בית מורשת אצג : ערב המוקדש לפואמה במלכות הצלב - אין מלכות פון צלם מאת: אורי צבי גרינברג

בית מורשת אצ"ג : ערב המוקדש לפואמה במלכות הצלב -  אין מלכות פון צלם, מאת: אורי צבי גרינברג, יתקיים ביום שלישי 27 בפברואר 2007 שעה 20:00 במרכז עינב, רח´ אבן גבירול 71, תל אביב.

בתוכנית:

פתיחה והנחייה : גאולה כהן, יו"ר בית מורשת אצ"ג.

ברכות : מר רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב-יפו, מר טומי לפיד, יו"ר מועצת "יד ושם", עליזה גרינברג טור-מלכא, רעיית המשורר.

דברים : פרופ´ אברהם נוברשטרן, מנהל בית שלום עליכם "על בין חורבן לגאולה"

ביצוע בכורה של היצירה המוסיקלית: דניאל גלאי מלחין, פסנתרן ומנהל מוסיקלי, נועה ביזנסקי שירה ביידיש.

אנסמבל קאמרי : אליהו שולמן כינור,גונן רוזנברג כלי הקשה, גרשון לייזרסון נגן קונטרבס ובעל תפילה, איילת קרני חליל,  איתי כהן אפקטים מיוחדים.

קריינים : מיכאל בן אברהם (ויינאפל) קורא ביידיש, צבי סלטון קורא בעברית.

  האמנים המשתתפים : גד אולמן, רחל אליה אחונוב, אורנה איזנברג, גיל-לי אלון קוריאל, וולף בולבה, אירה גולוב, איה דן, דודו הראל, אריק ונונו, עפרה עמית, אליז שנון-אדלני, מיכה שפירא.

הפקה וניהול אומנותי: רחל-אליה אחונוב

גאולה כהן על הפואמה ואצ"ג כמשורר- נביא

הפואמה ב"מלכות הצלב" אינה רק חשבונו של אצ"ג עם אירופה הנוצרית – מלכות הצֶלֶם – אלא היא גם חשבונו של המשורר עם הגלות: בחורבן יהדות אירופה רואה אצ"ג  חוקיות שהיא פועל-יוצא של טבע הגלות - חשבון, בדיעבד, גם עם אלה בעמו, שלא ראו את סימני החורבן, יתר על כן – שחיו באשליה שיש עתיד ליהודים באירופה.

רק מי שיש לו חזון יש לו גם תחזית. לא מספיק היה, בשנת 1923, השנה שבה נכתבה הפואמה "במלכות הצלב", להרגיש שאדמת אירופה, אדמת הצלב, בוערת מתחת לקיומו של העם שלנו, כדי לזעוק ולהזעיק: "אש בבית ישראל" – בשביל זה צריך היה להיות משורר-נביא כאורי צבי גרינברג, שלצד ה"נבואה השחורה", "השחורה בנבואות השחורות", בוערת בעצמותיו גם נבואה לבנה; משורר-נביא שתוך שהוא רואה את מתי עמו תלויים באירופה ערומים על העצים, ערומים על הצלבים, הוא גם רואה את בחורי עמו זה "עֲם שֶכָּזֶה, בַּחוּרִים-של-אָרָד, גוּפִים עֲרֻמִים בִצְרָב – שֶמֶש", ש"בדמם העני" ניצת לפתע ולוהב, "הֲמִּזְרָח הַכָּבוּי", ואז - עם "עַבָּאַית-עֲרָב רְחָבָה" וטלית על כתפו, עולה המשורר על סוס ומצווה עליו להריץ אותו הרחק מכאן, ממלכות הצלב שבמערב, למלכות אחרת שמחכה לו בחולות המדבר. מעתה, לא פעמוני צלב לוהטי שנאה, אלא "מזלות" "לעת צאת כוכבים" הילכו מעל לראשו של המשורר ה"לוהט אהבה".

