חיפוש מותאם אישית של
|
|
|
| | אמנות טקסטורה | אודות | רשימת כותבים | פורומים | קישורים | חדשות אמנות | שליחת מאמרים | |
|
|
מאחורי התמונות במוזיאון / קייט אטקינסון דן לחמן
אינני יודע מי זו קייט אטקינסון ומימי לא שמעתי קודם לכן על פרס "וויטברד". אך ישנו פרס כזה וקייט אטקינסון זכתה בו על ספר זה על רומן ביכורים. לפני זה פרסמה סיפורים קצרים ומאז עוד שני ספרים. בשל חיבתי הנתונה מראש לסופרים אנגליים חשבתי שאכנס למסע הלא קצר הזה (390 עמודים) ב"סתם" רומן. התחלתי לקרוא ונכבשתי מיד.
זה תיאור ישיר צבעוני לזיון מהיר של גבר שיכור. וכך הולכת ומתהווה בתוך בטנה של "באנטי" האישה שבתוכה הולכת ומתהווה המספרת, שכרגע עודנה זרעון חופז. ג'ורג' הוא הבעל והאב לעתיד. הסיפור מתרחש ביורק. ואטקינסון מכיסה אותנו בחינניות רבה לתוך ההיסטוריה המקומית.
המשפחה, הורים ובינתיים שתי בנות קטנות גרים "מעל לחנות" חנות לבעלי חיים. ועד ללידתה תמשיך המספרת לתאר את משפחתה עירה וחיי היום יום המסובכים. ג'ורג' האב המבלה את זמנו בפאב ובאנטי מנהלת החנות. באנטי שכל כך רוצה להידמות לויויאן לי. יש לה חוש הומור לאטקינסון ויכולת לשלב אותו בכתיבה קולחת ומהנה משפטים כמו:
בינתיים רובי, הילדה שתיוולד בעוד תשעה חודשים מקשיבה למחשבותיה הסמויות של באנטי ומנסה להבין את העולם לתוכו "נזרעה" אני מנסה להיזכר ואינני מוצא שום סיפור אחר המסופר מנקודת מבטו של עובר מתפתח. ולא שהספר יסתיים בלידה, אך כל החלק הזה משעשע ומבדר. אלא ש-אטקינסון גם מתוחכמת. כשהיא מתארת את אחותה הקטנה ג'יליאן הרוכבת על אופניה בפארק ביום אביבי ב1951 "נקייה וחדשה כמו חפיסת סבון שלא נפתחה עדיין, היא מייצגת את כל מה שלחמו למענו במלחמה, הבטחה לעתיד טוב יותר. (עתיד לא מזהיר במיוחד, כפי שהתברר, שכן נדרסה על ידי טנדר הילמן ב1959). מכיוון שזוהי סאגה על משפחה בעלת עבר מתמשך מעט לפני שתתאר את לידת עצמה תחזור רובי אל סבתא רבא שלה אישה שממנה תתחיל שושלת הנשים שתשתתפנה בסיפור. וכן, היא חווה את לידת עצמה ב1952. כך נולדת לה אחת התינוקות האליזבטניים החדשים. מהסבתא רבה היא עוברת אל הסבתא, אל אחיותיה הגברים במשפחה. על חוויות מלחמת העולם הראשונה. והתיאורים אמינים מספיק כדי לשאול מניין לה. את תיאורי החפירות אפשר להבין אך הגשות הנלווים, אלו של הגברים בחפירות מתוארות באמינות משכנעת. בהמשך תגיע גם מלחמת העולם השנייה ותיאורים שלה ממבט משפחתי, מהעיר יורק, עיר ארוכת היסטוריה. ולא עוברים כמה דפים ומגיעה מלחמת העולם השנייה. ושוב נשים מתאלמנות לפני שהן מתחתנות בכלל. הספר מחולק לשני סוגי פרקים. חלק מהם המקיימים את הנרטיב העלילתי מנקודת מבטה של רובי הילדה והתבגרותה, הכתובים בצורה רגישה וניתנת להזדהות. בין לבין ישנם פרקים שאטקינסון מכנה אותם הערות שוליים ואלו הם הפרקים המתרחשים בעולמם של המבוגרים, בהיסטוריה ובעבר ויש להם השלכות על חייה של הילדה הקטנה, גם כשהיא לא מודעת להשפעות הישירות הללו. לאט לאט מתחילים להצטייר הבדלי הגישה של אטקינסון- רובי בהתייחסותה אל זכרים ונקבות. הנשים, קטנות ומבוגרות יכולות להיות חזקות רעות קישחות, תמיד מתוארות בחיבה ובקריצה ובתוך החיים הקטנים שלהן, הן גדולות מהחיים. הגברים החל מהילדים שנראים כמו " קמע המביא מזל רע. דוחפים אצבעות לאוזן. פוזלים. מוציאים לשון. והמבוגרים סתם נמושות. אם צריך לשייך את הספר לז'אנר מסוים, הרי שהוא ספר נשים. לא כמו אותם רומנים רומנטיים לנשים ולא רק בגלל שכתבה אותו אישה. הוא ספר נשים כי הוא סיפור תולדות חייהן של נשים אנגליות במאה העשרים. ישנם אמנם כמה גברים החוצים את הספר, בעלים, אבות, מאהבים לרגע, אך הם דמויות משניות לחלוטין. הספר עוסק בחיי היום יום וחיי הנפש של נשים. התבגרותן, חייהן, חיי הנישואין אכזבותיהן, דברים שנשים עוברות בחייהן לצד הגברים שאינם מודעים כלל. החן הכללי בספר שהעולם מוצג דרך עיניה של ילדה קטנה. לא תמיד היא מבינה מה היא מספרת. ולנו כקורא ניתנת ההזדמנות לחוות דברים בשתי הרמות. רמת הילדה המתבוננת ורמת הקורא המבוגר המבין. אני חייב להודות שלעתים ספר עשוי לי לגרום לי להבין שאני סנוב אינטלקטואלי. וזו ממש איננה מחמאה עצמית. הבחירה שלי מה לקרוא תהיה לרוב "מה שחשוב" אך מה עם מה שמהנה? אינני מדבר על רומנים רומנטיים נחותי כתיבה. אך רומן כתוב היטב והנה, הרי הוא כל כך מהנה בסופו של דבר. ואני יודע שמחר אחזור לספרים ה"חשובים" אך מפעם לפעם אתפתה לאחד כמו תמונות במוזיאון. סיפור בנוי היטב כתוב טוב ונותן שעות רבות של הנאה אמיתית.
|
|
