על המיצב "בית מרקחת" של דמיאן הירסט

אנשים מאמינים בתרופות, ביצרניהן וברופאים. מאז ומעולם נחשב איש הרפואה למעין קוסם. בעזרת מרקחת של עשבים או כדור קטן, נפתרת הבעיה וחולף הכאב. לאיש הרפואה היו הבנה מעמיקה בצמחי מרפא ובשיטות הטיפול בהם, אך גם לחשים מיוחדים והרבה עשיית רושם על הפציינטים, כדי לעזור לטיפול בעזרת שכנוע עצמי. כיום, כמובן, הרופאים לא משתמשים בקסמים ולחשים, אלא רק במילים לטיניות בלתי ברורות, שמהוות מעין צופן בינם ובין הרוקחים. הרופא אף פעם לא אומר: "זה יעבור" או "תשתה מרק חם ותלבש צעיף" או "תעשה דיאטה", אלא תמיד רושם משהו, כדי שלא נרגיש שבאנו לחינם.

בשנת 1992 יצר האמן הבריטי דמיאן הירסט את המיצב "בית מרקחת".

המיצב נראה כמו בית מרקחת אמיתי, עם ארונות ומדפים שעליהם בקבוקים ואריזות של תרופות.

על הדלפק מונחים ארבעה בקבוקי זכוכית, שכל אחד מהם מלא בנוזל בצבע אחר. מהתקרה משתלשל קוטל זבובים חשמלי ובמרכז החדר מונחים שרפרפים ועליהם קעריות שבתוכן חלות דבש.

הארונות פתוחים, ועל המדפים הפשוטים, הצבועים לבן, מונחות אריזות של תרופות, בכל מיני גדלים ובצבעים שונים. האריזות מסודרות לפי גודל ולפי קבוצות של צבעים. כמו בבית מרקחת אמיתי – הכל נקי ומסודר, אסתטי ומוקפד מאוד.

האמן הבריטי דמיאן הירסט - מיצב "בית מרקחת".

הירסט מדמה את הארונות לאנשים ואת המדפים לאיברים. הוא מצביע על כך שרוב התרופות מיועדות כל אחת לאיבר מסוים. בחלק מהעמדות של המיצב, התרופות מסודרות על המדפים לפי סדר האיברים בגוף – תרופות לראש על המדפים העליונים, תרופות לאיברים הפנימיים על המדפים האמצעיים ותרופות לרגליים על המדפים התחתונים.
 

האריזות ריקות, ואינן מכילות תרופות. לדעת הירסט, הכוח של התרופה הוא באריזה שלה – בעיצוב האריזה, בצבעים, בשם – ולא בתרופה.

ארבעת בקבוקי הזכוכית שמונחים על הדלפק מכילים מים עם צבעי מאכל. הם מסמלים את ארבעת היסודות העתיקים. הבקבוק עם הנוזל הירוק מסמל את האדמה, הצהוב - את האוויר, האדום - את האש והכחול - את המים. זהו הסמל העתיק של בתי המרקחת, והירסט משתמש בו כדי להזכיר, שגם בית המרקחת המודרני יחשב בעוד 100 שנה למיושן, למוצג מוזיאוני בתוך בית המרקחת של העתיד.
 

על הדלפק מונחים טלפון, יומן, עט, מחברת ועוד חפצים שנועדו ליצור את הרושם של ביקור באחורי הקלעים של בית מרקחת אמיתי.

מהתקרה משתלשל קוטל חרקים חשמלי, שמסמל את אלוהים, אשר, לדברי הירסט, הורג בלי רחמים, בלי אבחנה וללא בחירה. הירסט מדמה את המבקרים במיצב לחרקים במטאפורה לא ברורה לחיים בלי רגש.
 

במרכז החדר, על הרצפה, מונחים ארבעה שרפרפים שחורים, שעל כל אחד מהם מונחת קערת חרסינה לבנה ובתוכה חלת דבש. הדבש יכול למשוך חרקים, שאותם ישמיד קוטל החרקים (כשהמיצב הוצב בניו יורק, הירסט פתח חלונות, כדי שחרקים אכן יוכלו להכנס). דבש נחשב ברפואה עממית כבעל סגולות ריפוי, והירסט משתמש בחלות הדבש כדי לסמל את הניגוד שבין  הטבע והריפוי הטבעי ובין הרפואה המודרנית מעשי ידי אדם, שבאה לידי ביטוי בתרופות ובאריזות. 

