אמנות - מאמרים תערוכות חדשות ואירועים

 
יצירות מונומנטליות חדשות נוצרו במיוחד למוזיאון ישראל על-ידי שניים מגדולי האמנים הפועלים כיום בעולם - אולאפור אליאסון ואניש קאפור . פסל גדול-ממדים של קאפור  ומיצב מיוחד מאת אליאסון ישתלבו בקמפוס  המחודש של המוזיאון שיפתח לציבור ביולי 2010.

 

שירים: משה יצחקי ציורים: איריס קובליו.

 
רישום אקדמי- מה זה?
 
רישום אקדמי הוא שיטת רישום אוניברסאלית המבוססת על תורת הפרספקטיבה, שמקנה כלים מקצועיים המאפשרים לאמן לרשום אובייקטים מתוך התבוננות מושכלת וידע שיטתי ומובנה. רישום אקדמי הוא כלי מקצועי לאמנים-יוצרים, באמצעותו הם יכולים להעביר אל הדף כל אובייקט- בין אם מתוך התבוננות ובין אם מהדמיון- בצורה מדויקת, וליצור בדו-מימד המחשה ריאליסטית של תלת-מימד.
 

מאז שנות השישים המאוחרות, וביתר שאת במהלך שנות השמונים, תפסו פריטי היודאיקה מקום של ממש ביצירתם של אמנים יהודים בישראל ובחו"ל. יודאיקה – אך לא תמיד "יידישקייט". ביצירה העכשווית, פריטים אלה היו לא פעם מוטיב רדיקלי, חתרני, שנשזר במוקדים המרכזיים של שיח האמנות. בתחום זה בלטו ובולטים אמנים כמו מוטי מזרחי, מיכאל דרוקס, חיים מאור,  יוסי צמח, ז'אק ז'אנו, בלו-סימיון פיינרו ובמידה רבה מאוד גם נחמה גולן.

כתבה זו עוסקת באדם רב פעלים וכשרון , מהנדס ופסל שחונן ביכולות בלתי רגילות , בשני התחומים גם יחד ואין ספק שבבסיס הפיסול שהוא יוצר ניתן לזהות בקלות רבה את כישרונו האמנותי וכישוריו ההנדסיים.

 
סיגלית לנדאו מעצבת זיכרון וזמן ברבות מעבודותיה, ויוצרת מעגלים המחברים בין זמן מיסטי וזמן חולין יומיומי.

  

התיאור הנייטרלי של התעברות דנאה בטקסט המיתולוגי, פתח צוהר לשתי גישות פרשנות סותרות. האחת, שהתהוותה בימי הביניים ושרדה בתקופת הרנסנס, טוענת שדנאה מייצגת מידות טובות של צניעות וטוהר, ואף רואה בהתעברותה הניסית סמל המבשר את התעברותה ללא חטא של אם ישו.   

  קורותיה של הנסיכה דנאה (Danaë )נתפשים בעיני רבים כסיפור יחסית אזוטרי במיתולוגיה היוונית. על פניו יש צדק בדבר, שהרי דנאה היתה עוד אחת מאינספור הנשים שנכבשו ע"י זאוס מלך האלים, שיצריו המיניים לא ידעו שובע. אך במבט מעמיק, נראה כי האופן הייחודי בו דנאה התעברה מהמגע המיני עם זאוס- מגע ממנו נוצר פרסאוס הגיבור האגדי- עורר פרשנויות מיזוגניות של הוגים ואמנים לאורך ההיסטוריה. 

בעת תהליך הוצאת הפסיפס מהקרקע, הופתעו מומחי השימור 
 של רשות העתיקות לגלות מתחתיו טביעות רגלים וסנדלים בני 1700 שנה
ראש ענף שימור אמנותי ברשות העתיקות: "מרגש. פעם ראשונה שאני נתקל בעדות אישית כזו מתחת לפסיפס"
צעד אחר צעד, חלק אחר חלק, ניתקו מומחי השימור של רשות העתיקות את פסיפס לוד מהקרקע, והעבירו אותו לשימור במעבדות השימור של רשות העתיקות בירושלים.

 ב־1907 נפתחה בברלין תערוכה של אמנים יהודים. בדומה לקהילה היהודית בברלין גם התערוכה הייתה גדושת סתירות: יהודית אך לא דתית; לאומית אך לא ציונית; רוחה מתבוללת וגרמנית  - אך נכללו בה עבודות של אמנים יהודים ממזרח אירופה.