"ארץ-ישראל" אינה מופיעה בשמה בפואמה; אין פה "פתרון ציוני" במובן המדיני, אבל השֶמֶש ש"צורבת" את גופותיהם הערומים של בחורי העם הזה שהגיע אל חולות המדבר –

גם אם אין בה מכדי לבקוע פתח גאולה במציאות האין-מוצא שבפואמה, הנה, יש בה, לדעתי כדי להאיר את הכיוון ממנו תבוא הגאולה.

יוסי פלס על היצירה המוסיקלית "במלכות הצלב"

"דניאל גלאי, מבכירי מלחינינו, נטל על עצמו משימה מיוחדת במינה: ליצור מקבילה מוסיקלית לפואמה היידית עזת-הביטוי של אורי צבי גרינברג, "במלכות הצלב". מחד גיסא, גלאי הוא אינטלקטואל מוסיקלי בן-זמננו, השולט ברזי המוסיקה המודרנית לסיגנונותיה; מאידך גיסא הוא גם מוסיקאי עממי  -  מותר לומר: כליזמר לכל דבר  -  הספוג במורשתה המוסיקלית של יהדות מזרח-אירופה  ובקי בה לפניי ולפנים. בנוסף לכך גלאי הוא איש ספר, שזיקתו ליידיש, לספרותה ולתרבותה עמוקה ושורשית. מזיגה נדירה זו של יכולות, מיומנויות ורגישויות היא שמסבירה (חלקית, לפחות) את הצלחתו של המלחין להעלות מנבכי עולמו מוסיקה, ההולמת כל-כך את הפואמה של אצ"ג. 

יצירתו של גלאי מורכבת מעשרה שירים, הכוללים חלק ניכר של הטקסט ומהווים רצף צורני שלם. את השירים משמיעים, לחילופין, שני קריינים וזמרת  -  הקריין האחד מקריא חלקים נבחרים מתוך הטקסט המקורי ביידיש והאחר  -  את אותם חלקים בתרגומם העברי, מעשה ידיו של בנימין הרשב. טורים מסויימים מתוך הטקסט היידי מושרים בפי הזמרת. כרקע לקריינות  משמשים חומרי צליל, המזוהים עם ה´אוואנגרד´ של המחצית השנייה של המאה ה-20, בכלל זה הצללות אלקטרוניות.

בחלקים המזומרים פנה המלחין למלוס היהודי המזרח-אירופי, לשיר העם היידי ול"ניגון" היהודי, ל´מוסיקת הנשמה´ היהודית על מחוות הצליל האופייניות לה. אך הדיכוטומיה הסיגנונית אינה נוקשה וברגעים רבים מתמזגים היסודות הסיגנוניים השונים  (למשל, כאשר ההקראה  מלווה בקול המזמר חרישית ניגון של תפילה) והדבר מקנה ליצירה אחידות ורציפות  -  למרות ההטרוגניות.

נדמה, כי גם לשפה עצמה ניתנת כאן משמעות מוסיקלית וזאת יכול לעשות רק מלחין כגלאי, שה´מוסיקה´ של היידיש, הניגוניות שלה, האינטונציה המייחדת אותה, ממש זורמות בדמו. העמדתן של העברית  והיידיש זו מול זו - כמנוגדות זו לזו, אך גם כמשלימות זו את זו - מאפשרת להקשיב ליצירה בשני מישורים שונים, מישורים של זמן, של מקום ושל תרבות: מודרניזם מול מסורתיות, ´אז´ מול ´עכשיו´, ´כאן´ מול ´שם´. כך מוענק לה ליצירה מישנה עומק.

