האוריינטליסטים הגרמנים מציירים את ירושלים וארץ הקודש על גלויות-דואר: תערוכה חדשה בגלריית דוויק , משכנות שאננים,ירושלים

התערוכה " האוריינטליסטים הגרמנים מציירים את ירושלים וארץ הקודש על גלויות-דואר" שתוצג בגלריית דוויק במשכנות שאננים החל מה-13 במרץ מהווה פרק בסיפור התקשורת החזותית של ארץ הקודש ומציגה ציורים על גלויות דואר פרי מכחולם של הציירים המזרח הגרמנים: פרידריך פרלברג, קרל וויטקה, גוסטב באוארנפיינד ואחרים שציירו עבור בית היתומים הסורי (שנלר) בירושלים.

פעילות הגרמנים בארץ הקודש במרוצת המאה ה 19 ועד מלחמת העולם הראשונה הייתה ניכרת בכל תחום, כולל בנייה, מסחר ותקשורת. מוציאים לאור ובתי דפוס גרמניים סיפקו לתיירים ועולי רגל כמות אדירה של גלויות דואר, ביניהן גלויות מצוירות ע"י טובי האוריינטליסטים הגרמנים. ציירים אוריינטליסטים חשובים ביקרו וציירו בארץ הקודש כחלק מהוויה אמנותית, יצירתית ודתית. הצבעים העזים, האור והאקזוטיקה של המזרח בשילוב עם נושאים הקשורים בתנ"ך ובברית החדשה היקסמו והלהיבו את רוברטס האנגלי (1796- 1864) ובאוארנפיינד הגרמני (1848- 1904) ואלה ציירו כאן את מיטב יצירותיהם.

ציירים אחרים שהו בארץ תקופות קצרות, כחלק ממסע למזרח, חלקם הגיע כעולי רגל או כדי לתעד מאורעות מיוחדים כמו ביקור הקיסר הגרמני וילהלם השני באוקטובר 1898. ציירים אלה שמחו לממן חלק מהנסיעה, או פשוט להתפרנס, ע"י ביצוע משימות ציור של אתרים ונופים עבור מוציאים לאור של גלויות דואר. כך הגיעו לידנו מאות ציורים של האוריינטליסטים, שבוצעו בארץ הקודש לפי הזמנה, בעיקר ברבע האחרון של המאה ה 19 עד שנות העשרים של המאה ה 20.

הציירים האוריינטליסטים נמנו על קבוצה גדולה של סופרים ואמנים מערביים שנשבו בקסם המזרח. האוריינטליסטים פעלו מראשית המאה ה 19 ועד העשורים הראשונים של המאה ה 20. הציור האוריינטליסטי אינו זרם אמנותי אלא מעטפת של יצירות של אמנים מאסכולות שונות, כולל האימפרסיוניסטים, שבחרו לצייר נושאים שנקשרו במזרח, כולל סצנות היסטוריות, דמויות והווי חיים, אתרים היסטוריים ונופים.

הווי המזרח, האנשים ותלבושותיהם, צבע האדמה, השמיים הכחולים והשמש הטביעו את חותמם בציור האוריינטליסטי במגוון נושאים אקזוטיים ובעיקר דרך צבעים חמים. השיפור בתנאי המסע לתחומי האימפריה העות´מאנית, במחצית השנייה של המאה ה 19, איפשר לאמנים לנסוע לארצות המזרח מטורקיה והלבנט דרך ארץ-ישראל, מצרים והמגרב, לחוות את הנופים ורוח המזרח ולתעד את רשמיהם בציור.

שירותי דואר במתכונת המוכרת לנו היום התגבשו ברבע השני של המאה ה 19 והתמסדו ב 1874 ע"י "איגוד הדואר הבינלאומי" ( UPU ). כך הפך הדואר, שרות עתיק יומין אשר פעל בלעדית עבור שליטים ובעלי אמצעים, לכלי תקשורת עממי המעביר מכתבים וצרורות לכל קצוות תבל בביטחון, בזמן קצר ומחיר סביר.

