חיפוש מותאם אישית של
|
|
|
| | אמנות טקסטורה | אודות | רשימת כותבים | פורומים | קישורים | חדשות אמנות | שליחת מאמרים | |
|
|
אקס אן פרובנס של סזאן תמי בר סלע פול סזאן נחשב ל"אבי האמנות המודרנית" ולמרות שהשפעתו חצתה ימים וארצות הוא דווקא העדיף להשאר באקס קטנה, לצייר את נופיה ואנשיה, כפי שמעולם לא עשו לפניו . סזאן נולד באקס אן פרובנס בינואר 1839 בבית מספר 28 ברחוב Rue de l’Opéra, כאן הוא גדל, יצר והתפתח ונחשב כיום לאחד מהמחדשים הגדולים, אמן שסלל את הדרך לגדולים אחריו כמו פיקאסו, מאטיס, קנדינסקי, מונדריאן ועוד רבים אחרים. למרות שחידש והיה אמן מהפכני , תמיד נשאר נאמן לאקס ולפרובנס ולרוחה, שמצאו ביטוי ביצירותיו.
כשמבקרים באקס שווה להתבונן בנופיה ואנשיה גם מתוך ציוריו ונקודות הציון של חייו כאן-
טיול בעקבות סזאן באקס: יש באקס חמישה מסלולים שמסומנים בצבעים שונים, וכל אחד מהם מתווה את נקודות הציון המשמעותיות בחייו ויצירתו, בעיר עצמה ובנוף שמקיף אותה. כל המסלולים מתחילים במרכז העיר, וניתן לטייל עצמאית לאורכם, (אופציה נוספת- להצטרף אל סיור מודרך שעורך משרד התיירות העירוני- ראו פרטים להתקשרות בהמשך). דרך Tholonet מסומנת בירוק-ועוברת דרך Château Noir, Colline des Pauvres-"המצודה השחורה",נקראית כך על שום בעליה המקורי, סוחר ממרסיי שעסק בייצור צבע שחור מזפת, והשתמש בו גם לצביעת אחוזתו. כל תושבי האזור פחדו ממנו וקשרו את שמו עם מאגיה שחורה , המון סיפורים נפוצו עליו בסביבה...סזאן צייר את המצודה מציצה מבין העצים, עם צבעים כהים ואווירת מסתורין..כיאה לאתר...במסלול יש גם נקודות תצפית על הר סן ויקטואר.
 המצודה השחורה chateau noir 1900 דרך ה- Bibemus מסומנת באדום – ועוברת דרך המחצבות – אותם צייר סזאן כמה וכמה פעמים, ויש גם כמה נקודות תצפית על הר סן ויקטואר.
דרך de l`Arc, צבועה כחול- עוברת בגשר Trois-Sautets, Palette, וגשר Bayeux ממנו ניבט הר סן ויקטואר. דרך Jas de Bouffanמסומנת בצהוב- כאן היו חלק מנכסיו של אבי סזאן, וגם שטחי Bellevue ו- Montbriand שעל גבעת Valcros היו חלק משמעותי מחיי הצייר, הוא התגורר כאן מבגרותו ועד יום מותו. הר סן ויקטואר עם עץ האורן הענק שעדיין ניצב על עומדו נמצאים גם הם, על מסלול זה.
הדרך המסומנת באפור נקראית des Lauves- הדרך כוללת את הסטודיו של סזאן, והנוף של הטבע וסן ויקטואר מה-lauves.
נקודות ציון נוספות לטיול בעקבות סזאן –
Granet musuem-במבנה המוזיאון של היום היה בשלהי המאה התשע עשרה בית הספר העירוני לציור, אליו הלך סזאן הצעיר, בן השבע עשרה. הוא העריץ את הציורים שהיו תלויים על הקירות והושפע מהם עמוקות, ואף שבסוף המאה התמנה הפסל Pontier למנהל המקום, ונשבע שאף יצירה של סזאן לא תיתלה על כתליו, המשיך סזאן לבקר במקום...