כבר עם הישמע הצלילים הראשונים אנו מצויים בעולמו האפל של "יער הדווי והאימה" ב"מלכות הצלב", שהפכה גיא צלמוות ליהודים נצלבים. ואנו ממשיכים  -  טור אחר טור, שיר אחר שיר, מיטלטלים בין חרון לנהי, בין אירוניה מרה לייאוש מטריף-דעת, כשהמוסיקה, כשפה בלתי-מילולית של רגשות, מעצימה את משמעותן של המלים הזועמות, הקוראות תיגר, המקוננות. מתוך ההתפתחות המוסיקלית נבנים שיאיה ההבעתיים של היצירה, שהבולט בהם מופיע, כמדומה, במלים "שלכם יקרה מה שלנו קרה". בסיום מתעכב קול הזימרה על המלה "אהבה", שבה גלומה תקוות הגאולה הציונית של המשורר (כפי שמתאר זאת אברהם נוברשטרן במאמרו על הפואמה ); אלא שהמוסיקה נקטעת באופן פתאומי, בהברה "א", ומותירה את התקווה כתלוייה על בלימה, בציפייה מתוחה לאשר עתיד לבוא."

דניאל גלאי: מלחין, פסנתרן ומנהל מוסיקלי

דניאל גלאי מוכר כמלחין בארצות רבות. יצירותיו המוסיקליות לתזמורת, הרכבים קאמריים לתיאטרון ולבלט מושמעות בתחנות רדיו שונות בעולם וכלולות ברפרטואר של מוסיקאים מצטיינים. גלאי חיבר מוסיקה לטקסטים של גדולי היוצרים ביידיש: אברהם סוצקבר, פרץ מרקיש ואורי צבי גרינברג ובעברית לזלדה ויהודה עמיחי. בתור יו"ר של פורום למוסיקה בת זמננו, הפיק קונצרטים רבים עם מוסדות תרבות ושגרירויות שונות. מדי שנה מופיע כפסנתרן באירופה וארה"ב בביצוע מיצירותיו לפסנתר והרכבים קאמריים מגוונים. כדואו גלאי עם בתו הצ´לנית רחלי, מופיע בקביעות בהשמעת רפרטואר הכולל מוסיקה יהודית, ישראלית בת-זמננו.

דניאל נולד ב-ארגנטינה בשנת 1945 ועלה ארצה ב1965. למד בקונסרבטוריון הלאומי בבואנוס איירס ובאקדמיה למוסיקה ע"ש רובין בת"א. השלים תואר שני בקומפוזיציה באוניברסיטת שיקגו (1979). מספר רב מיצירותיו הולחנו לטקסטים פרי עטו ולאגדות

עם. ניגוני כליזמר שלו מבוצעים ברחבי העולם.  דניאל זכה במלגות רבות ובפרס שרה גורבי על מכלול יצירותיו המוקדשות לתרבות היהודית.

המוסיקאים המשתתפים
 

נעה ביזנסקי - זמרת סופרן

ילידת 1979. בוגרת המחלקה הווקאלית של האקדמיה למוסיקה ע"ש רובין, ת"א. בין מוריה נמנו אפרת בן נון, פרופ´ תמר רחום, רובין וייזל קפסוטו וססיליה בונוויט. זכתה במילגה מטעם קרן התרבות חיפה למוסיקאים מצטיינים. הופיעה בקונצרטים רבים בארץ ובגרמניה. השתתפה בכתות אמן עם אמנים כהילדה צאדק, ורה רוז´ה, אוולין טאב ואנטוני רולי. בוגרת הסדנה לבצוע מוסיקה שנכתבה במחנה הריכוז טרזינשטאדט. השתתפה בסדנה לבצוע השיר האמנותי בבית פליציה בלומנטל. עבדה עם המלחין ארווין יונגר לקראת בצוע בכורה של יצירתו "פעם מתוך ייאוש" באוניברסיטת חיפה, כמו כן ביצעה משירי המלחין דניאל גלאי בבצוע בכורה.
 