בחמש השנים האחרונות עבדתי כנציגה רפואית בחברות תרופות, ועסקתי בשיווק תרופות מרשם.

בעיני, המיצב מביא לתודעה את המקום החשוב שתופסות תרופות בחיינו. תרופות נרשמות בימינו לא רק כתרופה למחלה קיימת, אלא גם כמניעה של מחלה עתידית, כתוסף מזון או לשיפור איכות החיים.

נראה שהרבה יותר קל לרשום גלולה קטנה, מאשר לשמור על אורח חיים בריא של התעמלות, אכילה נכונה, הימנעות מעישון ועריכת בדיקות רפואיות סדירות. קל יותר ליטול טבליה צבעונית, מאשר להשקיע בטיפול פסיכולוגי ארוך טווח או לשוחח על הבעיה עם בן הזוג.

אבל תרופה היא לא רק בריאות. בכל עלון לחולה יש רשימה ארוכה כל כך של תופעות לוואי, שזה מפתיע שמישהו בכלל יוצא בחיים מנטילת התרופה. משפחות שלמות של תרופות מפותחות רק בשביל להתגבר על תופעות לוואי של תרופות אחרות או למנוע אותן, ואז מתברר שלהן יש תופעות לוואי לא פחות קשות. 

בשנים האחרונות חלה עליה חדה בשימוש בתרופות. עליה זו נובעת משילוב של מיליארדי הדולרים שחברות התרופות מוציאות על פיתוח התרופות ושיווקן, ושל האישורים המהירים ש-מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה- FDA) מעניק לתרופות חדשות, הנשענים על מחקרים שנעשים על ידי חברות התרופות. לעיתים הוא מזדרז לאשר תרופות, ואחר כך הן מורדות מהמדף בשל תופעות לוואי שלא נחקרו מספיק.

פרט לביקורת על השימוש המופרז של החברה המערבית בתרופות, הירסט משתמש במיצב, כדי להראות את הקשר בין שיטות התצוגה הנהוגות בענף הפרמצבטיקה לבין אלו הנהוגות בחנויות ובמוזיאונים. אבל בניגוד לחנויות, בהן האריזה ודרך התצוגה משפיעות על תהליך הקבלה של החלטת הקניה, הרי שבקניית תרופות מרשם, הלקוח לא יכול לבחור, והסידור נועד בעיקר כדי להעיד על הסדר והנקיון המוקפדים השוררים בבית המרקחת. אלו בוודאי היוו את ההשראה לביטוי כמו "מילים של בית מרקחת", שמתאר מילים יפות ונמלצות.

המיצב הוא אמירה על הרפואה של ימינו כמערכת של אמונות אותה משמרים פחד ממוות ואובססיה לבריאות וכושר. אמנות, לדעת הירסט, הרבה יותר טובה לבריאות מאשר תרופות, כי אין לה תופעות לוואי. 

דמיאן הירסט נולד בשנת 1965 בבריסטול שבבריטניה, וגדל בלידס. ב- 1989 קיבל תואר ראשון באמנות יפה מקולג' גולדסמית בלונדון.

 דמיאן הירסט

שתיים מעבודותיו הידועות ביותר הן כריש משומר בפורמאלדהיד, שהוצג בתערוכת אמנים צעירים בגלריה סאצ'י בלונדון ב- 1992, ופרה עם עגל חתוכים לשניים, שהוצגו בביאנלה בוונציה ב- 1993.

"בית מרקחת" הוצג לראשונה ב-ניו יורק בגלריה כהן, וב- 1998 פתח הירסט מסעדה בשם זה בשכונת נוטינג היל בלונדון. שנה אחר כך נמכרה המסעדה, והמיצב הגיע לגלריה טייט בלונדון, שם ראיתי אותו אני בשנת 2002.

מקורות:

האתר של גלריה טייט

האתר הרשמי של דמיאן הירסט

התמונה נלקחה מהאתר אנאנובה