רק עם מותו של הפסל Pontier בשנת 1925 החלו לתלות יצירות של סזאן במוזיאון. כיום המוזיאון אוצר 18 מיצירותיו, בכל מיני מדיה אמנותיים- ליטוגרפיות, ציורי שמן, גואש ומים, רישומים ותחריטים. האטליה של סזאן- "אני רוצה להפתיע את פריס עם תפוח!"- הצהיר סזאן הצעיר, אבל למרות שביקר לא פעם בעיר הבירה ההומה, ורצה להרשים את מבקרי האמנות והאמנים שבה, הוא תמיד שמר אמונים אל פרובנס בכלל, ואל עיר הולדתו בפרט, עד מותו בשנת 1906. רבים מהפורטרטים שצייר לאורך חייו ממחישים את קרבתו לאנשי פרובנס, בני משפחתו ולציירים וחברים בני זמנו (פיסארו, רנואר ועוד) וגם אל אמנים אחרים אותם העריץ- כמו חבר הילדות שלו הסופר והפובליצסט אמיל זולא. הוא הירבה לצייר טבע דומם, ואכן הפתיע לבסוף את פריז עם תפוח...  1886 apples and pears
הפירות שצייר סזאן בלווית חפצים שונים מוכרים עד היום כייחודיים ומשקפים את בניית סגנונו האישי. סזאן, כמו שאר בני אקס היה מחובר נפשית ומעשית אל הטבע שסביב העיר. המחצבות, והר סן ויקטואר ניבטים מציורי השמן, הגואש והמים. למרות ש"התכתב" עם יצירות גדולות של אדואר מאנה למשל , וצייר את "אולימפיה המודרנית" כהומאז` לעבודותו, יצר גם קשת נושאים מקוריים לגמרי כמו הר סן ויקטואר והמחצבות. הוא החל כנער מתבגר שמתחקה אחר רזי הציור הקונבנציונלי של זמנו, המשיך כאימפרסיוניסט, ואחר כך, גיבש שפה משלו, פוסט אימפרסיוניסטית, שכונתה לימים "קונסטרוקטיביזם", וסללה דרך להיווצרות הקוביזם, המינימליזם, הפוביזם, ועוד זרמי הגות ואמנות נוספים. לא לחינם מכונה האמן מאקס "אבי הציור המודרני"... אמיל ברנאר שביקר אצל סזאן הזקן ב-1904 מספר מחוויותיו- "אף אחד לא נכנס לסטודיו שלי, אבל אתה חבר שלי, לכן נבקר בו יחד..." אומר לו סזאן ומוביל את ברנאר דרך פשפש העץ הקטן אל הגן שמקיף את הבית. עצים ירוקים מעטרים את הגן ובשיפוליו, מעיין קטן זורם. מתחת לאבן כבדה מוטמן המפתח הישן, ובפנים נגלה האטליה- הסדנה של האמן. זהו חדר ענק, שמואר כולו מרצפה עד תקרה, באור צפוני בהיר. על אחד הכנים ציור ובו מתוארות נשים גדולות, גופן מתואר כמורכב מצורות גיאומטריות חדות, אלה יכונו לימים "המתרחצות הגדולות"...על משטח כהה, בפינה אחרת, מונחים כמה תפוחים ירקרקים, ויש גם פסל לבן של קופידון ועוד חפצים שונים של טבע דומם.
 ה"אטלייה"
הר סן ויקטואר-
סזאן החל להניח את כן הציור שלו על הדרך chemin de la Marguerite ,בכך מיקם עצמו בנקודת תצפית מעולה על הר סן ויקטואר. הוא החל לצייר את ההר והנוף סביבו, ומעולם לא סיים ממש... יותר מארבעים ציורים בשמן ויותר מארבעים יצירות בצבעי מים של ההר, בגוונים שונים, במצבים שונים נותרו מהאובססיה הזו של סזאן, עם נופי ילדותו, ועם דרכים חדשות לביטוי אמנותי. ביצירות הראשונות אפשר לזהות את ההר, את הירק שעליו ואת מזג האוויר המדויק והעונה, אחר כך, בהדרגה, עובר מכחולו של סזאן לבטא הלכי רוח, צורות גיאומטריות, כאילו מבלי להתחשב במציאות ובטבע...משיחות מכחול אכספרסיביות, צבעים עזים או מינימליזם של כמה גוונים חומים ואפרפרים, או תרגום הנוף ליחידות הנדסיות חדות, כל אלה הפכו אחר כך בידי אמנים דגולים למה שמכונה "הסגנון הקוביסטי".  הר סן ויקטואר, שמן על בד 1900 סזאן, "האב הגדול", של כל כך הרבה אמנים, העז לעשות עם סן ויקטואר ככל העולה על רוחו, השפעתו המיידית על כל סביבתו היתה מכרעת. כיום אפשר להתרשם מהנוף של ההר, שחולש על אקס, או לנסוע אליו, לטייל בשביליו, ולבקר במרכז שעל פסגתו- הבית על הר סן ויקטואר-הבית מנוהל על ידי הקהילה של סן אנטונין, והרשות להגנת אתרים, ויש בו מוזיאון, חנות ספרים, מסעדה ובית קפה, וגן מקסים שחושף בפני המבקר את החי והצומח של אזור המאסיף. ההר עצמו מכסה 150 אלף דונם שמתוכם שישים אלף מוגנים ונתונים לרשויות היישובים סביב. בשנת 1989 אירעה שריפה שכילתה שטחים מיוערים רבים על ההר, המאמצים לשקם את הנוף, לנטוע עצים ולדאוג לשבילים מסומנים, שילוט , שלטי מידע ומקומות חניה מסודרים גברו.
 פורטרט עצמי 1875-77
Granet museum המוזיאון פתוח בימים רביעי עד שני, משעה 10:00 עד 12:00, ומשעה 14:00 עד 18:00. סגור בחגים. האטלייה פתוח כל יום למבקרים, מלבד חגים, בין השעות 10:00 עד 12:00, ומשעה 14:00 עד 17:00 , יש חניון, וניתן להגיע באוטובוס מספר 1, מהרוטונדה . הבית על הר סן ויקטואר פתוח כל יום משעה 10:00 עד 19:00. פרטים נוספים ניתן לקבל ממשרד התיירות של אקס אן פרובנס: המאמר באדיבות מגזין למטייל - לטייל אמנות באירופה * התמונות להמחשה נוספו בעריכת "טקסטורה". |
|