אליהו שולמן - כינור

אליהו שולמן נולד בברית המועצות, למד כנור בישראל אצל פרופ´ רמי שבלוב. בוגר האקדמיה למוסיקה שבאוניברסיטת תל-אביב ובעל תעודת אומן ממוסד זה. במסגרת לימודיו זכה פעמיים בפרס ראשון בתחרויות לכנור ולמוסיקה קאמרית ובשנת 1990, זכה בפרס משרד החינוך והתרבות על בצוע נבחר של מוסיקה ישראלית. הופיע כסולן עם תזמורות, ברסיטלים, בהרכבים קאמריים, הקלטות ברדיו ובטלוויזיה בישראל, אירופה, ארצות הברית ואמריקה הדרומית והמרכזית, בערים חשובות: לונדון, פרנקפורט, בודפסט, פראג, וושינגטון, סנט פטרבורג, מכסיקו סיטי, מונטווידאו ועוד. השתתף בקונצרטים משותפים בנגינה יחד ותחת ניצוחם של מוסיקאים דגולים: אייזק שטרן, מרי פרהייה, פיליפ אנטרמון, שלמה מינץ ועוד. משנת 1985 מכהן אליהו שולמן ככנר הראשי וכסולן של התזמורת הקאמרית הישראלית.
 

רונן רוזנברג – כלי הקשה
 

בוגר האקדמיה למוסיקה ומחול ע"ש רובין בירושלים בתחום תיפוף וטימפני. נגן ג´אז. למד בביה"ס למוסיקה ע"ש אספן בקולורדו ארה"ב ובקולג´ למוסיקה גלייר בקייב אוקראינה. חבר בתזמורת הקאמרית הישראלית. הופיע במסגרתה בארה"ב, ספרד, צרפת, יפן ומדינות נוספות. נגן פרילאנס בתזמורות ישראליות בכירות בינהן: האופרה הישראלית החדשה והרכבים למוסיקה בת זמננו. מופיע בפסטיבלים של מוסיקה קלאסית וג´אז בארץ ובחו"ל.

מלמד נגינה בתופים במרכז למוסיקה ברמת גן . זכה במלגה מטעם קרן התרבות אמריקה-ישראל.

גרשון לייזרסון – נגן קונטרבס ובעל תפילה

יליד רוסיה. התחבר למוסיקה ולמסורת היהודית לאחר עלייתו ארצה. למד במוסדות דתיים. שרת בלהקת הרבנות הצבאית ככנר וזמר. בוגר אקדמיה למוסיקה בת"א. נגן קונטרבס וכינור. עוסק בשירה. מנהל את להקת הכליזמר: ´ניגון חדש´. משלב באופן קבוע ברפרטואר האישי מוזיקה יהודית ממזרח אירופה.
 

איילת קרני – חלילית

ילידת חיפה, 1985. תלמידתם של נעמי רוגל ולרה מוריס. הופיעה בכיתות אמן בחליליות של נגנים ידועי שם מאנגליה, גרמניה, הולנד וישראל. ביצעה רסיטלים במקומות רבים בארץ ובחו"ל (בוסטון). זכתה במלגת בר-דוד לנגנים צעירים, וכן היא זוכה במלגות קרן התרבות אמריקה-ישראל, מאז 2002. בתחרות כשרונות צעירים של התזמורת הסמפונית חיפה זכתה בשלב הגמר, והופיעה סולו את התזמורת באולמות האודיטוריום ותיאטרון הצפון. בדצמבר 2004 השתתפה בתחרויות האביב בתחום המוסיקה העתיקה. זכתה למעמד מוסיקאית מצטיינת מטעם צה"ל, אך בחרה להתנדב במסגרת שנת שירות בניצנה, ובמסגרת גרעין נח"ל בשכונות דרום תל-אביב.
 

