או "לא סופי".. הכיתוב עשה את העבודה .. בד"כ אני משתדל להכניס איזה דיבור מהשטח (יש לזה מימד של הקלטה קולית?)..
 בחורה בבית קפה בעיירה שויצרית: .. ישבה עם הוריה (אותם השמטתי), מה שבלט זו ישיבתה הכל כך זקופה.
הרישום לקח 3 דקות + שיפוצים.. הכיתוב מהעיתון המקומי.
ממש מול חזות פני העיר העתיקה על הגדה, העיר קיבלה עוצמה אדירה בעיני. בסטודיו הוספתי לאיור טקסט בכתב יד ישן
שנסרק ממכתב, ואהבתי את התוצאה.
איור של הקתדרלה במרכז בודפשט: (למעלה משמאל) המראה היה נפלא, עמדתי עם פנקס "חצי בולט" לתוך הכביש ולא עניין אותי דבר. החזקתי מעמד 5 דקות בפוזיציה הזאת.
גם פה נתתי נגיעה של מחשב.
 איור בנושא חיל האויר (הסטוריה): משהו מהנוסטלגיה של חיל האויר. איור בצבע המראה את הגעת מטוסי המיסטר לחצור ב 1956.
בתמונה (דומים לעצמם): עזר ויצמן ז"ל, בני פלד ז"ל, ודן טולקובסקי יבדל לחיים ארוכים. העמידה השוויצית מלאת בטחון עצמי של הטובים לטייס, של עזר ויצמן ירדה לנייר טוב. העבודה היא צבעי מים ועליתי עליהם עם טוש שחור. האיור התפרסם בסדרה של ספרים בחיל, והיה הפתיחה לסרט על בני פלד בתכנית על חייו בערוץ 10.
 ציור מזכרת לטייס : עבודה באקוורל, את הקונספט בניתי על פי צילומים שהתקבלו. הדמות כמובן דומה בדיוק רב. האיש טס על הרווארד הישן, מירז´ים ועוד.. וכמובן סיים את הקריירה רבת השנים במוביל הלאומי כקברניט. משהו על העבודה: טריק/קנה מידה: רצינו שהאיש ישען על כנף ההרווארד, לכן הגעתי לכך על ידי הקטנת המטוס עצמו באופן ניכר. (קושי להראות את כל הפנורמה של המטוס הצהוב יחד עם הדמות יחד..). 2004.  מזוודות ביציאה מהמלון: אחד האיורים האהובים עלי. היו לי בדיוק 3 דקות לתפוס את עגלת המזוודות הזו במלון בחו"ל. גם אני ישבתי על מזוודה אחרת תוך כדי הרישום.
הכל היה במהירות בזק. בבית נתתי נגיעות של פוטושופ.
 איור של מסעדה מזרחית: נעשה מתוך צילום שלי. כאמור זו הזמנה והעבודה "בושלה" בסטודיו. הוא תלוי בכניסה למסעדת "יונס" ליד אבן יהודה.
 איור לתכנית טלויזיה : "שירה בשידור" - עם יוני רועה התכנית הפעילה אצלנו בסלון כל יום שלישי, שירה בציבור של המשפחה, הדחף וההתלהבות יצרה את העבודה המצורפת ביוזמתי.
מנחה התכנית קיבל אותה בהתלהבות ושידרו אותה בין השירים..(2005)
 נעליים בחלון ראוה בניו יורק: השתרכתי אחרי הקניות של אשתי... אנחנו שוב בחנות נעליים... עיני צדו את הנעליים המאד צבעוניות ואפילו מאד קיטשיות...
כשאיירתי אותם בבית הגזמתי בכל הכוונים ובצבעוניות. אבל המסר עבר. הן נראו די דומות.
 איור רחוב בטמישוארה (טרנסילבניה):(למעלה מימין) ישבנו בבית קפה על הרחוב. הרחוב היה מהמם ביופיו. הבניה הקלאסית של אירופה העתיקה. השימוש באדום (עם פחם סינטטי אדום שהיה ברשותי) נתן חיים לכל העבודה. לבתים עצמם היו מאות פריטים מכל הכוונים. קיבלתי החלטה מה לצנזר שהרי לא ניתן וגם לא צריך להתייחס לכל פרט. חלונות בעיר SEGED על גבול הונגריה רומניה: (למעלה משמאל) תוך כדי המתנה לויזה כניסה לרומניה, שרפנו כמה שעות טובות של בטלה בעיר. איור בשבילי זה תמיד בילוי אדיר משולב בכיף. ממש ממול לדלת של הקונסוליה הרומנית היה מבנה עם חלונות מהסוג המצוייר. ציירתי אחד ואת השני שכפלתי בתוכנה.
 איור - תעלת בלאומילך: לתערוכת " הסרטים של פעם" של אגודת המאיירים. (2005)  איור של פרילנס: עורך "בועה "הזמין את האיור ממני. הכוונה שלי היתה לתת את סגנון היום יום של הפרילנסר בעבודה. הכל דחוס,
לא מסודר, כמי שהכל חי על "בערך".
מיקי עמית הוא חבר באגודת המאיירים בישראל ואגודת מאיירי התעופה האוסטרלית בסידני.
|
|