במחצית השנייה של המאה ה-19 החלו לפעול בארץ הקודש שרותי דואר של האימפריה העות´מאנית ובמקביל גם שרותי דואר של חמש מעצמות אירופה, אשר קבלו זיכיון כלכלי חשוב זה מידי הסולטן. גלוית הדואר הומצאה בארה"ב ב 1861, ותוך שלושים שנה הפכה לכלי התקשורת הפופולארי ביותר בשירות בתי הדואר של המדינות הגדולות. היתרון של גלוית הדואר היה ביכולת להעביר מסר כתוב קצר או תמונה, ובמהרה גם שילוב של טקסט ותמונה, בעלות נמוכה לצורך פרטי או מסחרי. בעשרים השנים האחרונות של המאה ה-19 זרמו בדואר מיליוני גלויות מקצה העולם ועד קצהו, הוכחה לצורך האנושי לשמור על קשר בין אנשים. אפשר, אפוא, לומר: גלוית הדואר היא האיי-מייל (דוא"ל) של המאה ה-19.

גלוית הדואר, הוגבלה בתחילה לטקסט קצר בלבד, אך עד מהרה הבינו המוציאים לאור כי "תמונה אחת שווה אלף מילים" ובמיוחד אם התמונה הודפסה בצבע, וצד הטקסט הוחלף בתמונה מצולמת, מאוירת או ציור.

גלויות נושאות תמונה ( picture postcard ) הפכו מיד לפריט מבוקש, בעיקר על ידי תיירים.

הדפסת תמונה בשחור – לבן הייתה תהליך מוכר בענף הדפוס של המאה ה-19. לעומת זאת הדפסה בצבע היתה טכנולוגיה ייחודית, נחלת מספר קטן של בתי-דפוס מתמחים, בעיקר בגרמניה ושוויץ. אלה הדפיסו בצבע באיכות טובה בשיטת פוטוכרום או באיכות בינונית בעזרת הדפסת רשת באופסט.

בשלהי אותה מאה היה צילום בשחור-לבן בבחינת תהליך מקצועי נפוץ, ותשלילים על לוח זכוכית שימשו גם להכנת גלופות דפוס. צילום בצבע היה מעשי רק בעשור השני של המאה ה-20, ולכן הדפסת תמונות נוף או אתרים בצבע התבססה על הכנת גלופות דפוס על בסיס תשליל צילום בשחור – לבן ו"צביעה" ידנית של הגלופות. בתנאים אלה העדיפו בתי-דפוס להיעזר בציורי נוף ואתרים, פרי מכחולם של ציירים, כבסיס להכנת גלופות להדפסה בצבע של גלויות דואר. העלייה הדרמטית במספר התיירים ועולי הרגל לארץ הקודש ברבע האחרון של המאה ה 19 הציבה את הארץ כיעד חשוב לספקי שירותים ב-תחבורה, מלונאות וגם תקשורת.

מאות מוציאים לאור, בעיקר מאירופה, סיפקו מגוון של אלבומי תמונות וגלויות נושאות תמונה בשחור – לבן וצבע. הנושאים הפופולאריים היו אתרים היסטוריים ומקומות קדושים ל-נצרות ול-יהדות. התייר הממוצע ביקר בעת שהותו בארץ בשלושים עד ארבעים אתרים, ואת תמונתם על גלויה לקח אתו כמזכרת, או שלח בדואר לקרובים וידידים.

פתיחה חגיגית במסגרת הכנס הבינלאומי ´גרמניה בירושלים´- 13/3/07 בשעה 18:00

הגלריה פתוחה בכל ימות השבוע בין השעות 10:00-20:00 , הכניסה חופשית

טלפון לפרטים לציבור : מחלקת תכניות משכנות שאננים: 02-6292212