איתי כהן – טכנאי קול ואפקטים מיוחדים

יליד 1975, קומפוזיטור ומפיק מוסיקלי. תואר B.Mus מאוניברסיטת תל אביב. למד קומפוזיציה עם פרופסור יצחק סדאי ופרופסור עמי מעייני. זכה בתחרות קומפוזיציה לשנת 2004. כתב את היצירה STROFA (A Fairy Tale) לחליל, ויולה ונבל עבור רות ירון, עמוס וגיתית בועזסון. הופיע ב- Live Electronics בסדרת תגליות בתיבה, במוזיאון תל אביב ובמשכנות שאננים. הקים את  BETA-JAZZ בשיתוף עם ארנן פלטי. מתזמר ומעבד.

ציוני דרך בחיי המשורר ושירתו
 

אורי צבי גרינברג, נצר למשפחת אדמו"רים, נולד בגליציה בחג הסוכות, ט"ו תשרי תרנ"ז, 22.9.1896, נפטר ביום העצמאות, ה´ באייר התשמ"א, 8.5.81, ונקבר בהר הזיתים בירושלים. עלה לארץ ישראל בחנוכה תרפ"ד (דצמבר 1923), והיה למשוררם האהוב של החלוצים מיישבי הארץ. עם פרוץ פרעות תרפ"ט – בחברון, בירושלים ובצפת (1929) – נתגלעה מחלוקת קשה בין המשורר לבין הנהגת הישוב, אותה האשים במדיניות הבלגה על רצח יהודים בידי הפורעים הערבים. אצ"ג הצטרף להנהגת תנועתו של זאב ז´בוטינסקי, הקדיש את עטו לכתיבה פובליציסטית נוקבת ושירתו הולידה את מחתרות אצ"ל ולח"י במלחמתן נגד השלטון הבריטי הזר.

שימש כח"כ, בכנסת הראשונה, מטעם ´חרות´. התחיל לפרסם שירה ב-1912 ביידיש ובעברית. בשנות העשרים, לאחר עלייתו ארצה, יצאו לאור ספריו: "אימה גדולה וירח", "הגברות העולה", "חזון אחד הלגיונות", "אנקראון על קוטב העצבון", "כלפי תשעים ותשעה", "כלב בית" ו"אזור מגן ונאום בן הדם". ב-1937 יצא לאור "ספר הקטרוג והאמונה", המביע את אמונת המשורר במלכות ישראל בארץ ישראל, את תחזיתו על גרוש הבריטים והקמת מדינת ישראל. ב-1951 יצא לאור ספרו "רחובות הנהר", ספר הקינה העמוקה על חורבן יהדות אירופה. בשנת 1991 החל מוסד ביאליק להדפיס את כל כתביו, בעריכתו של פרופ´ דן מירון ובסיועה של עליזה גרינברג טור-מלכא. עד כה יצאו לאור שלושה-עשר כרכי שירה, כרך איורים ושני כרכי פרוזה.

שירתו של אצ"ג – שירה לירית, שירה לאומית ושירה מטאפיסית – מתייחדת בסגולה החורגת מן המימד הספרותי אל עבר החזון והנבואה, ועוסקת הן בבעיות ההיסטוריה של העם היהודי במאה העשרים והן בנושאים אוניברסליים-קיומיים – על גורל היחיד, על אם ואשה, אהבה, אלוהים ומוות.
 

אורי צבי גרינברג, "משורר ירושלים", זכה במשך השנים לפרסים ספרותיים נכבדים, שהחשובים בהם – פרס ביאליק ופרס ישראל.

האמנים המשתתפים

גד אולמן

יליד 1935, בוגר בצלאל, ירושלים, 1960. עוסק בתחום רחב של האמנות הפלסטית: ציור קיר, פיסול חוצות, וכדומה. משתתף קבוע בתערוכות המאיירים, בהן הוא בונה יצירות תלת מימדיות בדרך כלל מעץ. הגזע הכרות מופיע פעמים רבות ביצירתו בתערוכות יחיד וקבוצתיות. זכה בפרס הראשון בתחרות חתך הזהב (2002) מטעם אגודת המעצבים הגרפיים בישראל, ובפרס בן-יצחק לאיור ספרי ילדים, ממוזיאון ישראל.

רחל-אליה אחונוב

למדה ספרות אנגלית וספרות יידית לתואר ראשון. לימודי אמנות ב´בצלאל´  ומסגרות פרטיות. לימדה קומיקס, איור וקריקטורה במוזיאונים ובתי תרבות. הציגה בתערוכות קבוצתיות במוזיאונים שונים בארץ ובחו"ל.

בשנת 2001, במלאת 25 שנה לחילוץ השבויים מ-אנטבה, אצרה תערוכת קריקטורות בינלאומית במרכז ז´ראר בכר בירושלים בנושא: ´מבצע יונתן בראי הקריקטורה העולמית´. ניהלה  את אגודת המאיירים במשך שלוש שנים. מרצה לאיור במכללת אריאל.

אורנה איזנברג

ילידת 1957, ירושלים. למדה בגמנסיה  רחביה ובוגרת החוג לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. למדה ציור במשך 15 שנה  אצל הצייר ישראל מונדריאן. עוסקת בעיקר בציור בצבעי אקריליק, שמן וטכניקות מעורבות. הנושאים בציוריה ריאליסטיים, כאשר הקומפוזיציות בד"כ אינן כאלה והטכניקות  מרובות שכבות בניסיון להציג את השפעת הזמן החולף על חפצים שונים. הציגה 3 תערוכות יחיד בארץ ובארה"ב ובתערוכות קבוצתיות רבות.
 

גיל-לי אלון קוריאל

בוגרת עיצוב גרפי ואיור במכללת ויצו חיפה במגמה לתקשורת חזותית . איירה כ- 60 ספרי ילדים ונוער . זכתה בפרסים רבים ביניהם : פרס נחום גוטמן, פרס בן-יצחק (מדליית כסף) מטעם מוזיאון ישראל, מקום ראשון בתחרות איורים לשירי אצ"ג : ´נגוהות´. מלמדת איור במכללת ויצו חיפה ובמכללת עמק יזרעאל. השתתפה בתערוכות יחיד וקבוצתיות . מתגוררת בחיפה.

וולף בולבה

 בוגר בי"ס גבוה לאומנות במולדבה, אוניברסיטה פוליגרפית באוקראינה, ציור וגרפיקה באוניברסיטה לאומנות בקישינב.  תערוכות קבוצתיות בבריה"מ ואירופה, תערוכות יחיד וקבוצתיות ברחבי הארץ.  אייר קרוב ל-100 ספרי ילדים וכן יצירות של שקספיר, דוסטוייבסקי, שלום עליכם, ועוד.  זכה בפרסים יוקרתיים בחו"ל ובפרס יעקב פיכמן בתחום האומנות ובפרס ראש עירית ר"ג בתחרות האיורים לשירי אצ"ג: ´נגוהות´. הרצה ב"ויטל".

אירה גולוב

נולדה בלנינגרד, בריה"מ בשנת 1970. סיימה בית-ספר לאמנויות. עלתה ארצה בשנת 1991 ומתגוררת בירושלים. בשנת 1998 סיימה לימודי תואר ראשון באקדמיה לאמנות "בצלאל" בירושלים. ערכה 5 תערוכות יחיד, השתתפה ב-17 תערוכות קבוצתיות. מאיירת, ציירת, עוסקת בענפים שונים של האמנות הויזואלית.

איה דן

בוגרת בצלאל. התמחתה באיור. עבדה במשרדי עיצוב ופרסום. הציגה בתערוכות: ´איורים חדשים לאגדות ישנות´. ´סינמה- איורים לסרטים שוברי קופות´. ´נגוהות-איורים לשירי אורי צבי גרינברג´. ´קו התפר´ – תערוכה משותפת לאמנים ישראלים ופלסטינאים. איוריה פורסמו בעיתונים ובירחונים: "הארץ", "עיניים", "חיים אחרים" ועוד.

דודו הראל

בוגר "בצלאל" במגמה לתקשורת חזותית (1968-1972). תערוכות בארץ, (ביניהן - מוזיאון ישראל, מוזיאון הארץ, בית האומנים) ובעולם: (ביניהן - ב-יפן, גרמניה ו-פריס).

זכה בתחרויות רבות בתחום העיצוב הגרפי. ערך קמפיינים עבור מוזיאון ארץ ישראל,

התזמורת הסימפונית, עיריית ירושלים, מרכז רבין בירושלים, ועוד. זכה בתחרות חתך הזהב, 2005, של אגודת המעצבים הגרפיים בישראל ובפרס הקרן לירושלים, בפרוייקט מרכז רבין – קווים אדומים בדמוקרטיה הישראלית, 2005 .

אריק ונונו

אמן רב-תחומי המציג תערוכות יחיד, מיצבים, פסלים ותערוכות קבוצתיות בארץ ובחו"ל. עבודותיו מצויות באוספים שונים בישראל ובעולם. כתב רומאן וקובץ סיפורים קצרים.  כותב ומצייר ספרי ילדים. מפרסם מאמרים ופרוזה בכתבי-עת, טורי סאטירה וקריקטורה פוליטית בעיתונות ובטלויזיה. מרצה לתולדות האומנות, מוזיקאי ומלחין (כתב והלחין כ-30 שירים).

עפרה עמית

מאיירת עצמאית היוצרת בארץ ובחו"ל. בוגרת ויצ"ו חיפה. עסקה באיור ואנימציה בתחום המולטימדיה. כיום מתרכזת בעיקר בציורי אקריליק. עבודתה כוללת בין השאר ספרי ילדים, איורים למגזינים ועיתונות, פוסטרים ואריזות. איוריה זכו בפרסים בינלאומיים, ביניהם תחרות אנדרסן של יריד ספרי הילדים בבולוניה לשנת 2005, פרס הצטיינות ופירסום בשנתון האיור של המגזין האמריקאי Communication Arts לשנת 2004, פרס בן-יצחק (מדליית כסף) מטעם מוזיאון ישראל.

מיכה שפירא

מנעוריו עסק באמנות, קשריו עם הצייר ליאו רוט, חבר הקיבוץ, היו מקור השפעה והשראה רבת חשיבות. למד ציור במכללת עמק הירדן ב-1995, והציג תערוכות במלון מצפה הימים ובקיבוץ אפיקים. עבודותיו נמצאות באוספים ציבוריים ופרטיים בארץ ובחו"ל. מבחר תחריטים שיצר מוצגים בגלריה בגרמניה. מתגורר בקיבוץ אפיקים (ממייסדי הקיבוץ).

אליז שנון אדלני

ילידת 1947, רומניה. עלתה לארץ ב-1946. בוגרת בצלאל וקלישר. התמחתה בפריס. הציגה תערוכות בצרפת, מוזיאון חיפה, תחרות אילוסטרציות לילדים UNICEF וכן בתערוכות קבוצתיות של אגודת המאיירים. מאיירת לעיתונות, רושמת ויוצרת במגוון רחב של טכניקות בסגנון מעורב של אקספרסיוניזם הומוריסטי עם עיוותים גרוטסקיים. מתגוררת בתל-אביב.

בית מורשת אצ"ג – יו"ר גאולה כהן

נוסד בירושלים ב-1998 במטרה לטפח ולהנחיל לדור הצעיר את מורשתו הספרותית של המשורר אורי צבי גרינברג. עד לעשור האחרון, בשל נסיבות וסיבות שונות, הוחרמו הן המשורר והן שירתו והיו נחלת חוגים מצומצמים בלבד. חסרונו של בית, שיהווה מרכז לפעילות תרבותית להנחלת יצירותיו ומורשתו של אצ"ג, זעק והזעיק את שוחרי שירתו למלא את החסר.

פעילותו של בית מורשת אצ"ג לגאולת שירתו היא איפוא פעילות תרבותית חלוצית: בין מרכזי התרבות בית מורשת אצ"ג הוא המכון היחידי בארץ ובחו"ל העוסק בהוראה ובלימוד שירתו של אצ"ג – משורר המוכר ונלמד היום באוניברסיטאות ע"י מיטב חוקרי הספרות משמאל ומימין, כגדול משוררי ישראל בדורנו כאחד מגדולי המשוררים של המאה.

את המשימה שנטל עליו, מממש בית מורשת אצ"ג דרך: השתלמויות מורים וימי עיון לתלמידים, מרכז הדרכה וייעוץ לסטודנטים ודוקטורנטים, מועדון לצעירים שוחרי שירה, סדרות שוטפות וערבי עיון לציבור הרחב ולחיילים, סדרות לימוד ותרגום לעולים חדשים, כל זאת ע"י מיטב המרצים והחוקרים.

פעמיים בשנה מקיים בית מורשת אצ"ג לילות-שימורים של קריאה בציבור משירי אצ"ג בהשתתפות אישי ציבור; בערבים אלה השתתפו לאחרונה: ראשי ממשלה, רמטכ"ל ואלופי צה"ל, ראשי הסוכנות היהודית, הקרן קיימת לישראל, שופטים עליונים, שרים, ח"כים, אישי ציבור וראשי עיריות – מכל קצות הקשת הפוליטית.

פעילות ה"בית" מקדמת פרוייקטים חשובים נוספים, כגון: תרגום והלחנת – מבחר משירי אצ"ג; תיעוד זיכרונות אישיים על המשורר; הענקת מלגות לעבודות מחקר על שירת אצ"ג; קונצרטים משירי אצ"ג המולחנים; סמינר לתרגום שירתו לשפה הרוסית; הוצאה לאור של קבצי תדפיסים מדיונים מיוחדים; תערוכת איורים נושאת פרסים ממבחר שירתו.

מעת לעת מפיק בית אצ"ג תערוכות וקונצרטים, בהשראת שירי המשורר, סרטונים ותקליטורים, לימודים וחוברות על חיי המשורר ויצירתו.

"בית שלום עליכם" – מנהל פרופ´ אברהם נוברשטרן

בתל אביב, נפתח ב-1966 כמוסד המופקד על טיפוח מורשתו של שלום עליכם בפרט, ותרבות היידיש בכלל. הבית מכיל את הארכיונים הפרטיים של שלום עליכם ושל י"ד ברקוביץ, הסופר העברי-יידי והמתרגם המהולל של כתבי שלום עליכם.

בבית מתקיימת פעילות תרבותית ענפה, הכוללת קורסים ליידיש בכל הרמות – מן המתחילים ועד למשתלמים, קורסים על ספרות יידיש והרצאות בעברית לקהל הרחב על יהדות מזרח אירופה. ביולי 2006 התקיים קורס הקיץ הראשון לשפה ולתרבות יידיש באוניברסיטת תל-אביב, בשיתוף עם המכון ע"ש משפחת גולדרייך. בינואר 2007 הופיע הגיליון השני של כתב העת "דווקא", המוקדש ל"ארץ יידיש ותרבותה", ובכוונתנו להוציא שני גיליונות בשנה. אנו פותחים בסדרה של ערבי שירה בציבור, ביידיש, במסגרת שיתוף הפעולה המתמשך עם תיאטרון "יידישפיל". בשנים האחרונות הופיעו בתמיכת "בית שלום עליכם" עשרות ספרים ותקליטורים העוסקים בתרבות יהודי מזרח אירופה. מאות אנשים משתתפים בפעולותיו של הבית מדי שבוע בשבוע במסגרות השונות שהוא מציע.  

לכבוד הערב הופיעה מהדורה מיוחדת של הפואמה "במלכות הצלב" ביידיש ובעברית בליווי איורים מקוריים